רציתי להדגיש משהו ביהדות שהיא ממש עקרונית, שמצד אחד מתבטלת לאור הפילוסופיה המודרנית והתורה המקורית,
פילוסופית החשיבה התנכית והמודרנית
מהו תכליתו של האדם בעולם ?
לפי התורה המקורית כפשוטו, האדם הוא המחליט הוא השולט והכל בידו לטוב ולרע,
הוא יושב בגן עדן מסוג הגשמי שבדבר, ורוצה דעת ובינה וחכמה, ולכן אוכל מעץ הדעת, מה שמוסתר ממנו זה עץ החיים והוא מחפש מאז את סוד החיים הנצחי,
כלומר מאז שקיבל דעת, (יותר נכון מאז מהפיכת החקלאית שהאדם החליט לשבת מוגן בבית ושקט כלכלית ולחשוב על התכלית של חייו) הוא חושב שיש ביכולת האדם לברוא ולהמציא ולחפש את סוד החיים ולזכות לנצח,
כמובן שהוא מבין שיש אובולוציה תבונית, וגם פיזית, הוא רואה שהוא ממציא שפה, הוא ממציא חוקי חברה, הוא ממציא את הכסף מושג הכסף לסחר מכר בין אנשים, הוא ממצאי חוקי מסגרת המשפחה, הוא ממציא ושולט על הזרעים ויכול להמציא את הלחם והבישולים, כמובן המציא את המוזיקה, הבכי והצחוק האומנות והתרבות,
בקיצור בכל שולט האדם לטוב ולרע,
ותכליתו העיקרית שיהיה לו ולזולתו טוב,
וכמה שנהיה יותר טובים ונחוקק חוקים חברתיים יותר טובים אז נצליח לגלות יותר ויותר דברים בטבע, נוכל להמציא דברים עד אין סוף בכל תחום אם בבישולים אם במוזיקה וכלי נגינה מכל הסוגים, תרופות למחלות,
בקיצור: גן עדן בעולם הזה,
ואם לא נחוקק חוקים טובים ולא נחקור ונלמוד את הטבע את דרכיו של האלוקים בטבע,
אז לא יהיה כל הטוב, ויהיה לנו רק רע כל החיים וגהינם בעולם הזה,
זו דרכם של התורה והנביאים, וכל נבואותיהם הם ממש כפשוטו, כלומר הבטחות העתיד הדמיוניות כביכול פשוט לדעתם יכול להתגשם במציאות, כי יש התפתחות אובוליציונית בתבונה האנושית, וגם כמובן מזה יש גם התפתחות פיזית בטבע,
התורה אומרת ומספרת במפורש שפעם שהיינו די טובים אז החיים היו ארוכים, לא היית חולי ומחלות, התינוק המוגבל הראשון היה יצחק אבינו, (מה שאין כן אצל בעלי החיים התינוקות לא מוגבלים כמו האדם) הזקן הראשון היה אברהם, והחולה הראשון היה (לא זוכר כרגע) נח היה הראשון שנולד עם אצבעות, ולכן יכול היו מאז להתחיל עם המהפיכה החקלאית ביתר תוקף,
והיות שכל בני אנוש הקודמים לנח לא היו להם אצבעות מחולקות אז הם לא שרדו, וזה יכול להיות גם סוג של מבול,
מה שנשאר מאז באובולוציה הפיזית הם בני נח שנולדו עם אצבעות מחולקות,
כל זה אומרים חז"ל אפשר שזה רק משל ומליצה אפשר שזה קבלה מאב ובן ואפשר שזה מחשיבה מקורית שלהם,
בכל אופן אייך שלא היה , ברור לנו מה החשיבה הפילוסופית שבדבר,
שיש התפתחות תבונית לפי מעשי האדם לטוב ולרע, יש התפתחות פיזית לפי מעשי אדם לטוב ולרע,
במילא יש צדק לדרוש מוסר ולחוקק חוקי מוסר וכמובן לחוקק חוקי חברה צודקים, דינים ומשפט, שופטים ודיינים,
והתכלית של האדם היא לפתח את התבונה בכל דור ודור, ומכאן לפתח את חוקי המוסר, ומכאן יהיה לנו טוב כל הימים,
