השקפה על דקת הדומיה ביום השואה

מה המטרה במעשה סמלי זה ולאן אנו מבקשים להגיע איתו?

א. האם הוא נעשה לתועלת הנרצחים עצמם הי"ד?

ב. האם לתועלת שורדי השואה, משפחותיהם וקרוביהם של הנרצחים הי"ד?

ג. או שמא לתועלתנו אנו ותועלת העולם?

במענה לשאלות אלו יוכיחו הפעולות המתבצעות בעצמם ובזה כנראה שיש הבדל מחשבתי, השקפתי ומשמעותי ביותר בין חוגים מסוימים. אינני רוצה להתפלמס כרגע בהצגת שמותיהם של החוגים ויחסם לענין זה רק אכתוב את הדברים לכשעצמם לפי נקודת ראותי אותם.

כאשר בראש ובראשונה עומדת לנגד עינינו טובתם ותועלתם של הנספים עצמם הרי שצורת הזיכרון אותם תהיה בדברים המועילים להם כמו הנצחת מוסדות ובתי כנסת לזכרם, תרומות ספרים, לימוד תורה ואמירת קדיש ותהלים וכו' כל השאר, מה שבידינו לעשות יתכן שחשוב הוא עד מאד אך משני הוא בחשיבותו.

ואילו יהיה בראש מעיינינו תועלת עצמנו או תועלת העולם, המעט שנוכל לעשות בשביל זה הוא להנציח את האירוע עצמו שהיה לבל יוכלו אי מי בעתיד להכחישו ויידע העולם את אשר עוללו לאומתנו הנאצים ימ"ש, הנצחה זו מן הסתם תיעשה בצורה של הקמת מבנים שמזכירים את השואה (כיד ושם לדוג') והצגת טקסים בעלי מסר כזה או אחר, הענין הוא לעשות מעשים המסמלים את העובדה שלא נשכח ולא נסלח מה שעוללו לנו אותם רשעים ארורים, מסר כזה עובר בצורה של טקסים החוזרים על עצמם מידי שנה, ועצירת כל התנועה למשך שתי דקות הוא אחד מהם. 

וכאשר נבקש את תועלתם וטובתם של השורדים ומשפחותיהם יהיה זה תלוי אך בהם עצמם אם טובת יקירהם ז"ל בעיניהם יבקשו את הנצחתם הנצחית בדרך השמורה רק מכירי ויודעי האמת, אך אם אומללים המה ורצונם בטקסים חסרי תוכן ותוחלת, אכן זו תהיה טובתם למרבה הצער.

אולם רק זאת אבקש להבהיר כי לא ימצא אשר יחלוק על התועלת בזכרם של אחינו ובשרינו הי"ד אלא על האופן בו ייעשה הדבר אם ברוח התורה אם לאו.

תוקן על ידי maxmen ב- 12/04/2010 17:50:13