| נשלח ב-18/8/2009 13:24 |
|
| |
פרשת השבוע
בס"ד
פרשת שֹׁפְטִים
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק"(טז,יח).
פרשתינו השבוע מדברת על הצורך בהקמת מערכת משפט בעם ישראל,
בדבר הזה גם מצווים אומות העולם במסגרת שבע מצוות בני נוח לאחר המבול, בצווי השביעי שמובא במסכת סנהדרין (נו,א), מצות דינים: הקמת מערכת משפט וצדק.
הצורך בהקמת מערכת משפט וצדק ומשטרה הוא חשוב למען היציבות ואורח החיים של בני האדם ופיקוח של משטרה נועד לאכוף את החוק כך שלא כל אדם יעשה מה שרוצה.
ככל שבמדינה יש מערכת חוקה ומשפט חזקה יותר ,כך ישנם פחות אירועים של עבירות על החוק,השלטון במדינה יציב, והדבר משפיע ישירות על האזרחים של אותה מדינה וזה מקנה לה רווחה ויציבות.
מערכת החוקים היא דבר חשוב מאוד , אבל לפני החוקים של המדינה כל אדם חייב לדאוג להשים לעצמו " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים" המדרש מביא בדרך המשל את הצורך לכך שאדם צריך לדאוג לפיקוח על כל מוצא פיו , בכך שהוא מציב גבולות לעצמו, ככל שאדם יציב לעצמו גבולות ויפקח על עצמו יותר, הוא יהיה אדם טוב יותר ומוסרי יותר.
הבעיה שלנו במציאות היום יומית היא חוסר הגבולות , אומנם בתור עם יהודי אנו עם מוסרי, ויחסית לאומות העולם אירועי הפשע אינם באותו קנה מידה שניתן לראות בחו"ל, אבל ברמה האישית ניתן לראות שבשנים האחרונות נפרצו גבולות רבים וישנם מיום ליום בחדשות אירועים קשים מאוד,רמת הפשיעה בארץ גדלה ואיתה כל הנלווה לך.
תופעה זו נגרמת בגלל חוסר גבולות, כשלאדם אין גבולות בחיים הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לומר דברים ללא חשיבה מוקדמת, להפגין אלימות מילולית ופיזית ללא חשש, אדם יכול להעיר לאדם אחר על נהיגה לא זהירה ולהסתכן בחייו עקב הערה זו.
חוסר הגבולות הזה נגרם בגלל שאנו לא שמים אותם לעצמנו, "הבן איש חי" מביא את הדוגמא במילה "שופטים ושוטרים" אם ניקח מהמילה שופטים את האות פה, ומהמילה שוטרים את האות ריש, נקבל את המילה "שוטים", אנשים רבים לא מפעילים מחסומים על פיהם ומדברים בצורה בוטה ללא אבחנה ואינם מפעילים את הראש שלהם וכל דבר שלא נראה להם ישר גורם לפעולה תקיפה.
לכן התורה מצווה אותנו להשים לעצמנו בכל דרכינו שופטים ושוטרים, כשאנו יוצרים גבולות ברורים לעצמנו ועושים כל מאמץ לעמוד בהם אנו אנשים יציבים יותר ומעידים על עצמנו שאנו יותר מאמינים בבורא עולם.
