מטרה או דרך

אני רק אתן דוגמא למה שאתה אומר שודאי תסכים איתה, כשיש מבחן במתמטיקה ויש לך תרגילים ארוכים ומשוואות לפתור אין לאף אחד בעיה שתפתור את התרגיל במחשבון ותדע את התוצאה כי המבחן הוא כדי לראות איך אתה פותר את זה, אם אתה יודע את הדרך לעשות את זה ואין שום משמעות לתוצאה בלבד אפילו שכל הדרך של התרגיל זה כדי להגיע לתוצאה. 

אבל גם כאן יש חשיבות יתר לתוצאה, כי אם הפתרון יהיה שגוי אז לא הועילה הדרך לתוצאה, בעצם בדוגמא הזאת אחד תלוי בשני.

אם הפיתרון יהיה שגוי זה רק יהוה סימן שהדרך לא היתה נכונה וזה מה שיכשיל אותו במבחן, כך לדוגמה אם כל הדרך שלו בתרגיל היתה נכונה רק בסוף היתה לו טעות טכנית והוא כתב בתוצאה מספר שונה האם הוא נכשל?

נכון, אז בדוגמא הזו יוצא שהדרך היא העיקר, אבל זה בגלל שזה מקרה ספציפי שזו מטרת עורך המבחן לבדוק את הדרך.

ניתן לחלוק על עצם הקביעה. יען שאין בעיה שהדרך שגויה אם התוצאה הסופית - המטרה -  תהיה נכונה! ע"כ שהבעיה בדרך היא המטרה.

הדרך היא למען מטרת ההליכה בדרך...

זו דרכה של היהדות, לכאורה, אם ניקח את הדת כאורח חיים יומיומי.

מה דרכה של היהדות?

הדרך חשובה מן המטרה ביהדות.
אדם נמדד לפי מאמציו, לא לפי התוצאות שהוא מביא, כך במבט האמת.

המטרה היא הדרך אל האושר...

ואם מסתכלים על החיים כדרך, הרי המטרה היא העולם הבא, אז מה יותר חשוב?

המטרה אינה אלא השכר.

איך ניתן לומר שביהדות הדרך חשובה מן המטרה.

א. ללא המטרה הדרך נהפכת ללא רלוונטית.

ב. אין ספק ששתים שעשו את אותה דרך, אחד הגיע למטרה ואחד לא הגיע, זה שהגיע עדיף.

ג. אצלנו האדם נמדד לפי המאמץ. אוי ואבוי (מבחינה פסיכולוגית) אם לא היינו עושים כך. אליבא דאמת מי אומר שזה נכון?

ד. נוסף על כך, ומבלי לגרוע מן האמור לעיל. גם אם נניח שזה נכון, והוא נמדד לפי המאמץ, הרי זה בגלל שהמאמץ היא מטרה כשלעצמה. ולולי זאת היא לא הייתה נמדדת.

בתורה יש התייחסות רק לשכר בעולם הזה.

קודם כל השכר שבדרך ואח"כ השכר שבתוצאה

מי שלא יודע להיות מאושר עם שכר הדרך לא יידע עתיד לבוא, איך להיות מאושר עם השכר שייתנו לו בעולם הבא.

לפום צערא - אגרא.