| נשלח ב-3/6/2009 09:01 |
|
| |
סודות ....
אומרים שאין אדם שלא שומר סוד כמוס בסתרי ליבו, סוד שמאפיל על ה'אני' שהוא משדר ביום יום.
אותו סוד מוצנע עמוק עמוק במקום שאליו גם שומר הסוד ממעט לבקר.
אני לא מתכוונת לסודות של "אל תספר", אלא על סודות אישיים וחשובים יותר.
לעיתים זה מעשה שהוא עשה, לעיתים מעשה שנעשה לו, אך תמיד זה משהו שהאדם מעדיף לברוח ממנו.
אינני יודעת אם זו אמירה שחלה על כל אדם באשר הוא, אך אני מאמינה שיש דברים בגו, דברים שהס מלהזכיר,
אפילו לא לעצמנו.
למה אנחנו שומרים סודות כאלו ?
כמובן שזה נובע מפחד מהמשפט הציבורי, אנחנו מעדיפים שיענישו אותנו עונשים מרים וייסורנו ביסורי תופת בצנעה,
מאשר שיוודע קלוננו בציבור. "שלא נבוש ולא ניכלם לעולם ועד". לא משנה מה יגידו אין אדם ש"לא אכפת לו מה חושבים עליו"
לחלק יותר לחלק פחות, חלק דופקים חשבון לאלו ולא לאחרים, וחלק לאלו ולא לאחרים שונים, אך אין אדם שלא מרגיש ואולי
במידה לא מבוטלת של אי צדק שהוא חייב דין לחשבון זולתו,דומה שיש קונפליקט תמידי בין הדימוי של עצמנו שאנו מאמינים
שיש לזולתנו בשכלם לגבינו, לבין העובדות שיודעות לנו על עצמנו.
הדבר מובן כשהעוולה או הדבר המביש נעשה על ידינו.
אך למה יש לאנשים נטיה להסתיר את הדברים שאחרים עשו להם ?
אולי יש כאן הנחה נסתרת שאם עשו לי משהו , משמע שהתרתי להם לעשת זאת, שמא כולנו מאמינים בבחירה מוחלטת ,
שכל מה שקורה לנו קורה מרצוננו ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2009 15:31 |
|
| |
אני לא מסכימה עם כמה דברים:
א. יכול להיות אדם שאין לו סוד שמאפיל על ה'אני' שלו. לא כולם בורחים ממשהו שחבוי ומוכנס עמוק בתוך תוכם.
יש ב"ה אנשים עם מצפון נקי וכל אחד יכול להגיע לזה או לא לקלקל מראש.
ב. אם באמת יש סוד כ"כ אפל ורציני, לא נראה לי שהאדם ממעט לבקר בו, הוא אולי שקוע כל הזמן בבריחה מהביקור והוא לא שם לב שבעצם זה הוא מתייחס כל הזמן לסוד ההוא.
ג. לאנשים יש נטיה (אולי..) להסתיר את מה שעשו להם כי הם מתביישים שבכלל ישנה האפשרות שמישהו יכול היה לעשות להם ככה, לא בגלל שהם חושבים שמה שנעשה להם ע"י אחרים זה מרצונם הם עצמם. נו, באמת, לפי טענה זו "כל מה שקורה בעולם זה בגלל שאני רציתי". לא הגיוני ב ע ל י ל .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2009 19:05 |
|
| |
לדעתי יתכנו כמה סיבות לדבר. א. שהדבר תלוי במוסכמה הסביבתית, אם הסביבה תצא מתוך הנחה שגם בנו יש אשמה והמעשה היה תלוי ברצוננו אז נחשוב שמדובר בסוד אפל שיש להסתירו, אבל אם הסביבה לא תדון אותנו כך זה לא היה הופך לסוד. ב. שאנו מניחים הנחה מוטעת שהסביבה תשפוט כך אותנו. אפשרות נוספת: שבכלל אנו מנתחים את המצב כך שכביכול היה תלוי ברצוננו בעוד שזה לא כך.
תוקן על ידי yakov7 ב- 03/06/2009 19:03:49
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2009 15:26 |
|
| |
חלף, את מזכירה בהודעתך שתי נקודות חשובות, אחת, ענין הסוד שאנו מעדיפים לקבור בתוך עצמינו וחוששים פן יוודע לרבים. והשני ענין החשבון שאנו דופקים לסביבתינו.
ואולם לענ"ד לא בהכרח קשורים שתי הנקודות בקשר בל ינותק, יתכנו כל מיני סיבות לרצונו של האדם להסתיר את סודותיו מפני הציבור, פעמים מפני היזק תדמיתי כמו שכתבת ופעמים זה יכול להזיק לו באמת כמו פיטורים, כבוד וכדו'.
כך שעצם העובדה שנרגיש גאים בעצמינו ולא 'נדפוק חשבון' לזולתינו לא תועיל לנו הרבה, בלשון המעטה, בהתוודע הסוד לרבים.
יעקב, בל נשכח שלא לעולם יהיו הסודות 'אפלים' עד כדי שנאמר שבמידה ואם יתגלה הסוד לרבים ולא נהיה ניזוקים מעובדת פרסומו, אזי אין ראוי לקוראו בשם "סוד".
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2009 21:40 |
|
| |
לאו דווקא נזק מחמת הפרסום, אפילו אי נעימות, ובמחשבה שניה במקרה הנ"ל כמדומני שבד"כ הבעיה טמונה בנו ולא בסביבה, כי אנו חושבים בטעות שהכל תלוי בנו והאשמה עלינו.