אחת הבעיות הקשות שלנו כחברה היום, זה חוסר הגבולות וזה מתחיל מגיל קטן, הורים רבים אינם מציבים גבולות לילדיהם , מוותרים להם בקלות על כל דבר ,ואז במקום "פרח יפה" צומח "גידול פרא", הורים רבים פשוט "מפחדים" מהילדים שלהם, הם מתרגשים מבכי קל, או מצעקות, או חוששים להיראות חלילה כהורים רעים בכך שהם נאלצים להעניש את ילדיהם. חוסר הגבולות זה גורם לחוסר משמעת וחוסר הקשבה והערכה של דברים, הורים רבים נותנים רבות מעצמם למען ילדיהם בתחום הגשמי וילדים מרגישים שהורים חייבים להם זאת ומבחינתם זה הכול מובן מאליו ,הם לא מודעים למאמץ שעושים למענם וטוענים שהכל מגיע להם, ואז אתה רואה איך ילד קטן וחמוד הופך לילד גדול יותר מפונק ומעצבן, והכל בגלל אימא שלא רוצה להיות רעה אלא מרחמת עליו, לא שמה לו גבולות, ולדוגמה: לא מציבה לו גבול שהולכים לישון בשעה 8 ואז הילד נרדם בשעה 11 וקם בבוקר מאוחר וכל אחד מאיתנו יכול לשמוע את השכנים מנסים להעיר את בנם שישן עכשיו כי הוא עייף ו"בצדק" הרי הוא הלך לישון מאוחר ואי אפשר להעיר את "הנסיך" עכשיו, ואז יוצאים מאוחר לגן ומכיוון שאתה לא היחיד אז יש פקקים ומגיעים מאוחר ואין אח"כ סבלנות בכביש כלפי השני ויום העבודה מתחיל מראש בצורה לא נוחה.
אם אותה אם הייתה מציבה לבנה גבולות והייתה אומרת לו שבשעה 8 הולכים לישון ולא משנה כלום ומה הוא רוצה ולעמוד על המשמר כמו שוטר שלא היה מוותר לאף נהג על בדיקת רישיונות , ואז הילד היה נרדם אולי בפעם הראשונה זה היה קורה בשעה 9 אבל למחרת זה היה יורד לשעה 8 וחצי ובבוקר הוא היה קם בזמן והיום היה נראה אחרת וזה הכל בזכות זה ששמנו לילד " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים".
שבת שלום!
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל. לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגינת בת ניצה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל: [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 09:16 |
|
| |
כִּי-תֵצֵא
פרשת כִּי-תֵצֵא
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 14:49 |
|
| |
המוסך:
השבוע לקראת סוף החופש היתי עם בני משפחתי בחופשה מספר ימים,
בדר"כ שאתה לא במסגרת הרגילה שלך הדבר קצת מקשה בנושא של תפילה במניין, אומנם השמש שוקעת מאוחר אך ביום רגיל אני רגיל להתפלל תפלת מנחה מוקדם, כנאמר בבמסכת ברכות הגמרא (ו' ע"ב): "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה,
באמצע היום מחוץ למסגרת הרגילה קשה למצוא מניין , אבל שאדם משתדל במשהוא הוא זוכה לעזרה משמים, חזרתי עם בני משפחתי לביתי באחד הרחובות בעיר יש מספר מוסכים מתחת לשלט של "מוסך נאמן" היה רשום שלט תפילת מנחה כל יום בשעה 14:00 , שמחתי על כך
וניגשתי להתפלל מנחה במקום, מדובר בחדרון קטן בחדר צדדי במוסך בין כל המכוניות שנמצאות לתיקון , באמצע היום הגיעו מניין של אנשים לתפילה חלק מעובדי המוסך ועוד מספר אנשים שעבודים בשכנות למוסך.
סיפרתי לאישתי על המקום שזכיתי להתפלל בו, אישתי שאלה אייך בדיוק אפשר במקום כזה? זה הרי לא בית כנסת? מבחינת נקיון וקדושה ואפשרות להתפלל בכוונה.
הסברתי לה שזה היה המקום הכי טוב להתפלל בו בחודש אלול והשתדלתי לבקשה כמה שיותר, במקום הזה התפילה עולה ומגיעה לשמים ללא עיקוב.
מכיוון שאנשים עוזבים הכל את העובדה ומקצרים בארוחת הצהרים רק כדי לשמוע קדושה ,
כנאמר בתהילים "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ד': ד' שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל ..."
הם עוצרים ומפללים לבורא עולם מכל הלב, ואם יש תפילה החביבה על בורא עולם זו תפילה
שמכל הלב, הם הפסיקו את העבודה שלהם והלכו לעבודה אחרת : "מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ה' אלוקיכם, מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"; אמרו חכמים: אי זו היא עבודה שבלב? לעבוד את בורא עולם בתפילה מכל הלב.
