| נשלח ב-8/9/2009 01:16 |
 |
| |
עשר בשביל שתתעשר
חז"ל אומרים שמצות מעשר זה הדבר היחיד שמותר לעשות בכונה כדי לנסות את הקב"ה שנאמר "ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים" וגו' כלומר שמותר לעשר בשביל להתעשר ק"ו שאם מעשר לשם המצוה ולא בשביל להתעשר שהוא צריך להתעשר ודאי שזה לא יהיה יותר גרוע. מה אני יגיד לכם, אני מכיר הרבה, והרבה מאד אפילו שמעשרים באופן קבוע ובעצם מי לא מעשר? כל אדם שהוא ירא שמים לפחות שאני מכיר משתדלים באופן קבוע להפריש מהכסף לשם מעשר אבל בכ"ז אני לא רואה שהם התעשרו והרי אם כתוב שמותר לנסות זה אומר שזה אמור לעבוד ברצינות ואמורים לראות את השפע בא בעקבות זה, אז מה תגידו לי? כמה שנים צריך לחכות בשביל זה? עד סוף החיים? נניח, אבל גם זה לא קורה!
חשבתי שאולי עשר בשביל שתתעשר הכונה ע"ד מה שהמשנה אומרת איזהו עשיר השמח בחלקו, כלומר שיש בזה אולי משהו סגולי שמי שמעשר אז פתאום יראה שהוא שמח בחלקו לא חסר לו כלום ויש לו כל מה שהוא צריך. מה אתם אומרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 14:19 |
|
| |
לעניות דעתי זה מוכרח כך, אחרת זה היה פטנט קל ל"צבירת הון", ולא ל"עושר", ואת זה אתה מוזמן לבדוק, הקפד לעשר [לשם המצווה] ותראה איך תמצא את ה"עושר" בכסף, וזה לא משנה הכמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 15:17 |
|
| |
אם יש למישהו הוכחות לתשובה שזה "איזהו עשיר השמח בחלקו"... זה יהיה נחמד.
השאלה מפחידה...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 19:13 |
|
| |
יתכן שסברתך נכונה ויתכן שלא.
אולי העושר נובע מאי הוצאות אחרות שנחסכות ממך? אינך יכול לדעת לעולם!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 19:19 |
|
| |
| רותם24 כתב: |  |
אולי העושר נובע מאי הוצאות אחרות שנחסכות ממך? אינך יכול לדעת לעולם!
|
|
אם א"א לדעת לעולם, איך זה שכתוב "ובחנוני נא בזאת"?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 19:27 |
|
| |
כבר ראיתי כאלה שאומרים שכיוון שיש עוד הבטחות גם לצד השני אז יש כאילו "איזון", ולכן גם אם הוא לא עשיר, עדיין נחסך ממנו הפסדים ועניות נוספת, אבל זה עדיין לא מסביר, אם הפסוק כפשוטו, אז מה לגבי צדיק גמור שלא כשל לגבי דברים שיגרמו לו הפסד, מדוע אינו מתעשר במובן הפשוט של המילה? הרי ההבטחה פשוטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 19:28 |
|
| |
משום שאם אתה מעשה, אינך יכול לדעת הנעלם ממך.
אם אתה רוצה לבחון אתה מוזמן לעשר ולראות בדיוק כמה ''הרווחת'' מאי המעשר? אבל תוצאות המבחן על אחריותך בלבד..
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 19:34 |
|
| |
זה ודאי שה10% חסרים אבל ההבטחה היא [כמו שאת מבינה] שבעיקרון יתווסף רווח נוסף, ורק בגלל סיבות אחרות שהיו אמורות לגרום הפסד אז לא רואים את העשירות בשטח.
אבל שוב מה אם אחד שלא היו סיבות שיפסיד, אינך יכולה לומר "אינך יודע אלו הוצאות חסכת".
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 19:39 |
|
| |
אם לא היו סיבות שיפסיד, מי אמר שאינו מרוויח?
