| נשלח ב-1/4/2010 01:40 |
 |
| |
מקור סמכותו של היוצר לחייב את ברואיו
שאלה זו אמורה להטריד כל אדם באשר הוא מאמין, ובפרט אותנו היהודים המשתדלים לא לסור מדרך התורה והמצוות.
שאלה זו ופתרונה, ניתן לומר שהיא המפתח לכל עבודת מעשינו בעולם ותוהה היא על פשטות המרות אשר חיינו מנווטים על ידה ללא עוררין.
אמונים אנו על העובדה כי אין העולם נברא לבדו וכי יש בורא, יחיד, שילוש, לא משנה, כללו של דבר ישנה ישות שפעלה את כל הנפעל ומכתיבה לנו את ארחות חיינו,
א. כאן נשאלת השאילה, אמת, אותה ישות, אשר בשם אלוקים יקרא, ברא אותנו ואת העולם כולו ויכול לעשות כחפצו לברוא אנשים ולהורגם, לחון אותם לשבט או לחסד כפי רצונו הפשוט, אולם הציוויים הרבים שאנו מצווים בהם וחייבים לנהוג לפי הכללים שהנחה אותנו, זאת מנין לו? לכל היותר נמסור לו את תודתינו על גמולו הטוב וחסדו עמנו אבל מדוע עובדת היותו בוראינו מחייבתנו לשמוע בקולו לכל אשר יאמר לנו?
ב. בפרט יקשה על חובתנו לשמוע בקולו גם כאשר יהיה החיוב למסור את נפשנו, כלו' לבטל את עצם סיבת חובתנו לשמוע בקולו ויהיה בדבר סתירה עצמית?!
ג. גם כאשר מורה התורה לשמוע בקול הורים יראה כי זה הטעם הוא העומד מאחורי הציווי באשר הם היוצרים וחובה לכבד היוצר ולשמוע בקולו וגם זה יקשה מהו מקור הסמכות המחייבת את הנוצר להיות כפוף ונשלט ע"י היוצר?
שמא נאמר שכל חובתנו היא מדין הכרת הטוב אשר השכל מחייבו להכיר טובה למיטיב אך אם כן הדבר כל העובר על מצוה מן המצוות תשווה מידת עבירתו בכל באשר כופר הוא בטובת יוצרו ולא יהיה שינוי בעונשים?
ועוד איך נפרנס את כל המתרעמים על יום היולדם ומצטערים בו? (או את דעת בית הלל כי נח לו לאדם שלא נברא?)
ואם מפני כי למעשה בכוחו של אלוקים לשלוט בנו ולעשות בנו כרצונו, א. וכי יכולת אכיפת החוק בלבד תחייב בשכל את המחוייב?! הנאמין כי כל בריון בסמכותו לחייב אנשים חלשים ממנו כרצונו?! ב. איך נפרש עד"ז את חיוב הכיבוד והמרות כלפי הוריו?
אצפה מכם חברי הפורום גם אם לא ליישב הבעיה על בוריה, לכל הפחות שתביעו את דעתכם בסוגייה חמורה זו.
פכו"ש לכולם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2010 02:13 |
|
| |
תמה אני במקצת על שאלתך. כי לכאורה ברור שזה בגלל הכרת הטוב. אמנם יש מח' איזה הכרת הטוב.
לדעת ר' סעדיה גאון חיוב המצוות הוא משום הכרת הטוב על מה שבאנו לעולם, אבל הרי הוא הולך ומונה שם (במאמר ג') כל סוגי המצוות את סיבת חיובם המיוחד, ואין טעם להעתיקו, ולפי דבריו שם מובן היטב למה כל מצווה חלוק ענשה. (כי חלוק עצם מה שאנו מחויבים בכלל לקיים את המצווה מטעם המצווה הזאת בפרט) והדברים פשוטים שם.
אמנם, ברש"י ובעוד ראשונים מצאנו אחרת, וז"ל רשי (שמות כ ב) "אשר הוצאתיך מארץ מצרים - כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי." וכן משמע ברמב"ן סוף בא, שחיוב המצוות הוא לא מצד הכרת הטוב על מה שבאנו לעולם כדעת ר' סעדיה גאון אלא משום יצי"מ, וצריך לעיין אם נחלקים.
