| נשלח ב-24/3/2009 14:00 |
|
| |
דיון: מהי 'חירות'?
שלום לכם חברים!
הנה אנו עומדים פסיעה לפני חג 'החירות' היהודי, חושבני שמן הראוי לעסוק מעט בנושא המהותי של החרות.
דיו רב נשפך על המאמץ להגיע לשורש מושג החירות, החירות ביהדות נתפסה דווקא בציות לחוק ומשפט, גם רבים מהוגי הדעות נהרו אחר הגיון זה ובראשם הפילוסוף עמנואל קאנט, לפי קאנט החירות והחופש נמצא בציות לאותם חוקים וציוויים שהבנו שנכונים, החופש האמיתי הוא להיות מי שאנו באמת, וציות לאותם חוקים מאפשר זאת, מכיוון שאם יש חוק אחד במציאות, ואנו חלק ממציאות זו אז להיות החוק הזה – זה להיות מי שאנחנו באמת.
אחרים יבינו שכל חוק ומשפט הוא סתירה לחירות, המתירנות היא החופש, והנורמה חייבת להיות מנותקת מכל חוק וכלל, למעשה העולם בו אנו חיים כיום נוהר בעוצמה אחר הבנה זו, כיום האדם לא מסוגל להיות כבול לכללים והוא דורש מרחב חופשי קבוע, אך גם הגיון זה נתון בקווים אדומים, השאלה היכן הם ומי בדיוק קובע אותם.
כמו"כ יש לברר האם 'מאמץ' הוא 'קושי' והאם 'קושי' הוא סתירה ל'חופשיות', קאנט טוען שהיות ומן החובה לפעול ע"פ הרציונאל וע"פ מה שאנו מזהים כנכון, לכך תמיד נדרש מאמץ, אך מאמץ, פירושו לא תמיד קושי, כי אם נאהב את האמת, את הנכון, נשאף להיות מי שאנו באמת, המאמץ יהפוך טבעי עבורנו לכן עבור קאנט, המאמץ העיקרי איננו המעשה הנכון כשלעצמו, אלא מאמץ כדי לאהוב את המעשה הנכון, קאנט מרחיק לכת וטוען שמעשה שלא דורש מאמץ הוא מעשה לא אתי.
אנא מכם חברים, הוציאו את אשר עם ליבכם, ובכך נבוא יחדיו לחרות האמיתית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 14:26 |
|
| |
החירות היחידה שיש לאדם היא כאשר שהוא מכריז שאין לו חירות..
תוקן על ידי shantybabu ב- 24/03/2009 14:23:03
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 14:30 |
|
| |
למה צריך להביא את קאנט כאשר כתוב לנו במקורות "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 15:15 |
|
| |
נכון, גם ריה"ל אמר "עבד ה' הוא לבד חפשי" אבל צריך להבין את זה, למה באמת זה מה שהגדיר חפשי לכאורה במובן הפשוט של חפשי זה נטול מוגבלות והתורה הרי מגבילה אותנו בלי סוף. אלא שלפי דברי קאנט שהביא פסיכובלוג יש להסביר את זה כנ"ל.
יש הרבה שאומרים שאדרבה זה שאנחנו יכולים לכפות על עצמינו דברים אז בזה אנחנו חפשיים מן התאוות, ההסבר לזה נראה לי כי ההליכה אחרי התאוות לא מצריכה מאמץ ולא שכל אפילו מעט, פשוט צריך לזרום ואנחנו עפים עם התאוות לאן שהם מובילים אותנו אז באמת בעצם יוצא שההחלטה שלנו, זכות הבחירה, החירות שלנו כבולה בשבי תאוותינו, אבל אם אנחנו עושים ופועלים ע"פ השכל ולא נמשכים אחרי כל תאוה בטבעיות אז אנחנו חפשיים ובני חורין בכך שבאמת אנחנו עושים מה שנכון כי זה בא אחרי החלטה שלנו.
זה נראה לי גם ההסבר לדבריו של קאנט.
