| נשלח ב-17/4/2009 18:01 |
 |
| |
גב חזק או גמישות?
לכל אדם באשר הוא ישנם עקרונות שהוא עומד עליהם ואכן חשוב לעמוד על עקרונות. אמנם פעמים כאשר נראה אדם העומד על עקרונו באופן מוגזם אנו נאמר שהוא עקשן גדול או מרובע וכדו' כי צריך לדעת ג"כ להיות גמישים.
אולם כאשר נראה אדם שלא עומד אף פעם על העקרונות שלו אנו נאמר כי אין לו גב חזק וכי הוא רכרוכי מדאי העושה תמיד מה שהחברה דורשת ממנו ולא עושה מה שחושב באמת שעליו לעשות.
בכ"ז אנו מודעים לכך שיש פעמים שאנו צריכים לעמוד על שלנו ולהיות חזקים עם העקרונות שלנו בעוד שצריכים כמו כן לדעת מתי להתגמש ולא להיות נודניקים ומרובעים.
מי יוכל איפוא לשים את האצבע ולהגדיר מתי כאשר נתגמש יהיה נכון לומר עלינו שאין לנו עמוד שידרה חזק ומתי באמת יהיה נכון להתנהג בגמישות ולא להתעקש לחינם על העיקרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2009 20:32 |
|
| |
מה ז"א?
א"א לשים את האצבע על נקודה מסוימת,תלוי בסיטואציה שהאדם נמצא.
אם זה עקרונות בדברים רוחניים אז לדעתי ככל שהאדם מתעקש ועומד עליהם,הוא מוערך יותר.
אם זה סתם בויכוחים, שאדם קשה לו לקבל דעות של אנשים אחרים זה מה שנקרא מרובע.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2009 20:39 |
|
| |
אם המדובר בנושאים הלכתיים או השקפתיים אז ברור שמבריקה צודקת. אבל אם זה סתם עיקרון שאדם פיתח לעצמו אז תלוי כמה העיקרון הזה חזק אצלו ומה רמת הסיטואציה שדורשת גמישות. לא תמיד עם העיקרון הוא לא הלכתי צריך להתגמש.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 10:45 |
|
| |
הכל תלוי בפרשנות של המצב, והפרשנות היא אינדבדואלית מאחד לשני ומושפעת מגורמים רבים המשתנים מאחד לשני לדוגמא תנאי חיים,דפוסי חיים, אמת שאדם פיתח לעצמו ע"פ סיטואציות שחווה או אשרור שקיבל מהסביבה וכדו'.
אין אפשרות אף פעם להעריך התיחסות למצב מסוים כי כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות לכן לדעתי (הלא אמיתית בהכרח )תעשה מה שנראה לך, ואפשר לסמוך על האינטלגנציה שלך! תשתדל כמובן לא לחרוג מנורמות מקובלות פחות או יותר תשתדל להיות נחמד (עד כמה שניתן מבחינתך).
תמיד יהיה מי שיגבה אותך או יערער על התנהגותך.
תזזזזזזזזזזזרום!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 14:47 |
|
| |
דיון בסיסי בעניין - חסד, אמת וגבורה.
מחלוקות הלל ושמאי.
וכן מחלוקת חרדים, ד"ל, חילונים...
זה משתנה מאדם לאדם.
אכן האידיאל הוא לכאורה כמו שכתב רציונליסטי להיות באמת שזה השילוב הראוי בין חסד לגבורה.
אכתוב עכשיו באופן כללי, ב"נ אפרט בקרוב כמו שאני תמיד אומר ומשתדל לעשות...
עיינו גם ברב דסלר בנושא(ג') :
כח הגבורה - כח הנטילה - כח הפרטיות. - בד"כ מצטייר ככח רע שהאדם דואג לעצמו, מושך כל דבר אל עצמו וכו'...אך ודאי שכח הנטילה יכול לשמש גם לטוב - כאשר אדם בעל מעלה ישאף לתקן עצמו, בראותו את גדולת התורה, ובהרגישו את חסרונו הגדול בה. - ע"י כח הגבורה - האדם יתאמץ לתקן ולבנות את עצמו כמה שיותר ויידאג לעתיד עצמו.
כח החסד - כח הנתינה - כח הכלליות. - ההתחשבות בכלל, הדאגה לכלל ולא רק לעצמך. אדם שאוהב להתחבר לכולם, לזרום, לא תמיד לעמוד על עקרונות וכו'...
אמת = חסד + גבורה - אדם שמצד אחד יודע לעמוד על עקרונותיו, מצד שני מתפשר כשצריך.