יהיה רצון שנזכה להתפלל בכוונה כל יום.
פרשת כִּי-תָבוֹא
" יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ: כִּי תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְוֹת ה' אֱלֹקיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו"(כח,ט).
בפרשה השבוע מובאות הברכות והקללות שנאמרות ע"י בני ישראל בהר עיבל והר גריזים, מובא תיאור קצר של הברכה שתבוא אם ישמרו את המצוות ותיאור רחב יותר של הצרות שיבואו על עם ישראל במידה ולא ישמרו את המצוות וביניהם הגעה למצב הגרוע של חזרה לעבדות במצרים.
ולכן הפרשה שלנו היא תמיד הפרשה הלפני אחרונה בשנה כדי שלא נסיים את השנה בנושא רע וגם עצם הדברים אמורים לעורר אותנו לחזור בתשובה לקראת השנה החדשה ומה צפוי לנו אם נלך בדרכי השם.
כל אחד מאיתנו היה רוצה שהברכות הרשומות בפרשה יתקיימו בו וכדי לזכות לכך יש בתחילה לקיים את המצוות שקיבלנו מבורא עולם בצורה מושלמת ולקיים את המצווה המובאת בפסוק הנ"ל " וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו"
עלינו ללכת בדרכי הבורא ולהתנהג כמו שהוא מתנהג כלפינו , כלפי אחרים, מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום , מה הוא סלחן אף אתה תהיה סלחן. ככל שנלך ונתנהג בדרכי הבורא יתקיימו בנו כל הברכות שבתורה ונהיה אהובים ע"י הסובבים אותנו כנאמר במסכת אבות פרק ג'
"כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו", ואנו נמצאים פרק זמן קצר לפני יום הדין , וכדי שנזכה בדין ב"ה עלינו לרצות את הסובבים אותנו, עלינו לסלוח לאלו שפגעו בנו כשם שהבורא סולח לנו על זה שאנו יום יום פוגעים בו בלי לשים לב, עלינו להתחשב ולעזור יותר לנזקקים בימים אלו כשם שהבורא עוזר לנו כל יום ויום .
וכשאדם יבדוק את עצמו ויראה שהוא מקיים את הדברים הוא יכול לעמוד בראש השנה מול בורא עולם ללא דאגה , ולדעת שהוא עושה את רצון הבורא והוא מבקש עוד שנה בה הוא יוכל לקדש שם שמים.
אלול - קבלות לשנה החדשה:
במסגרת התהליך של החזרה בתשובה שאנו עוברים בחודש הזה מלבד החרטה וחזרה בתשובה עלינו לקבל על עצמנו קבלה לעתיד לבוא.
אם פגמנו במשהו עלינו לקבל על עצמנו לא לחזור על הדבר עוד. בתקופה הזאת ועד יום כיפור אנשים מקבלים על עצמם קבלות לקראת השנה החדשה , מדובר אולי בדברים קטנים אבל אם כל יום נקבל על עצמנו קבלה אחת קטנה ועד יום כיפור תהיינה כמה קבלות "קטנות" שיצטרפו לחשבון גדול שיעזרו לנו לזכות בדין.
רציתי לתת דוגמא לקבלה קטנה , שאותה למדתי מבני הקטן בן השלוש.
בשבת האחרונה אשתי הביאה אותו לבית הכנסת לתפילת ערבית של שבת, הוא ישב לידי והביט מסביב וכשאמרו קדיש הוא גם אמר אמן , כשאמרו קריאת שמע הצטרף וזכר להגיד את הפרשה הראשונה שלמד בגן
לקראת סוף התפילה לאחר הקדיש הציבור אומר את תפילת עלינו לשבח
מיד לאחר שנאמר הקדיש והחזן החל לומר את המילים הראשונות של עלינו לשבח הבן שלי שם לב לכך שחלק מהאנשים יוצאים מבית הכנסת בעוד אני ואחרים קוראים את התפילה אז הוא קרא בקול תמים
"רגע, חכו, לאן אתם הולכים?" הוא לא הבין לאן חלק מהאנשים הולכים בעוד אנחנו נשארים. הוא הבין שאנו עדיין במסגרת תפילה ולא הבין למה חלק מהאנשים פורשים מהציבור.