וזה ברור שנוח לו לאדם שלא נברא קאי משום מה שעושה בעולם, אבל זה לא פוטר אתו מחיוב הכרת הטוב שלו. ובמיוחד שהבאתו לעולם היא כדי להיטיב לו. שזה חלק מההכרת הטוב לא רק על עצם מציאות בריאתינו אלא על הרצון להיטיב לנו ע"י קיום המצוות והבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2010 10:59 |
|
| |
| האור_בקצה כתב: |  |
וזה ברור שנוח לו לאדם שלא נברא קאי משום מה שעושה בעולם, אבל זה לא פוטר אתו מחיוב הכרת הטוב שלו. ובמיוחד שהבאתו לעולם היא כדי להיטיב לו. שזה חלק מההכרת הטוב לא רק על עצם מציאות בריאתינו אלא על הרצון להיטיב לנו ע"י קיום המצוות והבן. |
|
לי משום מה זה לא כ"כ ברור עיין באשכול הזה:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2577843&forum_id=20504
ולגופו של ענין לא בטוח שהבנתי אותך אם אמרו נח לו שלא נברא בודאי חישבנו את כל הנתונים ואחרי הכל הגיעו למסקנה שהנזק בבריאת האדם יותר גדול מהתועלת אז למה זה לא יפתור אותו מהכרת הטוב מה זה משנה שהרצון הוא להיטיב, הכרת הטוב צריכה לבוא רק אם למעשה קיבלת טובה, תאר לך שאתה עוצר טרמפים ומישהו מאד רוצה לעזור לך ועוצר לך טרמפ, תודה לו, נכון? אבל אם כשהוא בא לעצור לך הוא לא עצר בזמן ופגע בך ושבר לך את הצלעות, גם עכשיו תודה לו? למה לא? אבל הכוונה שלו היתה לטובה?
לגופו של אשכול אני לא יודע תשובה אבל להגיד שבגלל הכרת הטוב אנחנו מחוייבים בכל העסק הזה נשמע לי מוזר גם בגלל הנ"ל ויותר מזה גם אם מחוייבים בהכרת הטוב אבל איך זה כבר מחייב לשמוע לכל מה שיגיד עד סוף החיים בלי פרופורציה של הטובה בכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2010 15:26 |
|
| |
ישנה שאלה יותר גדולה: "בשביל מה ברא אותנו הקב"ה אם ממילא אנחנו משמשים רק כבובה על חוט????" (והרי זה ברור שלא בשביל להתבדר)
"בשביל מה ברא הקב"ה את העולם הזה?????????????
והתשובה שתמיד קיבלתי: "בשביל שנקיים את התורה".
אם כך: "בשביל מה ברא ה' את התורה?????"
בשביל מה בכלל הקב"ה צריך שנקיים את התורה, כלומר מה זה נותן לו????"
"בשביל מה הקב"ה ברא גן עדן לצדיקים ???"
עכשיו כאשר אני מסתכלת על זה במבט מעמיק, בשביל מה הקב"ה בכלל היה צריך את כל הסיפור הזה, מה יוצא לו מזה, האם לא היה עדיף להשאיר את כל העולם תוהו ובוהו?????????????????????????????
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2010 21:20 |
|
| |
| רציונליoטי כתב: | | שאלה זו אמורה להטריד כל אדם באשר הוא מאמין, ובפרט אותנו היהודים המשתדלים לא לסור מדרך התורה והמצוות.
שאלה זו ופתרונה, ניתן לומר שהיא המפתח לכל עבודת מעשינו בעולם ותוהה היא על פשטות המרות אשר חיינו מנווטים על ידה ללא עוררין.
אמונים אנו על העובדה כי אין העולם נברא לבדו וכי יש בורא, יחיד, שילוש, לא משנה, כללו של דבר ישנה ישות שפעלה את כל הנפעל ומכתיבה לנו את ארחות חיינו,
א. כאן נשאלת השאילה, אמת, אותה ישות, אשר בשם אלוקים יקרא, ברא אותנו ואת העולם כולו ויכול לעשות כחפצו לברוא אנשים ולהורגם, לחון אותם לשבט או לחסד כפי רצונו הפשוט, אולם הציוויים הרבים שאנו מצווים בהם וחייבים לנהוג לפי הכללים שהנחה אותנו, זאת מנין לו? לכל היותר נמסור לו את תודתינו על גמולו הטוב וחסדו עמנו אבל מדוע עובדת היותו בוראינו מחייבתנו לשמוע בקולו לכל אשר יאמר לנו?