וד"א חלף כאן המקום להזכיר "דאגה בלב איש ישיחנה" וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2009 22:41 |
|
| |
אני מאמין שאף לאדם הגלוי ביותר מכסה טפחיים
והשכחה היאט מתת הקל ע"מ שנוכל להחזיק מעמד אני ממש לא חושב שיש אדם שאין בלבו עבר שנמחק אפילו שניות של השפלה נוראית שהוא לא רוצה לחשוב עליה כדי לא לחזור לזה
כפשוט שדברי אלה הנם רק דוגמא מינורית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2009 11:41 |
|
| |
הגעתי למסקנה ש"סוד" הוא דבר עמוק הרבה מעבר למה שהוא נשמע. במובן שהטחי של הסוד אז יש משהו מסוים שאדם שומר לעצמו או קבוצת אנשים יודעת עליו ולא מספרים לאף אחד אחר. אבל אני חושב שיש לסוד כח עצום לחבר באיזה נקודה פנימית בין כל מי שיודע את אותו סוד, כלו' זה שיש לשניהם, ורק להם, משהו במשותף שאחרים לא יודעים עליו זה יגדיל את החיבור הנפשי ביניהם, וברור שככל שהסוד יהיה עמוק יותר ובעל משמעות פנימית עמוקה יותר ככה החיבור ביניהם יהיה משמעותי יותר.
וזה לדעתי סוד הקשר העמוק בין בעל ואישה ואכמ"ל.
מענין אותי מאד מה אתם חושבים, אם יש משהו בדברי או שאני צודק לגמרי או סתם מבלבל ת'מח...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2009 12:31 |
|
| |
לא הייתי מגדירה זאת בתואר ''סוד''. אולם יש דברים שהצנעה יפה להם וככל שהם שמורים יותר הקשר נעשה עמוק ואישי יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2009 13:03 |
|
| |
חזן גדול, לא יודע אם זה סוד קשר בעל ואשה, הקשר הזה הוא אנדבדואלי ויכול להיות קשר חזק ללא סודות, אם לא התכוונת למה שהבינה רותם, אבל הרעיון כשלעצמו נשמע נכון, השאלה היא האם כשהסוד הוא רק של האדם לבדו אז מתחזק הקשר שלו עם עצמו?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 15:41 |
|
| |
| yakov7 כתב: |  | | חזן גדול, לא יודע אם זה סוד קשר בעל ואשה, הקשר הזה הוא אנדבדואלי ויכול להיות קשר חזק ללא סודות, אם לא התכוונת למה שהבינה רותם, אבל הרעיון כשלעצמו נשמע נכון, השאלה היא האם כשהסוד הוא רק של האדם לבדו אז מתחזק הקשר שלו עם עצמו? |
|
יעקב, אתה חזק ביותר! זה בדיוק הנקודה! בדיוק כמו שאם האדם משתף בסוד שלו מישהו אחר אז מתחזק הקשר שלהם כי יש להם משהו פנימי משותף, על זו הדרך אם יש לו סוד פנימי שהוא שומר לעצמו אז מתחזק הקשר שלו עם עצמו, כלו' הוא יהיה יותר מופנם וסגור בתוך, מופנם, פנימי, ביחד עם הסוד שלו. כי יש לו סוד והסוד סוחף אותו למחוזות הפנימיים שלו עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 16:33 |
|
| |
חזןגדול, הרעיון הוא רעיון יפה, צריך לבדוק אותו במבחן המציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 16:43 |
|
| |
חזןגדול, מופנם?! סגור?! לא לזה התכוונתי, לדעתי אדרבה כמה שאדם אוצר יותר ידע אישי של דברים שרק הוא מבין ויודע, אז האישיות העצמית שלו יותר מתחזקת ומתפתחת, זה לא אמור לבדל אותו מאלו שלא יודעים את ה'סודות'.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 13:39 |
|
| |
יעקב, הדברים שאתה מזכיר, ידע אישי וכו' אין ענין לאדם להסתיר את זה מאחרים ממילא זה לא נקרא סוד ולא על זה אנחנו מדברים. אני מדבר על סודות שיש לאדם שהוא מעונין שישארו רק אצלו ולא ידלפו החוצה לאחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 13:50 |
|
| |
דווקא נראה לי שזה מחבר את האדם לעצמו יותר מאשר סתם "סוד" שאין הוא רוצה שידעו, בעיקר אני מדבר על אדם שמבין את עצמו במידה שאחרים אינם יכולים להבין ואז כמה שהוא יותר בלעדי עם ההבנות שלו הוא יותר מחובר לעצמו, כי אלו דברים מהותיים ולא סתם 'סודות', ואז בקטע הרגשי/מחשבתי הו יותר מחובר לעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 13:57 |
|
| |
כוונתך למודעות עצמית?
רמת האיכות שלה אצל האדם אינה תלויה בכמה היא בלעדית ובכמה הוא משתף אחרים במידע שיש לו על עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 14:04 |
|
| |
אם הנושא הוא מודעות עצמית אז אני מסכים עם אופק, זה לא תלוי באם הוא משתף בזה אחרים או לא, אבל עדין אני אומר שכשיש לאדם סוד שהוא לא רוצה לשתף בו אחרים אז זה גופא מוכיח שזה לא "סתם סוד" כמו שיעקב כתה כי אם כן מה איכפת לו שאחרים ידעו אלא ודאי זה משהו פנימי אצלו שהוא לא רוצה שיצא החוצה וזה מקשר אותו עם עצמו.
|
|
|
|
|