|
|
| נשלח ב-18/10/2009 14:22 |
 |
| |
על ביקור במוזיאון ההתנתקות, ועל סתירות פנימיות
בני משפחתי ביקשו כי אצטרף איתם לסיור ב'מוזיאון ההתנתקות' דבר שזכה כמעט באופן ספונטני לסירובי, בהתחשב בדעותיי הפוליטיות.
ללא להכנס לצידוק או שלילת עמדתי הספציפית, רצוני לשמוע את דעת חברי הפורום באופן כללי, על הבעייתיות שהוצגה במקרה הזה.
א. האם זה ראוי שאדם ילך למקום שסותר את העקרונות שלו?
ב. האם זה תלוי בעוצמת ההשפעה שלו? [כלומר, הסיבה לשלול הליכה לכזה מקום, היא לא בשביל האדם לכשעצמו, אלא בשביל קהל שומעי לקחו]
ג. האם הליכה שכזו משקפת סתירה פנימית/חוסר זהות/ אי בטחון בעמדה?
ד. ניתן להרחיב שאלה זו לדוגמאות רבות, כמו האם ראוי לתת הקדמה לספר של מכחיש שואה, [כמובן, לא על הספר העוסק בהכחשה בעצמה]?
[ה. המצע הפוליטי הרווח כיום במדינה הוא, שאין לנסות לפתוח במשא ומתן עם איראן בכלל, למה? האם זה לא העיקרון שאני מצביע עליו עתה? אי מתן לגטימיציה בכלל, ואפילו השולית והזניחה ביותר.
ו. דוגמא הלכתית, האיסור להכנס למסגדים ולכנסיות, ההנמקות ההלכתיות הן ברובן, מצד הכרה בעבודה זרה, אף שאין ספק שההולך לטייל רואה את זה בתור יצירת אומנות גרידא?]
ישנם עוד דוגמאות רבות, מקווה שניסחתי את השאלה באופן, ברור, אני חייב לעוף.... [הכתומים באים...... ]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 14:45 |
|
| |
א. ראוי מאד במידה וזה סותר אך לא פוגע.
ב. לא הבנתי.
ג. להיפך. ואולי גם פתיחות והבנת האחר והשונה. דבר חשוב.
ד. אם זה מחזק את ידיו - יתכן ולא. ואם לא רצית ללכת כדי לא לתת כסף לציבור הסותר את דיעותיך - יתכן ולא. אך לא נראה שמצד זה נשאלה השאלה.
ה. המדינה קצת מציאותית. (אם היא הייתה מציאותית יותר הייתה מבינה שאין לחתור לשלום גם עם פלשתינים...)
ו. אין איסור להיכנס למסגד. אסור להשתחוות לפסל גם אם לא מתכוונים. איך זה שייך? זה "מיישה איסור"...
לא הבנתי מה אומר הכתומים באים...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 14:54 |
|
| |
כשבני משפחתך מבקשים ממך לבוא איתם למוזיאון הם לא מבקשים שתביע בזה דעה פוליטית רק רוצים לעשות איתך בילוי נחמד. לכן דוקא במקרה הזה לא נראה לי שיש את הבעייתיות שהצגת כי ממילא גם כשאתה הולך איתם זה טיול משפחתי ולא מראה עליך שום דבר. אבל אם אתה שואל מצד עצמך אם ראוי שתלך למקום שסותר את העקרונות שלך אז אני חושב שלא אמורה להיות בזה בעיה כל עוד אין בזה דוגמא שלילית לאנשים שיכולים להיות מושפעים לרעה מזה. [כמו למשל משגיח בישיבה שמשפיע מוסר, ילך לראות משחק כדורגל]. בקיצור, אני אומר שהבעייתיות שיש בזה היא מצד ההשפעה הרעה שזה עושה לאחרים או שזה יכול אפילו להשפיע גם עליך בעצמך אבל אם אתה נשאר בעמדה שלך וזה לא משפיע לא עליך ולא על אחרים אז מה הבעיה? אין כאן לא בעיה מוסרית לא שכלית ולא רגשית, אז תלך בכייף.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 16:31 |
|
| |
זה לא בילוי. זה סיור ערכי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 22:10 |
|
| |
הראיה,
השאלה שהצבתי היא, האם ישנם עמדות שאותם אדם מסויים שולל מכל וכל, ואשר על כן אינו מתעסק עמם בשום צורה של קשר, לדוגמא, אני רואה בסירוב לדבר עם איראן, צעד המשקף את הנחרצות שבהתנגדותנו לאירן, אף שבאי הדיבור לכשעצמו לא ניתן לעצמו משמעות. לדעתי זו גם הסיבה, שאין מכניסים [מי שמקפיד....] בכלל 'ספרי מינים', לדעתי, הסיבה היא לא רק מצד חשש של השפעה אלא, חוסר רצון או נכונות להתעסק בכלל אם עמדות המנוגדות לעמדתי בתכלית, כי אינני מכיר בה כלל ועיקר.