עין בעין אני רואה שבעקבות עישורו של כל שקל הנכנס לביתנו, נכנסים כספים נוספים לא כמובן מאיליו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 19:45 |
|
| |
בהחלט, אבל עושר? במובן הפשוט זה לא קורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 20:10 |
|
| |
אם אתה הולך על ''המובן הפשוט'' אז אתה יכול לשאול זאת גם על אלו שקיימו מצוות ''שילוח הקן'' ולא האריכו ימים, הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 07:53 |
|
| |
בהחלט, השאלה תקפה גם לגבי זה והיא מובאת בגמרא [שאל אותה אלישע בן אבויה, והגמ' מביאה שמכח שאלה זאת פירש והפך ל'אחר'] ומובאת גם התשובה דרש רבי יעקב "למען יטב לך- ליום שכולו טוב, ולמען יאריכון ימיך- ליום שכולו ארוך, לעולם הבא" וזה מפורש בגמ' נאמר על העתיד לבא, אבל "ובחנוני נא בזאת אמר ה' אלקים צבאת" לא נראה לי הולך על העולם הבא.
לכן הבנתי שזה לא במובן הפשוט של עושר בסכומי כסף, אלא בדומה ל"איזהו עשיר השמח בחלקו",כמו שהזכירו, שעל עושר כזה מדובר שמגיע ע"י הפרשת מעשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 23:18 |
|
| |
זה רק מליצה של חז"ל, אלוקים לא הבטיח כלום,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 14:08 |
|
| |
| maxmen כתב: | | | זה רק מליצה של חז"ל, אלוקים לא הבטיח כלום, |
|
הבנה גבוהה מדאי, בהבטחות של אלוקים, ובכוונת חז"ל...
לא הבטחה ולא מליצה, הלכה!
טור רמ"ז: "ואדרבה כי הדבר בדוק ומנוסה כי בשביל הצדקה שנותן לא יחסר לו אלא אדרבה תוסיף לו עושר וכבוד.. "ובחנוני נא בזאת אמר ה' אלוקים אם לא אפתח... ואמרו חכמים בכל דבר אסור לנסות את ה' חוץ מדבר זה כדכתיב ובחנוני נא בזאת. ועוד כי הוא דוחה את הגזירות... ומניעתה תרחיק הקרובים לשכינה ממנה ומן התורה... וע"כ צריך האדם ליזהר מאד מאד ליתנה כראוי."
רמ"א רמ"ז: "והיא מעשרת, ואסור לנסות את הקב"ה כי אם בדבר זה שנאמר 'ובחנוני נא בזאתוגו' ויש אומרים דווקא בנתינת מעשר מותר לנסות בקב"ה אבל לא בשאר צדקה."
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 18:56 |
|
| |
החיד''א: ''רבים חקרו על בתים גדולים, אשר הפליאו לעשות צדקה וחסד וירדו לטמיון, ואבד האושר ההוא, וזרעם עניים ואביונים. וכולם היו תמהים: איפה אשר דיבר ה' בתוקף מעלת הצדקה ושכר עושיה...? ומצאנו בספרי הפוסקים כמה וכמה סיבות לדבר זה שאין הברכה נראית לעין, והנה מקצתן:
א. שמא אין ממונו נקי מגזל, ולכן לא יתעשר מהצדקה שנותן.
ב. לפי שעושה האדם דברים המביאים לידי עניות, ואמנם לא יעני בזכות שנותן מעשר, אך גם לא יתעשר.
ג. נגזר שימות בחטאו או שיחלה הוא או אחד מבני משפחתו בחטאם, והקב''ה ברחמיו המרובים מתחסד עמו, ומחליף את המוות לעניות, ועני חשוב כמת...
ד. נותן צדקה אך לא לפי יכולתו.
ה. נותן מעשרותיו גם לדבר מצוה - ובפרט כשמפריש רק עשירית.
ו. כדי להרבות את שכר הנותן בעוה''ב
ז. אינו נותן באופן מדוקי עשירית או חומש ועוד...
(התפרסם במוסף שבת קודש האחרון)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 23:40 |
|
| |
זה מדויק מהחיד"א? ו. לא מסתדר לי, הרי כל ההבטחה היא לעולם הזה?
כל הסיבות האחרות בהחלט מובנות, אבל חוזרת השאלה מה עם צדיקים גמורים?
|
|
|
|
|
