מחנכים את המחנך?!!?!!

הפורום המתאים הנו - פורום "חושבים חינוך".

ועל זה כבר נא': "ומתלמידי יותר מכולם"

בהקשר לזה, ידוע שההוריםא ינם רק מחנכים אלא מחונכים..
האמת לא רחוקהמהקלישאה הידועה שגבר שמתחתן הופך לאישה וכשנולד לו תינוק הוא הופך לתינוק.
אדם רואה בחייו כהורה את מסכת חייו רק שהוא לא תמיד מודע לנושא..
אדם רוצה שילדו לא יעשה את הטעויות שהוא עשה, והוא כהורה לא רוצה לעשות את הטעויות שלדעתו הוריו עשו עליו והמציאות מוכיחה שרוב האנשים פשוט מעתיקים את חייהם על הטעויות והמשוגות של הוריו, כלפי ילדיהם..

עכשיו, הורה שמחנך את ילדו, אם הוא אמיתי עם עצמו, וכמובן עושה הכל כדי לא לחזור על טעויות הוריו, הרי שהוא משקיע מחשבה בכל צעד שהוא עושה..

נקח כדוגמא, אבא של ר' אהרון תמיד העיר וכעס על בנו אהרון כאשר הוא שוחח עם חביריו בבית הכנסת, הוא ממש כעס עליו והוכיח אותו, עד שאהרון הבטיח לעצמו שהוא, הוא אהרון, לא חוזר על הטעות של אבא. הוא אומר לעצמו שהוא כאבא יתנהג אחרת..
 והנה אהרון הפך לאבא שלוקח את בנו לבית הכנסת והוא כמובן אינו מעוניין שהבן ישוחח עם הילד מהספסל האחורי בשעת התפילה. אבל מה לעשות והאבא עצמו יש לו משהו נורא חשוב לומר לר' משה שיושב לפניו בהקשר לבעל קורא, פה זה מתחלק בין סוגי אנשים..
אבא שחושב על החיים ועל מעשיו, מתהפק ולא משוחח עם ר' משה, ואפילו שאחרי התפילה זה כבר לא רלוונטי. אדם כזה, הילד חינך את האבא, והאבא מילא את הבטחתו לעצמו שהוא לא חוזר על טעויות הוריו. כי הילד בעצם למד, שלא משנה מה, לא מדברים באמצע התפילה, ועובדה גם אבא לא מדבר..
האדם השני, לא מהסס, אולי הוא מסתכל לראות שהילד עמוק בחוש, מהר הוא אומר את העניין לר' משה. הילד לא עיור, והוא בטוח ראה את המעשה, ואם לא הפעם בפעם אחרת שבטח הייתה. הילד החמוד יש לו משהו נורא  מציק לומר לילד מאחוריו בענין אבות ובנים, והוא עושה דין לעצמו שהרי גם אבא דיבר. אבל אבא ממש מתעצבן עליו ומעיר לו, ואפילו אולי רק בעדינות. אבל הילד מתנפח, ואומר לה הוא כן ואני לא? אני מבטיח לעצמי למען ילדי שאני כאבא לא חוזר על טעויות כאלה...
 
וכמובן חוזר חלילה בעוד עשרים שנה..