אותה נקודה לדעתי היא העומדת בבסיס ההלכות האוסרות כניסה למסגד ולמנזר. [נושא הכניסה למסגדים שנוי במחלוקת, כמו כן, איסור הכניסה למנזר אינו משום 'השתחויה לפסל' אלא כניסה ללא השתחוות גם היא אסורה, ראה ציץ אליעזר חלק יד סימן צא, יביע אומר יו"ד ז' יב, כל זה מבוסס על הגמ' והשו"ע, ואני מציע לראות באיסור כניסה זה, לא רק חשש מהימשכות אחר ע"ז או ע"ז, ואפילו לא 'תמיכה בע"ז', אלא, 'אין מתעסקים עם ע"ז']
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 22:39 |
|
| |
אעיין ב"נ בהלכה, מחר אני ב"נ חוזר לישיבה.
אם לאדם ברור שאין נקודת אמת שחסרה בעמדתו בצד השני אזי יתכן שכדאי שיתרחק. אם אתה בטוח בכך במקרה שלך, הבעיה נמצאת בשלב זה...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 22:50 |
|
| |
חזן גדול,תשובך נמצאת גם היא בדברי ל'הראיה'.
הראיה, המקרה שלי הוא אילוסטרציה גרידא. כמובן! [לפרטי החויה, במסגרת אחרת...]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2009 07:51 |
|
| |
| אפשרי כתב: |  | א. האם זה ראוי שאדם ילך למקום שסותר את העקרונות שלו?
ב. האם זה תלוי בעוצמת ההשפעה שלו? [כלומר, הסיבה לשלול הליכה לכזה מקום, היא לא בשביל האדם לכשעצמו, אלא בשביל קהל שומעי לקחו]
ג. האם הליכה שכזו משקפת סתירה פנימית/חוסר זהות/ אי בטחון בעמדה?
ד. ניתן להרחיב שאלה זו לדוגמאות רבות, כמו האם ראוי לתת הקדמה לספר של מכחיש שואה, [כמובן, לא על הספר העוסק בהכחשה בעצמה]?
[ה. המצע הפוליטי הרווח כיום במדינה הוא, שאין לנסות לפתוח במשא ומתן עם איראן בכלל, למה? האם זה לא העיקרון שאני מצביע עליו עתה? אי מתן לגטימיציה בכלל, ואפילו השולית והזניחה ביותר.
ו. דוגמא הלכתית, האיסור להכנס למסגדים ולכנסיות, ההנמקות ההלכתיות הן ברובן, מצד הכרה בעבודה זרה, אף שאין ספק שההולך לטייל רואה את זה בתור יצירת אומנות גרידא?] |
|
א, אדם לא צריך לבנות לעצמו עקרונות, בפרט שמדובר בחיים של יהודים,
ב,וג, אין צורך לחשוב, מה יגידו הבריאות, אתה פשוט מקיים את כּל אֲשֶׁר תּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקלָהּ,
ד, אם לספר ולא למחבר למה לא ? כלומר אם ההקדמה היא לתוכן של הספר,ולא למחבר, ,
ה, זה לא עניין עקרוני, זה עניין אסטרטגי,
ו, זה פשוט אסור בהנאה, אסור להנות מאומנות של עבודה זרה,
(כל הגדלות של עם ישראל שקיבלו את התורה, איש אחד בלב אחד, ולא כל קהילה בונה לעצמו עקרונות,הבעיה התחילה (אולי בגלל הגלות) שבניינו לעצמינו עקרונות וסוגי השקופה למיניהם, עד כדי כך שאנחנו כבר לא מתרגשים שמגרשים יהודים שומרי מצוות מבתיהם, נכון שהם עשו את ישוב ארץ ישראל מעל הכול, אז מה ? כבר היתרו גם את דמם ?
איזה עקרון יכול להיות, חוץ מלבכות ביחד עם יהודים שגרשו מבתיהם,)
נ,ב, אני כותב את זה מתוך כאב אמיתי, אני לעולם לא השכח, כשהכתומים באו הם על משפחתיהם לכותל,והתחננו לאלוקינו שיבטל את גזרת הגירוש, אנחנו החרדים לא רק שלא התרגשנו, פשוט צחקנו מהתמימות שלהם, כאילו יעזור להם התפילות, בושה וחרפה,
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
