| נשלח ב-26/8/2009 22:00 |
 |
| |
האם הישגים אכן יוצרים סיפוק?
או שבעצם הסיפוק נובע מהעבודה שהשקענו כדי להגיע להישג, וההישג עצמו מהווה רק ציון דרך מרגש להשקעה שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 08:19 |
|
| |
בהחלט שהישג יוצר סיפוק ומדרבן להמשך עשיה טובה ומושקעת יותר.
אולם הראיה האמיתית אמורה הייתה להיות כזו שאינה מתחשבת בהישגים כי אם בעמל ובהשקעה בלבד
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 12:54 |
|
| |
"בהחלט שהישג יוצר סיפוק ומדרבן להמשך עשיה טובה ומושקעת יותר. "
את זה אני מבין, השאלה היא האם ההישג עצמו גורם את הסיפוק או שהעבודה שהשקענו היא זו שגורמת את הסיפוק וההישג מציין רק את הנקודה שבה אנו מרגישים שעשינו כבר מספיק, תחושה שהעבודה הושלמה.
השאלה מתיייחסת לרמת התת מודע, כי במודע יש לרוב נטייה לחשוב שההישג עצמו מביא את הסיפוק.
"אולם הראיה האמיתית אמורה הייתה להיות כזו שאינה מתחשבת בהישגים כי אם בעמל ובהשקעה בלבד"
גם על זה אני מסכים! אבל אני שואל דווקא על מצב שאנו כן רואים את ההישגים כתכלית וכמטרה, האם אנחנו באמת נהנים בסופו של דבר מההישג או שזו רק אשליה והאמת היא שאנו נהנים ממה שעשינו כדי להגיע להישג ולא מההישג.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 14:34 |
|
| |
לדעתי סיפוק זה כמו שעון עם סטופר,
אם יש סיפוק אז השגת מה שרצית, ואם אין סיפוק סימן שלא השגת מה שרצית,
הסיפוק הוא לא דבר בפני עצמו, אולי לילדים כן,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 17:22 |
|
| |
מה שיוצר סיפוק, שהוא הרגשה,
זה הידיעה שעשיתי מה שמוטל עלי, עברתי דרך ארוכה יותר או פחות.
ההישגים ממחישים לי את העובדה שזה מה שהיה באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 18:58 |
|
| |
| אופק20 כתב: |  | מה שיוצר סיפוק, שהוא הרגשה,
זה הידיעה שעשיתי מה שמוטל עלי, עברתי דרך ארוכה יותר או פחות.
ההישגים ממחישים לי את העובדה שזה מה שהיה באמת. |
|
למה הכוונה "ממחישים"?
ראיית ההישג כגורם הסיפוק הוא בעצם אשליה תפיסתית לדעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 22:03 |
|
| |
הסיפוק נובע מהעשיה העצמית זה מתחיל בעבודה על הדבר ונגמר בתוצאה, אני חושב שסיפוק מהישג עצמו הוא שמחה רגעית, סוג של תאוה שנהנים לרגע וזה פג ונעלם.
המשך העבודה משום שאדם שרגיש שהוא עושה משהו, ממצה את עצמו, ההישג רק מזכיר לו את היכולת מעין מחייב עצמו ליכולתיו!
(יש להבדיל שאדם עובד להגיע להישג אם נהנה מהעבודה או שלא... אני מדבר שהוא נהנה מעצם הבודה)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 22:35 |
|
| |
| אסטרו_נט כתב: | | "בהחלט שהישג יוצר סיפוק ומדרבן להמשך עשיה טובה ומושקעת יותר. "
את זה אני מבין, השאלה היא האם ההישג עצמו גורם את הסיפוק או שהעבודה שהשקענו היא זו שגורמת את הסיפוק וההישג מציין רק את הנקודה שבה אנו מרגישים שעשינו כבר מספיק, תחושה שהעבודה הושלמה.
השאלה מתיייחסת לרמת התת מודע, כי במודע יש לרוב נטייה לחשוב שההישג עצמו מביא את הסיפוק.
"אולם הראיה האמיתית אמורה הייתה להיות כזו שאינה מתחשבת בהישגים כי אם בעמל ובהשקעה בלבד"
גם על זה אני מסכים! אבל אני שואל דווקא על מצב שאנו כן רואים את ההישגים כתכלית וכמטרה, האם אנחנו באמת נהנים בסופו של דבר מההישג או שזו רק אשליה והאמת היא שאנו נהנים ממה שעשינו כדי להגיע להישג ולא מההישג. |
|
ברור שההישג עצמו גורם לסיפוק, חלק מעבדות הפרך של עמ''י במצרים הייתה עבודה ללא תוצאות והישגים, ואני מתארת לעצמי שסיפוק לא היה שם.. (וכן "כזורע ואינו קוצר" הבא לבטא אי שלמות בעשיה)
בפרט אם ההישגים הם התכלית אזי "זכה נעשית מלאכתו בידי אחרים" כאן משנה התוצאה ולא העבודה עצמה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2009 16:53 |
|
| |
| אסטרו_נט כתב: | | | או שבעצם הסיפוק נובע מהעבודה שהשקענו כדי להגיע להישג, וההישג עצמו מהווה רק ציון דרך מרגש להשקעה שלנו. |
|
אתה שואל שאלה מעניינת, אין לי תשובה מכרעת בזה אבל אני רק רוצה להגיד שהמבחן יהיה במקרה שנשקיע בדבר מסוים ככל יכולתנו וניתן את המקסימום שאנחנו יכולים כדי להשיג את המטרה שאנחנו מבקשים אבל בסופו של דבר ההישג לא יהיה תלוי במידת ההשקעה אלא בדברים אחרים (למשל בתחרות אם באמת יש אנשים אחרים יותר טובים מאיתנו) האם במקרה כזה גם אם לא נגיע להישג נרגיש הרגשת סיפוק כלשהיא? הרי אנחנו יודעים בעצמינו שלא יכולנו לעשות יותר וא"כ אם העבודה היא זאת שמביאה את הסיפוק מה יוסיף ציון הדרך של ההישג עצמו כשאנחנו יודעים שלא יכולנו לתת מעבר לכוחותינו?
|
|
|
|
|
