אמר החכם, [תמצאו לבד מי...]
'בן עשרים שאינו קומינסט סימן שאין לו לב, בן ארבעים שהוא קומינסט סימן שאין לו שכל'
אימרה זו משקפת את הבעייתיות שיש ב'חלום' הזה.
ישנן כמה הבהרות שצריכות להיות ברורות, כשהחשובה שבהם,
'השחיתות האנושית, היא אינה 'תוצר לוואי' של תרבות כזו או אחרת או חינוך כזה או אחר, אלא, היא חלק אינטגרלי מקיומו, שחיתות היתה ותהיה, בכל מקום בעולם ובכל חברה שהיא'.
כך שבעיה 'טכנית' זו היא , בעצם בעיה מהותית של ממש.
נוסף לכל ישנן בעיות נוספות ב'קומינזם',
חוסר האמביציה במשק. [גם אם אתה תעבוד פחות תקבל אותו כסף...]
הדרך הרגילה להתגבר על זה, היתה, באמצעות הקניית ערכים קולקטיביים, והחדרת רעיון של שיתופיות, שזה כמובן, דבר הגובל בזוועתיות, מפני שהערך העליון הוא המדינה, שזה ביטוי נרדף ל'פאשיזם'. בנקודה זו נשללת גם כן החירות מאדם.
בקיצור, אני אינני מבין מה יכול להיות יותר גרוע מקומינזם?
[לסיכום הבעיות בצורה ספרותית ומהנה, ניתן לקרוא את 'איין ראנד', אפשר להתחיל עם 'כמעיין המתגבר' (לא לגמרי נקי, מי שרוצה יפנה באישי, ואני אצנזר לו), כמו כן מומלץ לקרוא את ההקדמה של מילטון פרידמן לספרו 'קפטילזם וחירות' וכמובן שעדיף את כל הספר, יש לו הקדמה מיוחדת למהדורה העברית, שם הוא טוען, כי נס מרדכי ואסתר, כמו גם (להבדיל, למי שרוצה) הקמת המדינה, התאפשרו רק אודות הקפטילזם]
ןןאוו, הפעם באמת קיצרתי.
תוקן על ידי אפשרי ב- 02/10/2009 11:16:25
 |
|
|
