למה העולם נברא דוקא בזמן זה ולא קודם או אח"כ? כלומר ה' היה יכול לברוא את העולם באופן כזה שכעת היינו עומדים כבר בשנת הששת אלפים לבריאתו או לחילופין בשנת האלף, האם יש סיבה מיוחדת לבריאתו דוקא בזמן זה?
הרס"ג בספרו האמונות והדעות סוף מאמר ראשון כותב כך:
"ואם יאמר למה לא בראם קודם הזמן הזה נאמר כי לא היה זמן שנשאל עליו ועוד כי זה דרך כל בעל בחירה שיעשה בכל עת שירצה."
בכל אופן משני הטעמים של הרס"ג נשמע שאין סיבה מיוחדת לבריאה בזמן זה אלא זו בחירה חפשית שאין לנו לשאול ולערער אחריה!
נשלח ב-5/4/2009 00:18
שני התשובות סותרות אחת את השניה. וכל אחד לחוד, הראשון מתרצת, למה. השניה אינה מתרצת למה.
בכל אופן לא זכיתי להבין את שאלתך, האם אתה שואל למה עכשיו 5769 לבריאה ולא 6000? זוהי שאלה קצת לא כל כך איי איי איי...
רס"ג שואל, מה גרם לבורא לברוא את העולם בנקודה זו ולא אחרת. זוהי כבר שאלה יותר לענין.
נשלח ב-5/4/2009 00:35
לא שאלתי שאלה אחרת מהרס"ג רק הבאתי את שאלתו וניסיתי להסביר.
והאמת, שבגלל ההסבר דלעייל נדחית מבחינתי תשובתו הראשונה של הרס"ג כי אמנם לא היה זמן שנשאל עליו אך עתה כאשר אנו חיים במובן של זמן כבר אנו יכולים לשאול מדוע (או בשבילך, מה גרם לבורא...) נברא העולם בנקודה זו שכעת עברו כך וכך שנים ולא באופן שהיו עוברים השנים יותר או פחות.
נשלח ב-5/4/2009 00:40
אני לא מאמין למראה עיני!
מה זה נקרא כעת? השאלה שלך היא הרי לא על אורך הזמן, אלא למה מבריאת העולם עברו רק 5796 שנים ולא יותר או פחות, אני לא מבין איך אפשר לשאול שאלה כזאת. אבל היות ואורך הזמן היא דבר מוגדר, לא יתכן לשאול למה עבר כך וכך זמן.
נשלח ב-5/4/2009 00:46
אני רואה שלא הבנת אותי, מצטער, אינני שואל על אורך הזמן ולא עוסק בזה כעת בכלל, אני רק אומר שלו היה נברא העולם למשל בתקופה יותר מאוחרת אז היו עוברים פחות שנים אבל לא חלילה שאורך הזמן היה שונה.
ואף שלא היה קודם זמן שנשאל עליו, איננו שואלים על הזמן ההוא כי איננו (וכל האין אינו) אנו שואלים רק על נקודת הבריאה שהיא חידוש הזמן שיכל להתחדש בנקודה אחרת שלפיה היה מספר השנים שונה.
נשלח ב-5/4/2009 00:53
האם אתה שואל למה לא נברא העולם רק לפני אלף שנה, לדוגמא?
נשלח ב-5/4/2009 00:54
לדוגמא.
נשלח ב-5/4/2009 00:59
על כל זמן שהעולם תיברא אתה תשאל את אותה שאלה.
נשלח ב-6/4/2009 11:10
שני התשובות סותרות אחת את השניה ואולי התכוון לזה המחשבון בלי לפרט, כי התשובה הראשונה אומרת שלא היה קודם זמן שנשאל עליו ואילו התשובה השניה אומרת שזה דרכו של כל בעל בחירה שיעשה בכל עת שירצה, מה זאת אומרת בכל עת שירצה? אבל לא היה זמן?!
נשלח ב-7/4/2009 22:36
זה מסוג השאלות שאסור לשאול, מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור.
נשלח ב-19/4/2009 02:19
אם הרס"ג שאל כנראה שמותר לשאול!
נשלח ב-19/4/2009 09:52
רציונליסטי, מה כוונתך "שיכל להתחדש בנקודה אחרת" 'נקודת זמן' אחרת? הרי עוד לא היה מושג זמן?
נשלח ב-19/4/2009 19:55
יעקב, יפה, ציפיתי לשאלה הזאת, זה אכן הבעייה המרכזית בנושא, לכאורה אינני יכול לשאול שהעולם יברא לפני שהוא נברא כי "לפני" כבר מבטא מושג של זמן והרי הזמן טרם נברא, לכן אני שואל מנקודת מבט של בן אנוש שכבר קיים אצלו מושג של זמן.
ובתור סימן לדבר הבאתי שהלא היתה אפשרות לקב"ה לברוא את העולם באופן כזה (או בנקודת זמן - רק כדי לסבר את האוזן) כך שהיום היינו אוחזים בשנת ששת אלפים שנה, ולא בגלל שהשנים היו עוברות יותר לאט או יותר מהר כפי שכ' מחשבון אלא אורך השנים כאורך המוכר לנו.
ובכדי לסבר את האוזן יותר נעמיד את השאלה על אופן בריאת העולם באיחור מזמן בריאתו הנוכחי אחר שאנו כבר מכירים ומודעים למושג הזמן מאז בריאת העולם, א"כ היה יכול להבראות כעת למשל. אלא שוב, אם לא היה נברא עד עתה אז לא היה מושג של זמן עד עתה? נכון הדבר אך הזמן היה יכול לאחר ולהתחדש רק עכשיו.