ב. בפרט יקשה על חובתנו לשמוע בקולו גם כאשר יהיה החיוב למסור את נפשנו, כלו' לבטל את עצם סיבת חובתנו לשמוע בקולו ויהיה בדבר סתירה עצמית?!
ג. גם כאשר מורה התורה לשמוע בקול הורים יראה כי זה הטעם הוא העומד מאחורי הציווי באשר הם היוצרים וחובה לכבד היוצר ולשמוע בקולו וגם זה יקשה מהו מקור הסמכות המחייבת את הנוצר להיות כפוף ונשלט ע"י היוצר?
שמא נאמר שכל חובתנו היא מדין הכרת הטוב אשר השכל מחייבו להכיר טובה למיטיב אך אם כן הדבר כל העובר על מצוה מן המצוות תשווה מידת עבירתו בכל באשר כופר הוא בטובת יוצרו ולא יהיה שינוי בעונשים?
ועוד איך נפרנס את כל המתרעמים על יום היולדם ומצטערים בו? (או את דעת בית הלל כי נח לו לאדם שלא נברא?)
ואם מפני כי למעשה בכוחו של אלוקים לשלוט בנו ולעשות בנו כרצונו, א. וכי יכולת אכיפת החוק בלבד תחייב בשכל את המחוייב?! הנאמין כי כל בריון בסמכותו לחייב אנשים חלשים ממנו כרצונו?! ב. איך נפרש עד"ז את חיוב הכיבוד והמרות כלפי הוריו?
אצפה מכם חברי הפורום גם אם לא ליישב הבעיה על בוריה, לכל הפחות שתביעו את דעתכם בסוגייה חמורה זו.
פכו"ש לכולם.
|
|
א. כי ההגיון מחייב שהוא מושלם. ממילא...
ב. כנ"ל. הוא מבקש רק למסור נפש בהמית, לא משהו רציני ולא סתירה פנימית.
ג. כיבוד הורים מצד הכרת הטוב שעליה הסכמת מלכתחילה. אף יצירת הנברא היא טובה שעשה עמנו הבורא ואולי גם הורינו.
לגבי השאלה על ג:
א. אכן - מומר לדבר אחד - כופר.
ב. מה מפריע לנו לומר שיש חוסר הכרת הטוב גרועה ויש פחות גרועה. יש לא לעשות מה שאבא שלך אומר בבקשה בסיסית שהוא מצפה מאד שתעמוד בזה ויש בקשות יותר קשות שהוא פחות יתאכזב אם לא תעשה.
ג. הבורא רצה להיטיב - כל מה שציוונו הינו לטובתינו. ממילא הפגיעה פוחתת...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2010 02:36 |
|
| |
האור בקצה. א. דבריו של הרס"ג המובאים בתגובתך אינם מספקים מענה מוחלט לשאלה זו כי הרס"ג מדבר שם אחר שיצא מנקודת הנחה ברורה שאנו הברואים מחוייבים למלא את רצון הבורא ולכן השכל מחייב שהבורא יכתיב לנו את רצונו ויאמר לנו מה לעשות כדברי הרס"ג שם "כי לא ראוי שיעזבנו מבלעדי דבר "וממילא אח"כ כל הציוויים נתונים לשכל ומחוייבים ע"פ הכללים שכתב שם.
אולם על הכל תישאל השאלה מה מחייב אותנו בכלל להיענות לדרישה הראשונית ולהלך שבי אחר כל הוראות שהם המגיעות מצידו? יהיה ההיגיון בהם אשר יהיה ברם הכיצד הגיון הציווי מחייב אותנו בקיומם? (ואין המדובר בהגיון המצוות עצמם שא"כ מצוות ללא הגיון לא נקיים. אלא בהגיון הכללי לקיים מה שיאמר לנו.)
