שאלה לי אליכם יקירי,
ובאופן חד פעמי נא לזנוח את הפילוסופיות הריקות ולענות כל אחד מתוך הנשמה שלו, את התשובה שהוא עונה לעצמו!
והשאלה -
ברגעים של משבר או התרסקות או סתם חידלון,
על מה/על מי אתם נופלים?
מה נותן לכם את הכח להמשיך הלאה?
ולמה בכלל לגדול ולא לחדול?
זה חלק א'.
חלק ב':
למה לשמוח? למה להסתיר את הכאב שלי?
האמנם בגלל שהחברה לא אוהבת שמתמסכנים ולחוס על רגשותיהם וכו?
אור.
לא יודעת להתנהג אחרת ממה שהיא מרגישה.
לא יודעת להציג.
נשלח ב-26/4/2009 18:34
בדר"כ מה שנותן את הכח בשעות משבר הוא העתיד, הידיעה שאפשר לצאת מהמשבר, שיש אור אחרי החשך, יש תקוה. אכן אנשים הנמצאים במצב שכבר אינם רואים שום תקוה באופק, הייאוש משתלט עליהם והם שוקעים בו אט אט יותר עמוק וככל שהייאוש גדל כן קשה יותר לצאת ממנו.
אני לא מתאבדת כי זה לא פותר שום בעיה זה רק יכניס אותי לצרות יותר גדולות למעלה.
זה לא מונעממני לשקוע בתוך ריק וחדלון פה!
נשלח ב-26/4/2009 23:27
שלום לך וברוכה הבאה!
תרשי לי לתקן אותך כותבים את זה כך: to be or not (to be
להיות או לחדול.
כל אדם בעולמנו שורד משום שהוא מאמין במשהו אחרת לא היה לו עבור מה להמשיך לחיות.
(ואיני מתיחסת להיבטים דתיים)
במה הוא מאמין? זה אינדבדואלי תלוי במה הוא רוצה להאמין ומה נותן לו את הכח.
ואת זה כל אחד צריך לברר עם עצמו.
למה לשמוח? קודם כל בשביל עצמך. ידוע ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"
שמחה חיצונית גוררת שמחה פנימית.
ואם יש לך כאב, את לא צריכה להסתיר אותו מותר לך לשתף ולחוס קודם על עצמך.
את מזכה את השותפים בחסד ובנשיאה בעול.
המון שמחה!
נשלח ב-30/4/2009 20:13
למה אני שורדת?יש לי חיים,יש לי משפחה,יש לי חברות,יש מצוות שצכים לקיים ויש המון דברים בחיים!לא חסר!
למה לא להיות?
אף אחד לא מבקש שתשחקי אותה שמחה כשאת לא,אבל כן מומלץ לא לדבר על זה הרבה(וואי איך אני בדיכי וכו').יש עניין לעבוד את ה' מתוך שמחה,ןגם אף אחד לא נהנה מעצב,אבל לשמוח כולם נהנים.
אם את עצובה תנסי לעשות דברים שמשמחים אותך,וגם אחרי המעשים נמשכים הלבבות וכאשר מתנהגים כאילו בשמחה לבסוף נהיים באמת שמחים.
נשלח ב-30/4/2009 23:16
כתוב במדרש: ברית כרותה לדמעה, שעוזרת. לא משנה מה הסיבה, גודל הכאב ועומק הצער. תמיד תמיד, בכי עם דמעות עוזרות. בדוק ומנוסה!
נשלח ב-4/5/2009 12:13
אבא שלי אמר לי פעם (לפני מבחן קשה במתמטיקה שסחט ממני לא מעט דמעות והסטריה) שמי שבוכה סתם מביא עליו דינים.
אז.....
מה זה סתם? ומי יחליט מה זה סתם?
האם כל דבר שמעיק עלי הוא לא סתם? אבל הרי כל אחד בוכה מתוך מה שמעיק עליו, אז איזה בכי מביא דינים?
נשלח ב-8/5/2009 12:52
נראה לענ"ד ביאור מאמרו של אביך שבכי סתם הוא באופן שהבכי הוא מעבר לפרופורציה של הסיבה שהביאה לבכי, אז הוא מביא עליו דינים ע"ד המתפלל על אדם בריא. כי בכח התפילה להשוות את המציאות לבקשתו של המתפלל אפילו אם זה שלילי, אולי גם ירפא ממחלתו בגלל התפילה אבל קודם כל המציאות תצטרך להצדיק א התפילה, אותו דבר הבכי, אם הוא סתם על משהו שלא מצדיק כזה בכי אז בכוחו להפוך את המציאות לכזאת שמצדיקה בכי כזה.
כן נראה לענ"ד.
נשלח ב-10/5/2009 03:16
המחשבון כתב:
כתוב במדרש: ברית כרותה לדמעה, שעוזרת. לא משנה מה הסיבה, גודל הכאב ועומק הצער. תמיד תמיד, בכי עם דמעות עוזרות. בדוק ומנוסה!
אולי זה נכון ואולי לא, מה שכמעט בטוח הוא שאת המדרש הזה המצאת...
ספר לי בבקשה אם טעיתי.
שבוע טוב!
נשלח ב-17/5/2009 12:55
כי לא ראיתי בהמה שנפלה ונשארה לשכב
נשלח ב-17/5/2009 13:51
כי לא ראיתי בהמה שנפלה ונשארה לשכב
אתה מציג את חלק מהתכונות הנפשיות הטבועות בכל החי ממילא זה אומר שה' טבע את זה לטובת היצורים כולם ממילא מי שזה מספיק לו אינו צריך לחשבן יותר שהרי זה ודאי לטובתו טיפוס מעמיק יותר שעובד על פי השכל שאין בכוח טבע נפשי זה לרומם אותו מכיון ששכלו מונע זאת שאינו רואה סיבה לקום לאחר שנפל או אפ' מתוך תחושת האכזבה יוכל להתבונן בזה הטבע ולחשב שזה ודאי לטובתי (אם ה' ברא זאת בעולם החי) וינסה לאמץ את אותו הכוח הטבעי בשביל להתקדם מכיון שבשביל להתקדם לא מספיק ידעה אלה גם כוח נפשי ואנרגיה רוחנית המושפעת על האדם מלמעלה שאותו אנרגיה מושפעת על אדם בעל רגשות חיוביים
תוקן על ידי מק585 ב- 17/05/2009 13:50:53
תוקן על ידי מק585 ב- 17/05/2009 13:53:53
נשלח ב-17/5/2009 14:39
לא בטוח שהבנת מה שכתבת
נשלח ב-17/5/2009 17:39
לאינסופית
א.אנחנו מתפרקים רק במקומות בטוחים ולא אצל אנשים שיעריכו פחות אלא שיבינו שזה חולף ורגעי
נזכר בקטע של קישון שהיה בטוח שכולם יהיו חברים שלו ברגע שהוא יגיד שהכל רע ואז כשנהיה רע כולם בורחים כי הם לא אוהבים את זה יש כלל של דייל קארנגי כל פעם שאתה מתחיל להכנס לדרמה צא מזה מהר לפני שאתה נהיה חלק מזה