הבעייתיות: ישנה בעיה בשני הצדדים, אדם שכל הזמן דואג רק לעצמו הוא בודאי רע. אדם שדואג רק לאחרים - לא באמת עוזר להם. אדם שכל חייו דאג לאחרים ולא פיתח את עצמו כלל, לא עושה איתם חסד אמיתי - שהרי לא בנה את אישיותו כמו שצריך וממילא אינו יודע באמת מה טוב לאחר!
א"כ - אדם צריך את הגבורה! אבל! הגבורה צריכה להיות לצורך החסד! אדם שמתפח את עצמו למען הכלל - זו הגבורה החיובית (גבורה דקדושה - מיתוק הדינים.). אדם שמפתח עצמו - בשביל עצמו - גבורה דטומאה. גם בצד החסד יש בעיה גדולה. יש אנשים שעושים טוב לאחר רק בשביל עצמם - כמו אהבת אישה על חיצוניותה - זה אדם שעושה חסד - בשביל עצמו - חסד דטומאה! ויש אדם שעושה באמת חסד בשביל השני! וזה חסד דקדושה.
הערה : אדם בשלב הראשון צריך להשתמש בכח הגבורה לצורך החסד ע"מ שידע באמת מה לתת, ובסופו של דבר צריך להתחיל לתת בסביבות גיל 20..."גיל 20 לרדוף".
ויש הרבה להאריך...השתדלתי לקצר, מצטער שיצא ארוך...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 19:31 |
|
| |
לדעתי הבעיתיות בעמידה על עקרונות, נובעת מכך שאנו מתלבטים בהם רק כשאנו מגיעים לסיטואציות מאד מסוימות בהן עלינו להחליט האם להתעקש או להתגמש. הכי טוב היה אם הינו מוכנים מראש ויודעים על אלו עקרונות איננו מתפשרים בשום אופן, ועם אלו עקרונות אנו מוכנים להתגמש לצרכים מסוימים, ואז גם אף פעם לא היינו חשים פראיירים או לחילופין עקשנים כיוון שהדברים היו ברורים לנו מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 19:36 |
|
| |
אכן יעקב, אך כמו בכל דבר יש שטח כבוש, שטח שכרגע לא בפוטנציאל לכבוש ושטח שעליו נלחמים. מה נעשה אם נגיע לסיטואציה שבה אנו מדברים על שטח המלחמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 19:40 |
|
| |
במלחמה כמו במלחמה...
אבל תמיד אפשר להתכונן למלחמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 19:45 |
|
| |
להתכונן תמיד אפשר, אך זהו שטח שעליו אתה נלחם ואתה בעצמך עדיין לא יודע איפה הינך עומד לתקוע את יתד הגבול
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 19:49 |
|
| |
נכון נכון, המלחמה היא עם עצמך, אבל אפשר לקבוע מראש עקרונות שנשארים מחוץ לתחום המלחמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 19:57 |
|
| |
לא הבנתי את כוונתך, אם זה מחוץ לתחום המלחמה איך תוכל לקבוע בהם עקרונות? אינך יודע באיזו דרגה אתה אוחז בהם!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 23:30 |
|
| |
לכל בנאדם יש נסיון מסוים בעמידה או אי עמידה על עקרונות, צריך להחליט אילו עקרונות הם בעבורך מחוץ למשחק [מלחמה] ואילו הם גמישים יותר, ואז המלחמה יותר קלה כי יש כמו שאמרת 'יתד גבול', וכשמשחקים עם גבולות הכל יותר ברור. וכן הלאה "שטחים כבושים" עפ"י צבירת הנסיון בקרב העקרונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2009 02:57 |
|
| |
אבל כשמדובר בנושאים הלכתיים אין שטחים אסור להיות גמישים!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2009 07:13 |
|
| |
אם זה הלכתי אבל מידת חסידות ועומד מול זה ערך נוסף חשוב, צריך להתגמש.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2009 12:34 |
|
| |
יש עקרון אחד שעליו ורק עליו צריך לעמוד חזק - האמת. אם האמת איתך, אין על מה לדבר, אין להתפשר. אם האמת לא איתך, אין על מה לדבר, יש להתפשר.
זהו כל התורה כולה על רגל אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2009 12:43 |
|
| |
נכון באופן כללי, כמו שאמרת - "על רגל אחת".
רק אציין מה שנראה לי שברור גם לך שזה לא נכון תמיד...
אם לדוגמא לך מגיע ארטיק כי ניצחת בתחרות כלשהי - האמת שמגיע לך ארטיק! - עדיין...אפשר להתפשר...זו רק דוגמא...
|
|
|
|
|