ב. חילוק העונשים ג"כ אינו מובן עדין כל צרכו מטעם הנ"ל כי אילו יבואר חילוק העונשים מחמת חילוק סיבות חיובם של המצוות כל אחת מטעם אחר, היכן נכניס את המצוות ללא הטעם שעליהם גם הרס"ג לא דיבר? ואחר שנהיה מחוייבים למצוא טעם לאשר אנו מחוייבים באותם מצוות, יהיה הטעם אשר יהיה יספיק הוא בהכרח גם למצוות בעלות הטעם הידוע וא"כ נשוב ונבקש את אותו היקש מוכרח נעלם.
,muchnik שאלתך אינה ממין האשכול, באפשרותך א. לעיין באכול דומה שנפתח בעבר: למה נברא העולם? ב. אם אין זה מספק אותך, לפתוח אשכול חדש בהתאם לכללי חוקת הפורום.
הראיה. א. אם יש הגיון בפני עצמו שמי שלא מושלם יחויב לקיים את ציווי המושלם, האם גם בשאינם מושלמים נכריח איפוא כי הפחות מושלם יחויב להלך אחר ציוויו של היותר מושלם ממנו?! ודאי שלא!, היכן איפוא ימצא ההבדל?
א. אכן מומר אפילו לדבר אחד כופר בכל התורה אך אין ספק כי ישנו הבדל אם מומר בדבר קל או מומר בדבר חמור לגבי עונשו על אותו דבר גופא.
ובאופן כללי לכל הסוברים כי הסיבה המחייבת הינה הכרת הטוב האם אכן יש בכח חיוב זה לתלות את מקבל ההטבה לגמרי במיטיב להיות משועבד לו לקיים דברו בכל אשר יפנה? הלא די בהכרה בטובה גרידא (להוציא כפיות טובה)?
ועוד, אף אם נניח כי קיים הגיון להחזיר טובה למיטיב ולא אך להכיר בטובתו, האם באמת כל המצוות שאנו מקיימים באים כהחזרת טובה למיטיב? האם הוא אכן מקבל טובה מעשותינו את מצוותיו?
הלא ודאי שלא זהו תכלית חיובנו כי אם טובתנו זו אשר היא תכלית בריאתו את עולמו להיטיב לברואיו כידוע.
א"כ נשללת לכאורה אפשרותה של הכרת הטוב כתשובה מלאה לשאלה הנ"ל.
תוקן על ידי רציונליסטי ב- 04/04/2010 03:07:05
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2010 10:18 |
|
| |
| רציונליסטי כתב: | |
הראיה. א. אם יש הגיון בפני עצמו שמי שלא מושלם יחויב לקיים את ציווי המושלם, האם גם בשאינם מושלמים נכריח איפוא כי הפחות מושלם יחויב להלך אחר ציוויו של היותר מושלם ממנו?! ודאי שלא!, היכן איפוא ימצא ההבדל?
ב. אכן מומר אפילו לדבר אחד כופר בכל התורה אך אין ספק כי ישנו הבדל אם מומר בדבר קל או מומר בדבר חמור לגבי עונשו על אותו דבר גופא.
ובאופן כללי לכל הסוברים כי הסיבה המחייבת הינה הכרת הטוב האם אכן יש בכח חיוב זה לתלות את מקבל ההטבה לגמרי במיטיב להיות משועבד לו לקיים דברו בכל אשר יפנה? הלא די בהכרה בטובה גרידא (להוציא כפיות טובה)?
ועוד, אף אם נניח כי קיים הגיון להחזיר טובה למיטיב ולא אך להכיר בטובתו, האם באמת כל המצוות שאנו מקיימים באים כהחזרת טובה למיטיב? האם הוא אכן מקבל טובה מעשותינו את מצוותיו?
הלא ודאי שלא זהו תכלית חיובנו כי אם טובתנו זו אשר היא תכלית בריאתו את עולמו להיטיב לברואיו כידוע.
א"כ נשללת לכאורה אפשרותה של הכרת הטוב כתשובה מלאה לשאלה הנ"ל.
תוקן על ידי רציונליסטי ב- 04/04/2010 03:07:05 |
|
א.
1. אתה לא חייב לקיים את ציווי המושלם ממך. אף אחד לא הכריח אותך.
2. פשוט שלמושלם יותר מעצם כך שהינו מושלם יותר יש שליטה מסוימת עליך ביחס להפרש המושלמות ביניכם.