תוקן על ידי הגיוניי ב- 24/03/2009 15:10:43
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 15:38 |
|
| |
אשכול דומה עלה בעבר ושם הבהרתי את דעתי בענין, עבד ה' הוא לבדו חופשי אכן מהתאוות (להזכירכם, הבאתי את דוגמת הסגריה. אדם שמעשן אכן ''חופשי'' אך בעצם כבול לתאוותו)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:10 |
|
| |
'אופק',
אכן כתוב באבות (ו' ב') ש 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה', אך השאלה המרכזית היא (וכמו ש'הגיוניי' הזכיר) האיך
משתלב 'בן חורין' עם לימוד התורה שהוא הכרח על האדם, התשובה המרכזית לזה כתובה בעצם הלשון, 'אלא מי שעוסק בתורה', כלומר, שרק אדם שהופך את לימוד התורה שלו למשהו רציונאלי ומייחס לתורה יחס כאל העסק האישי שלו רק אז הוא נחשב 'בן חורין', אבל אדם שלומד תורה מתוך חובה והכרח הוא רחוק מלהיות בן חורין, וזהו בעצם ההסבר שנלקח מדברי קאנט.
'רותם',
האם אדם שנמצא בכלא נחשב ל'חופשי' בגלל שאין הוא צריך לשלם כל חודש גז וחשמל?? השאלה איך המציאות של להיות עבד לה' יכולה להשתלב עם 'חופשיות', אולי ציווי ה' שלא נהיה חופשיים? אולי רצונו שנהיה כבולים דווקא?, ולא בדיוק הבנתי מדוע עבד ה' חופשי מהתאוות, הרי תאוות יש לכולם, ועבד ה' רק טרוד במלחמת ההתמודדות עם התאוות, הדיון הוא מה יסוד המונח 'חופש' ומהו 'חירות', והאם 'שיעבוד לכללים' הוא סתירה ל'חופשיות'.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:16 |
|
| |
המושג "חרות" אינו אחיד לכל המובנים,
בכדי להקיף את הנושא - דרושה עבודה רבה, ולכן אחסוך מעצמי את העבדות הלזו, אתעלה מעל הרצון להשפיע ולהביע ואצא לי לחופשי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:20 |
|
| |
הנביאה! את ממש קרובה..
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:24 |
|
| |
אני כבר שם, ומזמן, שאנטי חביבי!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:25 |
|
| |
שאנתיבבו, למעלה כתבת שהחפשי הוא מי שמכריז על עצמו שאין לו חירות ואילו הנביאה דוקא כתבה שהיא כן יוצאת לחירות...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:27 |
|
| |
חברים, חבל שאתם סוטים מהנושא .
בשביל התכתבויות כאלה יש את האופציה בפרטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:30 |
|
| |
פסיכובלוג, האם יש לך תאווה לחלל שבת או לרצוח? נכון שיש לנו תאוות, אך רוב השטחים כבושים אצלינו! ואנו חופשיים לעשות כפי שאנו באמת רוצים לעשות ולא כפי שהתאווה מורה לנו.
(וגם אם נכשלים, זה אומר שעדיין לא הגענו לדרגת עבד ה' האמיתית)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:47 |
|
| |
| רותם24 כתב: |  | | פסיכובלוג, האם יש לך תאווה לחלל שבת או לרצוח? נכון שיש לנו תאוות, אך רוב השטחים כבושים אצלינו! ואנו חופשיים לעשות כפי שאנו באמת רוצים לעשות ולא כפי שהתאווה מורה לנו. |
|
רותם,
1) כשאני הולך בשבת ברחוב צדדי ואני רואה על הריצפה 100,000 $ למה שלא תהיה לי תאווה לחלל שבת?
2) מה הכוונה 'כפי שאנו באמת רוצים' , אני באמת רוצה עכשיו כן לחלל שבת (ח"ו..). וכאן את נכנסת לנושא חדש של מהו 'רצון' ובזה ידוע דברי הרמב"ם בכופין אותו עד שיאמר וכו..
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:51 |
|
| |
אוקיי, אז בדוגמא הזאת עדיין לא הגעת לדרגת ''עבד ה''' הרצויה.
ואל תתפוס אותי על מילת הרצון, אלא הבן את כוונתי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:55 |
|
| |
אם לא שמתם לב הנביאה נכנסה לקופסה שהיתה לה ...וזהו חופש!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 16:57 |
|
| |
איזה צבע הקופסה הזו?
|
|
|
|
|