2 שאלות על אוכל וחשיבה

לשתי שאלותייך ישנה תשובה אחת והנה היא לפנייך:

היות שאוכל מתבטא בחשיבה שלנו עם כל המשמעויות הנלוות,, אין אפשרות ספונטנית לחשיבה אודותיו. אם אין אנו פנויים לאחת מהן.


כעת, מחשבת לב, את מוזמנת לפרט, מהן המשמעויות ההלו, שתיים מהן כבר מנית לעיל...

לדעתי יש חילוק בין האוכל עצמו לטעם של האוכל, כשאדם שבע הוא לא מסוגל לחשוב על לאכול עוד אבל אם ידברו איתו על טעמים של אוכל הוא יוכל לחשוב בקלות וגם לדבר על זה.
אני גם מסכים עם נביאה שזה מתבטא בחשיבה שלנו אבל רק לגבי הטעם כלו' שטעים לנו זה קשור לחשיבה שהמח מתרגם את הטעם אבל האוכל עצמו לא קשור למחשבה.

זה אומר משהו על כך שמעורבב אצלנו החשיבה עם התאווה?
הם משפיעים זה על זה?

למה כשאדם רואה דבר גועלי, לפעמים מגיע לו להקיא? (תשובה לשאלה 2)

(בעיקרון תשובת חזן נכונה).

הייתי ממליץ להסיט מעט את הדיון הזה, לדיון של השפעות הגומלין של הפיזי על הרוחני, או בהקשר יותר רחב, לבעיית 'גוף ונפש' הידועה, דומני כי מחשבת_לב הביאה דוגמא נאה ביותר, להצגת הפרדוקס הזה, כי אנו נוטים להאמין כי ל'חשיבה' אין קשר עם הסובב והיא אפריורית מטבעה, וכאן הביאה מחשבת דוגמא נאה לחוסר הנכונות שבמחשבה זו.

אפשרי, הבעיה שאתה מציג:
 
 http://bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2590520&forum_id=20504

זו אכן בעיה חמורה כללית על החיבור בין הגוף לנפש. 

ואולם כאן בעיית השואל הינה יותר ספציפית , כאשר יש לאדם תחושה פיזית של שובע איננו מסוגל לחשוב על אוכל.

כאשר אדם מדמיין דברים דוחים איננו מסוגל לאכול פיזית כשבדמיונו מראות המעוררות דחייה אלו.

אכן תשובתו של חזןגדול  אע"פ שלא מסביר באופן כללי את בעיית גוף ונפש, עונה ספציפית על בעיית השואל.

רציונילסיטי,
דעתי היא כי אין מקום לנהל את הדיון הזה, שלא בהקשר של בעיית 'גוף ונפש', ניקח לדוגמא, את תשובתו  של חזןגדול שאתה רואה בה מענה לשאלה זו באופן ספציפי, תוך כדי התעלמות מההקשר הרחב של 'גוף ונפש', טענתו של חזןגדול כי יש להבדיל בין האוכל לבין טעמו של האוכל, או במילים אחרות בין  האכילה לבין האוכל, היא בסופו של דבר היגד הנוגע אף לסוגיית 'גוף ונפש'  שכן ידיעתנו על האכילה ועל האוכל אינם מנותקות זו מזו, ובטענתו כי ביכולתו של האדם להפרידם זו מזו, הרי הביע עמדה בסוגיית 'גוף ונפש', שאין כאן המקום לאפיין אותה.