3. כיוון שהוא מושלם הוא רוצה בטובתך וכדאי לך להקשיב למושלם כי...הוא מושלם...
ב. כבר בארתי למה יש הבדל.
לגבי הכללי - אכן כן. יש להכיר טובה על כל רגע נוסף שנותן לך. ממילא כל שניה להיות משועבד. ושוב - זה לטובתך - כדי שלך יהיה טוב. האם די בהכרת טובה גרידא למציל את חייך??? פשוט שלא. ולזה שנתן לך ונותן בכל שניה?
לגבי העוד - ריכוז:
הקב"ה רוצה להיטיב - שנהיה מושלמים ויהיה לנו הכי טוב. השלמות בשבילנו היא לעבוד רק בשביל עשיית נחת רוח לקב"ה ולא בשביל שלמותינו, אף שזהו רצונו שנגיע לשלמות, אך זה לא מה שאמור לעניין אותנו בעשיית המצווה.
אכן - כל המצוות משלימות אותנו ועושות שנהייה טובים וכשאנו טובים - טוב לקב"ה שהרי כל תכליתו להיטיב לנו. והבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2010 21:59 |
|
| |
יכול להיות באמת שאין איזה חובה אמיתית בפני עצמה שמחייבת לעשות מה שהבורא אומר. רק בגלל שהוא מצידו ברא את הולם למטרה מסוימת אז הוא קבע בו חוקים כמו הוראות יצרן ועל מעשים מסוימים הוא אומר שיהיה שכר ועל אחרים יהיה עונש, ממילא אחרי שככה הוא קבע אז כדאי לנו ללכת בדרך הטובה שהוא קבע וההיגיון הזה שאומר ללכת בדרך הכדאית והנכונה הוא ההיגיון המחייב לעשות את זה, כך דעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2010 23:02 |
|
| |
באומרינו הכרת הטוב אין בכוונתינו להסביר את חיוב המצוות, כי אם נאמר כך הרי תקשה שאילה קשה יותר מפני מה אין אומות העולם מחוייבים במצות? וזה וודאי אין בכוח הבורא לחייב רק אותנו בהכרת הטוב (לפי רס"ג שהכרת הטוב היא על בראתינו בעולם ולא על יצי"מ).
אלא מוכח מזה שיסוד חיוב ההכרת הטוב הוא החיוב להקשיב לקול הבורא, כפועל יוצא מכך חייב אותנו הבורא לשמור את מצוותיו (בהיותינו עם סגולה, וניתן לנו תפקיד בר מעלה יותר בקיום העולם) ולא את אומות העולם.
ממילא חילוקי הענשים וכן המצוות בלי הטעמים כבר אינם קשורות לסיבת הכרת הטוב שלא היא הסיבה לחיוב במצוות. אלא לשמיעה בקול הבורא. ומשם ואילך התפשטות המצוות.
ממילא אין לנו להקשות מה תועלת יש בחיוב המצוות כלפי הבורא (שוודאי גם בלי זה יכולנו להגיע ל'מכוח הטוב להיטיב' וא"כ מוכרח הוא להיטיב לנו ולכן זקוק שנקיים את המצוות) אבל עתה אין לנו אלא לאמר שהכרת הטוב שלנו היא להקשיב לו, ולזה ברור שהבורא מעוניין על מנת לקיים את עולמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 00:44 |
|
| |
לא ממש הבנתי.
הגויים חייבים ב7 מצוות לפי דרגתם כמו שלא אצפה מסוס לנהל את חשבונותי...
מה החילוק בין שמיעה בקול הבורא לקיום מצוותיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 01:36 |
|
| |
| רציונליoטי כתב: | | שאלה זו אמורה להטריד כל אדם באשר הוא מאמין, ובפרט אותנו היהודים המשתדלים לא לסור מדרך התורה והמצוות.
שאלה זו ופתרונה, ניתן לומר שהיא המפתח לכל עבודת מעשינו בעולם ותוהה היא על פשטות המרות אשר חיינו מנווטים על ידה ללא עוררין.