וגם נזכה לדברי הנביאים הדמיוניים כביכול, כלומר החשיבה שלהם זה לא דמיוני זה אמתי, נזכה לגור זאב וכבש יחדיו, נזכה שהלחם יגדל על העצים וכן שאר ההבטחות, ונזכה לחיי נצח ביום שנמצא את סוד החיים = עץ החיים,
מכאן לפי החשיבה הזאת אין צורך לעולמות רוחניות כמו גן עדן רוחני וגהינום רוחני וכמובן אין חיים אחרי המוות,
יש חיים אחרי המות שהם צאצאינו והגנים שלנו שממשיך לחיות בצאצאינו לעולמים,
ביום שנגלה את סוד החיים אז גם נחייה לנצח,
והיות שאין צורך בעולמות רוחניים, ושכר והעונש נמצא בטבע ממש,
(שיש התפתחות וזה תלוי בטוב וברע של האדם אז הנה לנו השכר והעונש בטבע ובצאצאינו, כל שלא שומר על בריאותו וגורם לגנים שלו להיות דפוקים אז הוא מעביר זאת לצאצאיו ואז הנה לנו עונש נצחי בזרעו)
אז אין באמת אצל הנביאים שום היזכור לעולם הבא רוחני ושום היזכור לחיים אחרי המוות,
להפך התורה אוסרת אבילות ואין מצווה ישירה לאבילות בתורה,
בחשיבה הזו של התורה יש מקום אך ורק לעבודת הזולת ולהיות טובים לטובתינו אנו ולזרעינו, משום כך יש צורך בחוקי המשפחה, כלומר חייבים משפחות וחוקיה להמשיך את חיי הנצח האישי, כי זה תכליתו של האדם,
ולכן צריך ארץ אדמה לגור בה,
מכאן כל איומי התורה, שאם לא נהיה טובים אז לא יהיה לנו ארץ ונצא לגלות וזערינו יתבוללו בעמים אחרים אם בכלל, במילא אין נצחיות אישי,
לסיכום החשיבה של פילוסופית התורה המקורית התנכית, ולאור תורת האובולוציה המודרנית:
1, תכליתו של האדם זה טובתו הוא, ובכל דור ודור מתפתח טובות יותר טובות לעצמו, והתכלית היא לזכות לחיי נצח = עץ החיים,
2, יש אובולוציה תבונית במילא תכליתו לפתח את התבונה ומכאן את המוסר והערכים וצדק ומשפט, וכמובן אובולוציה פיזית מחלות תורשתיות וכדומה שהם באחריות האדם, (שוב זה שלא יודע איך למנוע זאת זה לא אומר שהוא לא אשם, הוא אשם כי לא למד ולא חקר כל חייו וכך אבותיו לא חקרו כל חייהם במילא הוא אשם ואבותיו אשמים,)
3, אין עולמות רוחניות, במילא אין חיים אחרי המות, אין גהינום וגן עדן, אין עולם הזה רק פרוזדור רק העיקר,
4, השכר ועונש קיימים מעצם האחריות האדם להתפתחות האובולוציה התבונית והפיזית לטוב ולרע,
כלומר, כל זה שחסר תבונה סובלים יותר ממחלות ומגיפות, ומחוסר דעת אין דין וצדק חברתית, כל זה מסיבת אי פיתוח התבונה, וזה עונשו המידי ולעתיד,
5, אחריות האדם למעשיו לו לדורי דורות, במילא הנבואה חוזרת לאנושות, כלומר הנביא יכול לזעוק היי היי כך וכך תעשה אז כך וכך יהיה לך ולבניך לעולמים, לא צריך לדבר בשם האליל או בשם האלוקים לשווא, כביכול האלוקים מדבר עם אדם ממש כפשוטו, לא ולא, כל אחד ואחד הוא נביא מעצם התבונה שמתפתח בכל דור ודור,
6, אין צורך והיא לא מעקרי התורה לעבוד את האלוקים, א, כי הוא לא צריך את זה ב, כי הוא לא יעזור לנו איפה שאנו לא עוזרים לעצמינו, כלומר נתן הכל לנו והכל בידינו לטוב ולרע, ולכן יש את החשיבה שברא את היקום כמה ימים ותו לא, (בפילוסופיה האחרת נסביר מה השתנה בעניין זה) ליתר הרחבה בעניין ראו אשכול זה,
מהי עבודת השם מול (להבדיל) עבודה זרה ??
