העולם מלא בחפצים שונים וזהים גם יחד, ישנם חפצים השונים במהותם ותכונותיהם זה מזה וישנם השונים זה מזה רק בעובדה שהם נבדלים אך במהותם כל תכונותיהם שוות ולכן מבחינתנו הינם שוים לכל דבר וענין.
הפילוסוף וילהלם לייבניץ (1716 - 1646) לא כן חשב אלא הסיק שאין שני דברים שוים בעולם, כל יש מהוה יחידה בפני עצמה שונה מכל יתר היחידות. זאת אומרת ששני דברים יכולים להיות שניים רק ע"י העובדה שהם שונים בתכלית זה מזה ולא רק בגלל שהם שנים, כי אם כל התכונות היו שוות אזי היה זה יחידה אחת.
לייבניץ מוכיח את עקרונו וטוען כך: אילו היו א' וב' זהים בכל תכונותיהם ובכל זאת שניים מהבחינה המספרית, הרי היינו צריכים לייחס לא' את הפרדיקאט "שונה מב'" ומכיון שכל הפרדיקאטים של א' קיימים גם בב' שהרי הם זהים בכל תכונותיהם, א"כ הלא היינו צריכים לייחס גם לב' את הפרדיקאט "שונה מב'" ואין לך אבסורד יותר גדול מזה.
אמנם הוכחה זו של לייבניץ מפליאה כי לכאורה ניתן לומר שעצם העובדה שאובייקט א' שונה מב' אינו נחשב לתכונה של אובייקט א' ולא לתכונה בכלל רק לאפשרות הגדרת הנבדלות הייחסית בין יחידות, אך אין הנבדלות בשום פנים תכונה של הנבדלים. אולם לייבניץ סבור שהנבדלות הינה חלק מהפרדיקאטים של האובייקט, מוזר.
נשלח ב-7/4/2009 14:38
נראה לי שהפילוסופיה משתלטת כאן על חלקים לא לה, אם נבדוק מבחינה פיזית ונמצא ששני החפצים שוים בכל התכונות שלהם לגמרי אז מי היא הפילוסופיה הזאת שתבוא ותגיד לנו שאנחנו טועים?!
את זה שחפץ א' הוא לא חפץ ב' אנחנו יודעים אבל מה זה הנידון שאומר מעבר לזה שיש הוכחה שהם גם לא שוים בתכונות?
אא"כ סתם יהיה ויכוח האם זה שא' אינו ב' נחשב לתכונה של א' או לא, אז נצטרך לדון מה זה בכלל "תכונה" אבל אין כאן נידון מהותי.
זו דעתי.
נשלח ב-21/4/2009 20:05
לייבניץ מוכיח את עקרונו וטוען כך: אילו היו א' וב' זהים בכל תכונותיהם ובכל זאת שניים מהבחינה המספרית, הרי היינו צריכים לייחס לא' את הפרדיקאט "שונה מב'" ומכיון שכל הפרדיקאטים של א' קיימים גם בב' שהרי הם זהים בכל תכונותיהם, א"כ הלא היינו צריכים לייחס גם לב' את הפרדיקאט "שונה מב'" ואין לך אבסורד יותר גדול מזה. ס"צ.
ההנחה שהיינו צריכים לייחס לא את הפרדיקאט "שונה מב'" הינה הנחה ללא שום הוכחה לוגית. ובמילים אחרות, מהיכי תיתי לייחס לא' את הפרדיקאט "שונה מב"'?
נשלח ב-21/4/2009 20:42
כי באמת א' שונה מב', אם לא היה א' שונה מב' הלא היה הוא ב' בעצמו.
אלא שלייבניץ טוען שזה חלק מתכונותיו של אובייקט א' (פרדיקאט) וזוהי שאלתי הנ"ל (שאולי התכוונת אליה) שאמנם א' שונה מב' אך אין זה חלק מתכונותיו כחפץ, לכל היותר הינה תכונה יחסית אך לא תכונה עצמית ותכונה יחסית אשר איננה זהה לא תמנע מלהגדיר שניות בין יחידות.
נשלח ב-21/4/2009 20:46
מה זה נקרא כי הוא באמת שונה. הרי הוא לא שונה. זה אותו דבר ממש. שני שולחנות לדוגמא זהים ושווים ולא שונים.
נשלח ב-21/4/2009 20:51
אמת, כשאתה מדבר על תכונות עצמיות, אולם בתכונות יחסיות עצם העובדה שזה שולחן א' וזה שולחן ב' הרי אינם אותו הדבר כי אם שני יחידות שונות!