אמונים אנו על העובדה כי אין העולם נברא לבדו וכי יש בורא, יחיד, שילוש, לא משנה, כללו של דבר ישנה ישות שפעלה את כל הנפעל ומכתיבה לנו את ארחות חיינו,
א. כאן נשאלת השאילה, אמת, אותה ישות, אשר בשם אלוקים יקרא, ברא אותנו ואת העולם כולו ויכול לעשות כחפצו לברוא אנשים ולהורגם, לחון אותם לשבט או לחסד כפי רצונו הפשוט, אולם הציוויים הרבים שאנו מצווים בהם וחייבים לנהוג לפי הכללים שהנחה אותנו, זאת מנין לו? לכל היותר נמסור לו את תודתינו על גמולו הטוב וחסדו עמנו אבל מדוע עובדת היותו בוראינו מחייבתנו לשמוע בקולו לכל אשר יאמר לנו?
(סליחה שלא ראיתי את התגובות הקדמות של חכמי הפורום האהובים,)
מי אמר שאנו מחויבים ? יש לנו בחירה, והוא ממליץ לנו לנהוג כך,
ב. בפרט יקשה על חובתנו לשמוע בקולו גם כאשר יהיה החיוב למסור את נפשנו, כלו' לבטל את עצם סיבת חובתנו לשמוע בקולו ויהיה בדבר סתירה עצמית?!
הרי וחי בהם כתוב (ויקרא פרק יח (ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְקוָק:)
ג. גם כאשר מורה התורה לשמוע בקול הורים יראה כי זה הטעם הוא העומד מאחורי הציווי באשר הם היוצרים וחובה לכבד היוצר ולשמוע בקולו וגם זה יקשה מהו מקור הסמכות המחייבת את הנוצר להיות כפוף ונשלט ע"י היוצר?
לא חייבים לשמוע רק לכבד ויחי ההבדל הגדול,
שמא נאמר שכל חובתנו היא מדין הכרת הטוב אשר השכל מחייבו להכיר טובה למיטיב אך אם כן הדבר כל העובר על מצוה מן המצוות תשווה מידת עבירתו בכל באשר כופר הוא בטובת יוצרו ולא יהיה שינוי בעונשים?
ועוד איך נפרנס את כל המתרעמים על יום היולדם ומצטערים בו? (או את דעת בית הלל כי נח לו לאדם שלא נברא?)
ואם מפני כי למעשה בכוחו של אלוקים לשלוט בנו ולעשות בנו כרצונו, א. וכי יכולת אכיפת החוק בלבד תחייב בשכל את המחוייב?! הנאמין כי כל בריון בסמכותו לחייב אנשים חלשים ממנו כרצונו?! ב. איך נפרש עד"ז את חיוב הכיבוד והמרות כלפי הוריו?
אצפה מכם חברי הפורום גם אם לא ליישב הבעיה על בוריה, לכל הפחות שתביעו את דעתכם בסוגייה חמורה זו.
פכו"ש לכולם.
לסיכום אלוקים באמת לא מחייב אותנו לפני שהוא עשה חסד עמנו שהוציא אותנו ממצרים, ולא בגלל שהוא אלוקים יצר אותנו, והבן |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 01:43 |
|
| |
מקס היקר,
א. העונשים הגזורים לביטול מצוות מקשים עלינו להגדיר זאת כ'המלצה'.
ב.אם היית קורא את תגובתי הראשונה היית נוכח לראות שברס"ג (לדוגמא) מפורש שהחיוב מצוות הוא בגלל שיצר אותנו ולא בגלל יצי"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 05:47 |
|
| |
| האור_בקצה כתב: | | מקס היקר,
א. העונשים הגזורים לביטול מצוות מקשים עלינו להגדיר זאת כ'המלצה'.
ב.אם היית קורא את תגובתי הראשונה היית נוכח לראות שברס"ג (לדוגמא) מפורש שהחיוב מצוות הוא בגלל שיצר אותנו ולא בגלל יצי"מ. |
|
1, השאלה היא, האם בלי אלוקים לא היינו מגיעים לאותו חוקים, והתשובה היא שכן, ובגלל זה הרי היה הצדקה לאלוקים לעניש את דור המבול,
2, עונשים זה בשביל ילדים, ובשביל חכמים זה אולי ברומטר מסויים לדעת לחשב בין גודל העון X לבין גודל העון Y
3, קשה באמת להבין את שיטת הרס"ג בעניין, כי אז קושית האבן עזרא זועקת עד השמים,
שאלה מא, ולמה האל רצה לזכות את ישראל ?