מקוה שהצלחתי להבהיר את דברי היטב כי אכן הדברים אינם כה פשוטים להעלותם על הכתב.
האמת, אני חושב שזה מה שהוקשה לרס"ג על תי' הא' ולכן נזקק לתי' הב' שדרך כל בעל בחירה שיעשה בכל עת שירצה. שהלא זה סותר את תי' הא' כאמור.
נשלח ב-19/4/2009 23:39
"הזמן היה יכול לאחר ולהתחדש רק עכשיו" ? נראה לי שאם הייתי מבין משפט זה הייתי מבין את כוונתך. בכל מקרה ה"ועוד" להבנתי במקרה זה אינו מכורח קושיה נוספת, אלא עוד רעיון עקרוני שבכלל שולל את התשובה ולא נצרך לתרץ עליה, שהרי אם הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה אזי לא שייך להקשות. מקווה שתרד לסוף דעתי.
נשלח ב-20/4/2009 13:22
ישר כח לרציונליסט על העלת האשכול הזה. צודק גם חזןגדול בטענתו, לכאורה, שנכנסנו להזהרת חז"ל של מה למעלה ומה למטה (מס' חגיגה).מאידך צודק הגיוני בתשובתו "היהודית" שאם הרס"ג דן בזה אז כנראה זה מותר. אבל עדיין נפשנו בשאלתנו למה להכנס לפינה דחוקה, גם אם מצאנו איזה היתר. השאלה היא על הרס"ג עצמו.
רבינו האריז"ל מביא שאלה זו כאחת משתי "חקירות" שבהן פתח את ספרו הגדול עץ-חיים. וכך הוא אומר בהקדם החקירה ה-ב': קרובה אל שאלת מה למעלה ומה למטה וכו' והנה להיות שאלה זו עמוקה מאד אשר כמעט מסתכן האדם בהעמיק הסתכלותו בחקירה זו...ועל כן לא נוכל להרחיב ולהעמיק בחקירתה" (חזןגדול, כוונת לדעת האר"י) ובאותה נשימה ממשיך הרב ז"ל: "אמנם נבאר בע"ה ראשי פרקים כמציץ מן החרכים" וכו'. אם כל כך, למה לא, אז למה בכל זאת, כן (עם ההסתיגויות של "מציץ" וכו'). ועוד להביא ענין זה כפתיח לתורת הקבלה ? ויותר מזה שידוע שרבינו אינו מתעסק בשאלות וויכוחים פילוסופיים וכל דבריו עפ"י קבלה ולמעלה משכל וחקירה אנושיים, ומה ראה לצאת מגדרו? אתמהה. (התיחסות לשאלות אלו אינם בתחום עסוקינו כרגע ואם ירצו עוד חזון למועד).
אביא כאן מקצת דברי הרמב"ם בספר המורה אשר האריך להתוכח עם/נגד בעלי "הקַדְמות".
"ודרך אחרת אמרו (בטענת בעלי הקדמות) כי אין הפועל, פועל בעת זו ולא יפעל בעת אחרת אלא מחמת המעכבים או הגורמים העוברים עליו ובו וכו' וכיון שהבוי"ת אין לו גורמים שיחייבו שינוי רצון וכו' ולכן א"א שיפעל בעת זו ולא יפעל בעת אחר אלא פועלו תמידי כתמידותו (ה)מצוי בפעל" עכ"ל שם (חלק שני פרק יד' בהוצ' מוסד הר"ק עמ' קצה). הרמב"ם יוצא למסע ארוך עד שמבטל דעת בעלי הקַדמות ומוכיח בריאת יש מאין בזמן ידוע (עד פרק לא').
תמצית הענין היא הטענה שאם הבורא קדום (א"ס בזמן) גם רצונו קדום.כיון שעלה ברצונו לברא ואין לו מעכב הרי רצונו ובריאתו חד הם. ואם נאמר שהעולם נברא בזמן מוגדר (סופי) הרי שהיה שינוי ברצון והוא שינוי באלקות וזה לכאורה יותר גרוע מבחינת עקרי האמונה מאשר לאמר שהעולם קדום (ועדיין יכול היה להברא בזמן קדום. עוד שאלה למחשבה).
הרי לנו הכרח לדון בשאלה זו שהיא יסודית מאד בויכוח האמונה נגד הפילוסופים, מאמיני הקַדְמות. זה כבר מסביר מדוע ראה הרס"ג להכניס עצמו לשאלה זו.
לכן מה שטען מחשבון כנגד תקפות השאלה, זה גופא חלק מיסודהּ. השאלה היא על כל זמן שאינו א"ס בין לפני בין אחרי. השאלה העקרונית תהיה גם על המדע הטוען לכך וכך מליארדי שנה (שמשתנה לפי היצע וביקוש).
אמנם הבנו מדוע הרס"ג נכנס בעצמו וגם ראה לנכון להכניס אותנו לשאלה זו (כי יכולנו לטעון שהוא היה ראוי לדברים אבל לא אנו) אבל עדיין לא הבנו מדוע האר"י נכנס לזה. שאלות אלו וביאור שיטת המקובלים עפ"י האר"י נשאיר לפעם אחרת (לפי היצע וביקוש). אשמח לראות ן"לשמוע" דעתכם ותגובתכם.
.
נשלח ב-21/4/2009 10:01
חושב10 תודה רבה על הדברים המחכימים והמאליפים.
אני חשבתי לתומי שאסור לעסוק בזה, עכשיו אחרי שהסברת היטב את עומק הענינים ושהרס"ג פתח את הדיון גם בשבילינו, אני יכול להתחיל לחשוב....
