הנה ווידוי קטן:

אני מעשן. סיגריות כמובן. לצערי, רכשתי את ההרגל הזה – שאני כמובן מייעץ לכם בכל לב להימנע ממנו, כלומר לא להתחיל בו. איני יכול, או בכל אופן קשה לי מאוד, להיגמל. אולם, איש אינו כופה עלי לעשן. אין שום כוח חיצוני שמכריח אותי לעשות כן. אם כך, נראה שלפי העמדה הקומפטיביליסטית אני חופשי כאשר אני מעשן, וזאת למרות שאיני יכול להימנע מכך.


דעתכם חשובה לי מה אתם אומרים?

לפועל:
ברוך הבא בצל קורת הפורום
.
כל התמכרות באשר היא הנה עבדות.
לכן אינך חופשי.

הפועל, פעם שמעתי רעיון. כתוב: עבד ה' הוא לבדו חופשי, והרי אנחנו לא חופשיים?? החילוניים הם החופשיים!!

אלא שחופשי זה חופשי מכבילות לתאוות. אינך חופשי למרות שאתה מעשן כי אתה אסור בכבלי תאוותך

רותם, את באמת מבינה את זה?
להגיד חופשי מכבילות לתאוות זה בערך כמו לומר שגם אסיר היושב בכלא הוא חופשי מחירותו, זה לא קצת מגוחך? היתכן שזו הכוונה?

אז אתה מצדיק את הפועל וטוען ג''כ שהוא חופשי למרות העישון?? זו הרי אותה הטענה!

אני מדבר באופן כללי שקודם כל צריך להגדיר מהו חופשי, כי לומר את מה שאמרת לפני שמסבירים מה זה חופשי זה לא מובן כמו שאמרתי שזה דומה לכך שתגידי על כבול שהוא חופשי מהחופש.

ובקשר לפועלמזרחי, אינני מצדיק את העישון וגם לא נגד, אבל אני לא אגיד שהוא לא חופשי כי למה לא תחשבי את עצמך לכבולה מלעשן כשם שהוא כבול מלהגמל?...

בכ''ז יש הבדל בינינו: אני יכולה לעשן אך לא רוצה.

הוא רוצה להפסיק אך אינו יכול

יחי ההבדל הקטן...

איך את יודעת שאת לא רוצה לעשן? לא ניסית אפילו! 

את כבולה אפילו לאפשרות הניסוי בגלל כל מיני מוסכמות חברתיות שבנות חרדיות לא מעשנות. אז מה זה משנה מה הסיבה לכך שאת כבולה, בסה"כ שניכם אינכם חופשיים. או ליתר דיוק שניכם חופשיים, למה לשלול לכם את חירותכם בגלל דברים כה פעוטים...  

אני יודעת שאני לא רוצה לנסות להתחיל!!

ולא בגלל מוסכמות חברתיות (אולי גם אך לא רק ) וזו החופשיות! דבר זה כלל לא פעוט (אומרים שההתעסקות בדברים פעוטים אינה דבר פעוט...)

הוכחה נוספת יש לכך והיא המושג השתעבדות לתאוות. השתעבדות, כמדומני, הינה ההיפך מחרות

צודקת! אין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה.
צודק! כיון שמת, נעשה חופשי מן המצוות.
היתכן?!

המחשבון, תכניס את זה לפרדוקסים..

"התגברתי על כוח הרצון שלי וחזרתי לעשן". מרק טוויין.

רציונליסטי יקר!

מדובר בדמגוגיה!

באותה מידה תוכל גם לומר לאלו המסרבים ל"התבשר" בטענה שרצונם לאכול מאכלי חלב מאוחר יותר.

לאמור: אכילת בשר תגביל אותי מאוחר יותר.

וכעת, כלום אינך מוגבל? , הלא זו עצם ההגבלה?

בכל אופן, אם נתייחס ליעודו האמיתי של האדם, נראה של בהשלמתו - חרותו.
וכך גם לפי מקורותינו.
"עבדי זמן עבדי עבדים הם - עבד ה' הוא לבד חופשי"

את האמת אני לא מעשן...
אני לא סובל עישון, וכשמעשנים בסיביבי מתחיל להסתובב לי הראש. 
רק רציתי לראות את תגובתכם.

הפועלמזרחי, א"כ זהו בעצם הוידוי שלך שאליו צריך לייחס את כותרת האשכול...

rony3 כתב: "התגברתי על כוח הרצון שלי וחזרתי לעשן". מרק טוויין.