שאלה מב, ולמה לא יואל כן בשאר האמות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 13:18 |
|
| |
| האור_בקצה כתב: | | מקס היקר,
א. העונשים הגזורים לביטול מצוות מקשים עלינו להגדיר זאת כ'המלצה'.
ב.אם היית קורא את תגובתי הראשונה היית נוכח לראות שברס"ג (לדוגמא) מפורש שהחיוב מצוות הוא בגלל שיצר אותנו ולא בגלל יצי"מ. |
|
א. 1. מ"מ הוא לא הכריח אותנו. גם המאיים עלי בנשק אינו יכול לחייב אותי לךעשות דבר שאיני רוצה - בסופו של דבר - אחרי לקיחת כל השיקולים בחשבון - אני החלטתי. (עיין גם "כיצד תרכוש ידידים והשפעה' / דייל קארנגי).
2. העונשים הם דבר שממילא. חשוב להכיר את משל הקונצרט: שני אנשים, אחד ממש אוהב נגינה - כל היום עוסק בנגינה, לעומתו השני ממש לא בקטע, לא מבין כלל במוסיקה. יום אחד הגיע לעיר הקונצרט הגדול - לאחר שיכנועים רבים הצליח הראשון לשכנע את השני להצטרף אליו לקונצרט המיוחד. שניהם יושבים. הראשון מתענג על כל רגע, פשוט גן עדן עלי אדמות!!! איך הכינור משתלב עם הפסנתר, והחליל...וכל מיני כילים מיוחדים...והשני משתעמם ולא מבין מה הוא עושה כאן, אחרי כמה זמן כבר מתחיל לסבול וכו'...
הנמשל ברור - כדי להרגיש את זיו השכינה צריך להתקרב, צריך להזדכך...
מי שהשקיע, התקרב, זיכך עצמו - כשיגיע למעלה נשמתו תשאר בדרגה זו ויהנה מאור ה' לפי מדרגת נשמתו הרמה...
לעומתו השני שלא השקיע בזיכוך נשמתו יהנה רק ממעט ויצטער ממה שאין ביכולתו להשיג...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 14:51 |
|
| |
מקס, 1. בלי אלוקיםלא היינו מגיעים לרוב המצוות אולי למצוות המוסריות כן ועל זה נענש דור המבול אבל עוד הרבה מצוות (ואין צורך למנות) לא היינו מגיעים.
2. לא משנה למי זה מיועד, המילים שלך 'גודל העוון' לא שייכים כשמדובר על המלצה.
הראיה, לא התכוונתי בדברי שהאלוקים 'מכריח' אותנו לעשות ברור שיש בחירה. הנושא היה איך הוא יכול לצוות עלינו לעשות וע"ז טען מקסמן שזה 'המלצה' ולהגדרה הזאת לא הסכמתי.
שוב לא משנה איך תגדיר את העונשים על 'המלצה' לא נענשים.
ככלל לא הבנתי מה בדיוק ענה מקסמן לשאלת האשכול, הרי זה ברור לנו שאנו 'מחוייבים' לקיים את המצוות, אני לא מצליח להבין צורה אחרת לניסוח של הדברים אשמח אם תבאר את דבריך.
בכוונת דברי למעלה על שמיעה בקול האלוקים אני רוצה לעיין שוב לפני שאבאר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 18:45 |
|
| |
| האור_בקצה כתב: | | מקס, 1. בלי אלוקיםלא היינו מגיעים לרוב המצוות אולי למצוות המוסריות כן ועל זה נענש דור המבול אבל עוד הרבה מצוות (ואין צורך למנות) לא היינו מגיעים.
2. לא משנה למי זה מיועד, המילים שלך 'גודל העוון' לא שייכים כשמדובר על המלצה.
. |
|
1, שאלתי אותך כבר פעם, תתן לנו דוגמא של מצווה שלא הינו יודעים בלי אלוקים,
2, למה ? בחוקי התנועה זה לא כך, לפי גודל העונש אפשר להבין את הסכנה שיבוא אם לא נשגיח על החוק הנ"ל
|
|
|
|
|
