מדוע כל כך מכאיב לצפות באדם טובע? משום שיש בכך משהו בלתי-טבעי.
הטבע דורש התקדמות אישית, אבולוציה, וכל צעד אחורה פירושו אנרגיה מבוזבזת.
התבונן בפרות וזכור שאפילו המדענים הדגולים ביותר לא הצליחו להפוך דשא לחלב.
נשלח ב-20/2/2009 13:58
אינני חושב שסיבת הכאב כאשר צופים באדם טובע היא מפני שיש בכך משהו בלתי טבעי, גם בניסים יש משהו בלתי טבעי, האם כואב לצפות בהם?
הכאב הוא מפני רגש הרחמנות הטבעי הקיים בנו, אכן, איננו שווה לכל נפש ויש אשר מידת הרחמים המפעפעת בו לא תיתן לו בכלל להסתכל במקרה זה, ויש אשר ליבו גס יותר ויוכל לצפות בלי למצמץ, כפי גודל מידת אכזריותו או רחמנותו כך יגדל או יפחת כאבו בצפיית מקרים כגון אלו. כן נראה לי.
נשלח ב-20/2/2009 15:23
נולד _לכתוב
לא הבנתי כ"כ את ההקשר של המשפטים, הדבר הבלתי טבעי המכאיב לצפות באדם טובע הוא אנרגיה מבוזבזת? הפוך מאבולוציה? או שהתכוונת שכמו שא"א להפוך דשא לחלב ככה א"א להפוך טובע לניצול?...
בבקשה להסביר.
נשלח ב-20/2/2009 15:26
לפעמים דוקא הדברים הלא טבעיים גורמים לצחוק ולא לכאב
וחזןגדול, כנראה אלו 3 משפטים שונים ללא קשר ביניהם
נשלח ב-20/2/2009 15:35
יש אנשים שזה בעיה אצלם שבשעות מצוקה או לחץ הם צוחקים במקום לבכות
נשלח ב-21/2/2009 22:49
כואב לצפות באדם טובע??? לא הייתי מגדיר זאת ככאב.
אגב, מה לא טבעי בזה?
נשלח ב-21/2/2009 23:46
אקיצר, נולד לכתוב הסבירי דברייך שוב.
ולעניין אדם הטובע, אין זה רחמים כי אין על מי לרחם הוא כבר מת. כאב זה רק בדברים פיזיים.
ולכן חושבני שזה מזכיר לאדם (עכ"פ בתת המודע.) את יום המיתה, והוא מפחד מהבלתי נודע.
הטבע לא דורשת אבולוציה, אלא האדם. ואין כזה דבר אנרגיה מבוזבזת. [חוק שימור האנרגיה]
יכולתם של המדענים אינו עניין לכאן.
נשלח ב-22/2/2009 00:08
לא חושב שזה מזכיר את יום המיתה, לא בתת מודע, וודאי שלא במודע, והא ראיה, כשאתה קורא מודעות נפטרים, אינך נזכר מכלום.
זה כמעט כמו שאי אפשר להסתכל כששוחטים את הכפרות, למה באמת???
נשלח ב-22/2/2009 13:26
אין הנידון דומה לראיה. לראות מישהו טובע זה הרבה יותר מוחשי מאשר לקרוא מודעות אבל.
ובהקשר לכפרות זה פשוט מגעיל [וסליחה על המילה.] זה הכל. אין כאן שום תכונות נוספות.
תוקן על ידי אגואיoט ב- 22/02/2009 13:22:25
נשלח ב-22/2/2009 14:17
כאב אינו רק בדברים פיזים, יש גם כאב נפשי, כשבאה צרה גדולה על מישהו אפשר לומר שכואב לו.
נשלח ב-22/2/2009 16:13
לא הגועל מפריע להסתכל בשחיטה, אלא משהו פנימי יותר בנפש.
וגם מלראות לויה אינך מתרגש, ולא רק ממודעות אבל, אקיצער, מכל מה שסטנדרטי, אינך מתרגש, כי הרגש כהה בדבר שיש כל הזמן.
ואם כאב, לדעתי זה פיזי. כשלאדם מפריע משהו רגשית, לא נגדיר זאת ככאב, למרות שיש ביטוי שאומר: "כואב הלב".
נשלח ב-22/2/2009 16:19
מחשבון, תנסה לפרק את התחושה הפנימית הזו, ונראה מה תעלה בחכתך.
לגבי לויה וכדו' ענית בעצמך שכהה הרגש. אבל לפני שכהה איזה רגש זה היה? רק...
הגייוני, לעניין הכאב עיין בתשובתו של מחשבון. ואכן ביטויים אלו מושאלים, ואינם נכונים.
נשלח ב-22/2/2009 16:24
נראה לי שאני מרחם עליהם... כמו שאני לא יכול לראות התעללות בבעלי חיים, וכמו שאני לא מסוגל לעשות שילוח הקן...
תוקן על ידי המחשבון ב- 22/02/2009 16:21:20
נשלח ב-22/2/2009 16:27
המחשבון, איך אתה משווה התעללות בבע''ח למצוות שילוח הקן??
נשלח ב-22/2/2009 16:30
זה היינו הך ואותו דבר... תרצו או לא תרצו, זה שיש מצוה בתורה לשלח את האם, עדיין לא הופך את זה שאי התעללות...
כמו שברית מילה זה התעללות בחסר ישע, למרות שזה מצוה...
נשלח ב-22/2/2009 16:32
צורם לי מאוד לקרוא את זה. כי לדעתי כשאתה חושב על הזמן שזה מצווה, מגיע רגש אחר, עמוק ונעלה יותר, מרגשי התעללות.
ולא שאני בעד התעללות! מכאיב לי ומגעיל אותי ואינני יכולה להסתכל בכך, אבל כשזו מצווה- הדברים משתנים
