| נשלח ב-30/1/2011 13:49 |
 |
| |
עומק יסוד ה"אהבה" (שמיכת פוך)
בקומי בבוקר מהמיטה. אחרי שהכנתי לעצמי קפה. הרגשתי קור אימים בכל עצמותי,
חזרתי והתישבתי על מיטתי והתעטפתי עם השמיכת פוך שלי, (כמו עם טלית)
והרגשתי נעים וחום. פשוט תהנוג להשקיף לחוץ ולקור האימים. ולהיות מעוטף בשמיכת פוך ולשתות קפה,
הרגשתי את עצמי בגן עדן, מעוטף עם שמיכה שמלטף אותי\את כל גופי בחום ובאהבה,
באותם רגעים. חלפה במוחי מחשבה. שזה בעצם שקר (=השמיכת פוך) הרי אני מחמם אותה, היא בעצם שמיכה קרה,
רק שאני מחמם אותה ?! היא מחזירה לי ומחממת אותי,
אמרתי לעצמי שזה עומק יסוד ה"אהבה"
אם אני לא יחמם ויחבק את אשתי את בנותי את חברי ואת עמי ?! לי בעצמי יהיה לי קר ! (וגם להם)
אבל רק אם אני אחבק אותם ?! אז יהיה לי חם ונעים = האהבה, (וכמובן גם להם)
וזה עומק הרעיון של בעל ה"מכתב מאליהו" (הרב דסלר, אדם גאון) שאומר\שואל איך אפשר לדרוש לאהוב את האלוקים ? הרי אהבה בא משום מקום כביכול ?! תשובתו שהנתינה מביא את ה"אהבה"
ולכן מציע הרמב"ם להסתכל על נפלאות הטבע. ואז ומיד אנו נאוהב את האלוקים,
כלומר: כל זמן שאני נותן ויש נתינה כלפי אשתי\בנותי\וילדי\וחברי\ ולעם שלי\ולאלוקי ?! אז יש לי אהבה מטורפת כלפיהם !!
באותם רגעים שאני מדבר\חושב לעצמי את כל הנ"ל ?! אני מרגיש שהחיבוק של השמיכה כבר כבד\הרבה מדי,
אני משתחרר מהחיבוק מהשמיכה, ומרגיש שחרור, הרגשה נפלאה,
אני שאול את עצמי: נוווו מקס החכמולוג, מה עכשיו תאמר על זה ??? פילוסופיות ?! עומק אהבה ?! הא ? מה אתה אומר ?
וכאן הבזיק לי משהו נפלא שברצוני לספר לכם:
הרבה שנים התקשתי להבין את עומק דבריהם זצ"ל "כל השירים קדש. שיר השירים ?! קודש קודשים"
הרי יש שירים טהורים וזכים הרבה יותר משיר השירים ??
בשיר השירים יש הרבה (שלש פעמים) ריחוקים מי אהבה וחזור חלילה ?! אז מה בהם דווקא קודש קודשים ???
וזה ההבזק שהבזיק לי באותו רגע,
בכדי שתהיה אהבה אמיתית ויחזיק מעמד הרבה זמן ?! צריך להשתחרר מהשמיכה ולהתקרר. ושוב לחזור להתעטף,
וזה עומק דבריהם ש"שיר השירים קודש קודשים" מה שאין כן השירים האחרים (= הדבקים באלוקים תמיד כביכול) שהם לא אמיתיים, (קודש, אבל לא קודש קודשים)
דווקא ההשתחררות מאהבה\מאולקים\מהשמיכה וחוזר להתעטף חלילה ?! היא גורמת לאהבה נצחית באמת,
ולכן שיר השירים הם קודש קודשים,
וכאן המקום לומר שדווקא אלה שמשתחררים מאלוקים מדי פעם ?! הם אוהבים אותו באמת !!
ולא אלה השקרנים שהשמו"ע שלהם אותו זמן (לוקח להם אותו זמן כל השנים להתפלל שמו"ע, איך זה ?) כל הזמן,
וכאן המקום לומר שקיבלנו מתנה מחכמינו זצ"ל, שהרחיקו אותנו (בינו לבינה) בזמנים שונים בכל חודש, והבינו,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 14:54 |
|
| |
יפה.
אבל איך תהיה נתינה לאלוהים שתעורר את האהבה אליו, הרי הכל שלו..?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 15:20 |
|
| |
| yakov7 כתב: |  | יפה.
אבל איך תהיה נתינה לאלוהים שתעורר את האהבה אליו, הרי הכל שלו..? |
|
תודה,
שאני נותן משלי עמלי לזולת שצריך עזרה ?! אז ננתי לאלוקים כביכול !
כידוע שאלוקים מבקש מאיתנו דווקא לא לעזוב את הלוי ואת אחיך ויתום ואלמנה וכדומה, כי הוא האלוקים לא מוריד "מן" כידוע,
גם שאנו מקיימים מצוות בלי טעם ?! גם אנו מרגישים נתינה כביכול, כי שאין הבנה במצווה כלשהי ?! זה כאילו נתינה לשמה = לאלוקים,
תוקן על ידי maxmen ב- 30/01/2011 15:23:05
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 15:45 |
|
| |
יפה! איזה מחשבות יפות ואלוקיות, ועוד על הבוקר!
תהיה בריא מקס.
דוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 20:45 |
|
| |
אפשר לקיים את זה בצורה הכי פשוטה
פשוט להתכרבל בסמיכה ולהרגיש את החמימות המתפשטת בסמיכה ולהאמין שככה אתה אוהב את אלוקים ואלוקים אוהב אותך כי גם הסמיכה היא חלק ובעילאות בלי חילוק מחיותו האלוקית המחיה ומהווה כל דבר בעולם הזה אז כשאתה נותן חום לסמיכה אז אתה בעצם נותן חום לאלוקים ועם החום הזה אלוקים מחמם אותך, לא חס וחלילה שהסמיכה היא אלוקים אלה שכמו כל דבר בעולם היא חלק ממנו, ואז אחרי שהיא מתפשטת האהבה הזו אפשר גם לדבר איתו ולומר לו מתחת לסמיכה כל מה שרוצים.
עצה טובה למחשבה בנושא המדובר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2011 11:33 |
|
| |
יפה מאוד,
שקראתי את דבריך, חשבתי לעצמי הרגשת "בגן עדן", דוקא לי הזכיר, שאנחנו מדברים על גן עדן כעל מקום נפלא וכו' שודאי נגיע לשם, אבל צריך לזכור הוא רק שמיכת פוך שאנחנו מחממים! אם לא נחמם את הגן עדן 120 שנה, זה כמו לשים שמיכת פוך על מת!!!
תוקן על ידי barbrav ב- 04/02/2011 11:35:18
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2011 13:59 |
|
| |
מקס היקר, מחשבות נפלאות חשבת, אני רוצה להתייחס למה שכתבת בסוף הדברים:
| maxmen כתב: | | ... וכאן המקום לומר שדווקא אלה שמשתחררים מאלוקים מדי פעם ?! הם אוהבים אותו באמת !!
ולא אלה השקרנים שהשמו"ע שלהם אותו זמן (לוקח להם אותו זמן כל השנים להתפלל שמו"ע, איך זה ?) כל הזמן,
וכאן המקום לומר שקיבלנו מתנה מחכמינו זצ"ל, שהרחיקו אותנו (בינו לבינה) בזמנים שונים בכל חודש, והבינו, |
|
זה נכון מאד וגם הדוג' שהבאת מההרחקות שבינו לבינה חוץ מהענינים שיש בזה אבל בודאי שיש גם את הענין שכתבת שכדי לאהוב באמת צריך להשתחרר קצת מהאהבה מידי פעם.
אבל עם קצת הסתייגות או יותר נכון הוספה קטנה שגם בזמן שמשתחררים מהאהבה יש שתי אפשרויות אחת חיובית ואחת שלילית, אם רוצים להשתחרר מהאהבה רק בשביל לחזק אותה אז חייבים שגם בזמן הניתוק שישאר איזה חיבור שמחבר אבל אם עושים שחרור מוחלט, שחרור כזה לא מחזק את האהבה אלא באמת מצליח לנתק אותה.
וזה חשוב מאד לזכור את זה גם באהבת אלוקים אם תשתחרר שחרור מוחלט זה לא שחרור חיובי בכלל, אם תעזבני יום יומיים אעזבך. צריך להיות חכם ולקחת את השחרור בפרופורציות הנכונות שלו בשביל שיהיה חלק מחיזוק האהבה ולא להיפך ח"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 22:51 |
|
| |
הגיוניי היקר:
כמה זמן אפשר להשאר בלי סמיכה בקור האיימים ?? על כורחך שבסוף (כמה שנרחיק לכת) נשוב ונתעטף !!
תוקן על ידי maxmen ב- 06/02/2011 22:55:31
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2011 20:24 |
|
| |
מקסמן, נכון שבסוף נשוב ונתעטף אבל בשונה מסמיכה באהבה חייב להיות קשר רצוף וגם בזמן ש"משתחררים" ממנה (כמו שקראת לזה) אסור שיהיה ניתוק מוחלט, בסמיכה ברגע שאתה יוצא ממנה אז אתה מתנתק ממנה עד הפעם הבאה נכון שהניתוק חשוב ורצוי כמו שכתבת אבל סוף כל סוף הוא ניתוק.
באהבה גם בזמני השחרור חייבים להחזיק אותה באופציות האפשריות כדי שמתי שיוכלו לחזור לא יצטרכו להתחיל מחדש אלא יחזרו להמשיך את האהבה לפחות מהשלב שבו הפסיקו אבל אם יתנו לאהבה לדעוך בינתיים אז סיכוי סביר שהיא תמשיך לדעוך.
לכן כדי לקחת את מה שאתה ברצינות ובפורפורציות הנכונות.
ותמשיך לשתף אותנו במחשבות הנפלאות שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 02:23 |
|
| |
אהבתי את הנושא, דברים יפים וטהורים!
הגיוני מתכוון שלא צריך להסיר את השמיכה לגמרי, רק להרחיק אותה קצת או להגביהה אותה למעלה, אבל להישאר מכוסים.
וכעת ברצינות, קצת קשה לי להבין דבר אחד, מילא בשמיכה ההגדרה היא שאני מתחמם על ידי השמיכה, ולא שהשמיכה מחממת אותי, אלא אני משתמש בשמיכה כהיכי תימצי בכדי להתחמם.
אך אם מישהו יכול להסביר לי מהו הרעיון העומד מאחורי הטבע הזה שנתינה מולידה אהבה, מדוע זה כך, הרי זה צריך להיות להיפך לכאורה.
שלכם דוד.
|
|
|
|
|