7, יש צורך להודות לאלוקים על הכל, ולכן אומרים חכמינו שבעתיד יבטלו כל המצוות והקרבנות רק ישאר להודות לאלוקים ותו לא,
8, טובת הזולת הם מעיקרי החשיבה הזאת, והיא גורמת לאיכות התפתחות התבונה והשכר,
למשל כיבוד הורים וזקנים ורחמים לזולת, גרמו לאנושות להאריך את אורך החיים, משום מחקר הרפואה, כל בתי החולים והמושג רופא באנושות מגיע דווקא מאז שהאנושות פתחה את הרחמים וכיבוד הורים וזקנים,
כלומר מעיקרי החשיבה הפילוסופית הזו, אנו מבינים איך התורה מבטיחה דווקא כלפי כיבור הורים ורחמים על בעלי חיים (= שלוח הקן) אריכות ימים, כלומר למה דווקא אריכות ימים במצוות אלו ולא אחרות,
9, עשית מעשה האדם "לשמה" כלומר לשמה לזולת היא היא מעיקרי החשיבה הזו, ועיקר השכר והתוצאות הרצויות יוצאות דווקא מי ה"לשמה" לזולת, יותר בהרחבה בעניין זה תראו באשכול זה,
מה בין לשמה ללא לשמה ?? (לא תרצח בלי אלוקים)
10, ימות המשיח כפשוטו ולא רק פטור משיעבוד מלכויות,
11, תחיית המתים כפשוטו, (כבר קיים כיום במדע אפשרות להחיות מתים במובן מסויים, מזה שלוקחים את הדי אן איי של קדמון ומשתילים בעובר בבטן אימו במקום הדי אן איי של ההורים)
12, כמובן אין דטרמיניזם מוחלט ביקום, ויש מקריות ביקום מכאן שיש אפשרות בחירה לאדם והרוב הוא בידי האדם ובאחריותו,
13, והיות שיש מקריות ביקום יש מקום שהאלוקים יכול להתערב במקום שיש מצב של מקריות כמו האדם בעצם, במילא יש מקום להשגחה פרטית במצב מקרי, (הדגש היא לאך ורק במצב "מקרי")
14, אלוקים משחק בקוביה, מעצם זה שיש מקריות ביקום ובחירה להאדם, (במילא שאלת ידיעה ובחירה נופלת, כי הוא משחק בקוביה,)
15, רלוונטיות הסתכל באורייתא וברא עלמא, היא רק לפי החשיבה הזאת, (כלומר ברא אבא ואמא ודרכם יש בן\בת, כי כתוב כבד את אביך ואמך, כלומר יכול היה לברא בני אדם בלי אבא ואימא, עשה זאת כי כתוב כיבוד אב ואם, וכן יש אפשרות לרצוח כי כתוב לא תרצח, וכן על זו הדרך בכל מה שכתוב בתורה, ברור הרי שזה מליצה, אבל עומק המליצה היא שהתורה היא הטבע והטבע היא התורה,)
16, כל בני אנוש ערבים זה לזה, כלומר כולם סובלים מחטאים של הזולת, או מסבל הזולת, כולם נהנהים מצדקותם של צדיקים, גם רשעים,
פילוסופית שלמה המלך ואריסטו (יוון) ומזה היהדות אחריהם
שהחשיבה היא שהעולם\היקום "קדמון" או החשיבה של שלמה מלך ש"אין חדש תחת השמש" = דטרמיניזם מוחלט ?!
אז הכל מתהפך, כל החשיבה האנושית עוצרת מלכת, ולכן שלמה המלך חיבר את קהלת, אין טעם בחיים אין תכלית להאדם, וכל עמלו לריק,
מה כן יש ? יש עבודת השם נטו !! וזה התכלית היחידי לפי החשיבה של שלמה ואריסטו, רק זה מה שיוצא מהחשיבה שלהם,
משום כך יש בעיה, אין שכר ועונש (בוכה שלמה בקהלת) השכר והעונש היא כמה תזכה לדרגת העבודת השם,
לילדים או לההמון, יש כמובן את הגן עדן והגהינם הרוחני, וגם יש חיים אחרי המוות, (וזה גם לחכמים ולא רק לילדים) כי אחרת לא יכול להיות שהרשעים לא יקבלו את גמולם וצדיקים לא יקבלו את שכרם,
אבל לפי החשיבה הזו אין סיבה למה האלוקים ברא את העולם ומזה את המצוות בצורה הזו דווקא, יכול להיות מצוות אחרות,
אם הכל רק לזכות לעבוד את השם, אז למה ברא אב ואם ומצוות כיבוד אב ואם, יכול לבראו בצורה אחרת ואז מצווה אחרת,
אין טעם לכל הטבע כמו שהיא, יכול היה לבראו טבע אחרת,
אין ערבות בין בני אנוש, כי הכל אישי, כלומר כל אדם יקבל את חשבונו בעולם הרוחני אחרי המוות,
אין טעם לעבוד לטובת הזולת לשם הזולת רק לשם כי כך רצה האלוקים, כלומר הכל היא עבודת השם ולא לזולתינו,
אין טעם וסיבה שיהיה לנו ארץ משלנו ארץ ישראל, רק כי יש שם מצוות מיוחדות לעשות, ולא משום שהחברה האומה צריך ארץ,
אין טעם באומה ובעם הנבחר,
אין טעם למה נתן רק לנו את התורה,
אין השגחה פרטית,
אין טעם בתפילות, חוץ מעצם עבודת השם,
יש דטרמינים מוחלט,
אין מקריות בעולם\ביקום
האלוקים לא משחק בקוביה,
יש מקום לדתות מכל הסוגים,
אין סיבה לאסור ע"ז, הרי מה הבדל ?
יש מקום לנביאים אבל אין טעם, כי הכל במילא דטרמיניסטית,
אין בחירה לאדם ולאלוקים,
העולם חייבת להיות קדמון, ואין שינוי ורצון אצל האלוקים, (זה עובד הפוך אבל אני אומר זאת כלפי הרלוונטיות לנו ולתורתינו)
(יש עוד הרבה הבדלים רלוונטיים ועקרונים, אבל זה מידי ארוך כבר במילא, אז אולי בהמשך,)
חברי וחכמי הפורום היקרים, מה דעתכם בעניין ?
בהצלחה לכולנו
max