ואכן אתה רואה איך הדברים נראים דרך ילד קטן, אך איך הדברים נראים כלפי שמים?
אני חושב שלקראת השנה החדשה ניתן לקבל על עצמנו בלי נדר
לקרוא את תפילת עלינו לשבח לאט וברוגע ורק אז לעזוב את בית הכנסת, וגם מי שמקפיד על הנושא אולי אפילו להוסיף באמירת מזמור תהילים נוסף לפני היציאה מבית הכנסת, ואני מאמין שקבלה כזו קטנה יכולה להשפיע רבות.
יהי רצון שנזכה ב"ה לשנה טובה ומבורכת.
שבת שלום!
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים
[email protected]
לידיעת הציבור כל יום (חול) מתקיים מניין מנחה בשעה 14:00 במוסך נאמן ברחוב העצמאות 10 יהוד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2009 15:30 |
|
| |
בס"ד
פרשת הַאֲזִינוּ
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר "(לב,ז)
התלמוד הירושלמי מספר על רבי יוחנן שמכר את שדותיו וכרמיו בעבור עסק התורה ולאחר שהוא סיפר זאת לרבי חייא בר אבא, רבי חייא החל לבכות, אמר לו רבי יוחנן : מה את בכי? א"ל: אל דלא שבקת לסיבותך כלום. א"ל: קלה היא בעיניך מה שעשיתי, שמכרתי דבר שנברא לששה ימים, וקניתי דבר שניתן לארבעים יום?! שנאמר (שמות לד): ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. וכתיב (דברים ט): ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה.
כד דמך ר' יוחנן, הוה דורו קורא עליו (שיר ח): אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאהב ר' יוחנן את התורה בוז יבוזו לו .
רבי יוחנן מסביר לרבי חייא שהוא עשה עסק מצוין הוא מכר דבר שהושג בשישה ימים וזכה לדבר שנתקבל בארבעים יום, העולם הזה נברא במשך ששה ימים והתורה ניתנה למשה במשך ארבעים יום , ולכן עלינו ללמוד מוסר מדברי רבי יוחנן ובימים אלו בו אנו נמצאים במהלכם של עשרת ימי תשובה, עלינו לעצור לרגע ובמסגרת החזרה בתשובה להפסיק לרדוף אחר הנאות העולם הזה שהוא חולף ונברא בשישה ימים ולהתמקד ברדיפה אחר לימוד התורה שניתנה בארבעים יום, אין עסק יותר מוצלח מאשר עסק התורה הקדושה, כשמוציאים ספר תורה מההיכל הציבור ניגש לנשק את הספר , אומנם הספר נעשה מדבר גשמי אך המילים הכתובות בו נותנות לו חיות וקדושה, בימים אלו עלינו לעשות כל השתדלות כדי לקדש את החומר ולא להיות משועבדים אל החומר ואל החומריות של העולם הזה, במסגרת תהליך החזרה בתשובה שאנו עוברים עלינו להביט על החיים שלנו ולנסות מה אנו באמת רוצים מהחיים שלנו הלאה ובמה אנו באמת עסוקים כל היום?
חזרה בתשובה היא שינוי מגמת חשיבה, בה אנו מתפללים לבורא עולם לזכות לשנה מבורכת ובה אנו נקדש את החומר שבורא עולם נותן לנו ,
אנו צריכים לתת חיות רוחנית לדברים הגשמיים , התפילין עשויות מדבר גשמי ואנו מקדשים את החומר, עלינו לקדש גם את עצמנו בדיבור ובמחשבה ולראות איך אנו מכניסים רוחניות לכל צעד בחיים שלנו.
את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הצפוי להם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה. כדי לזכות לגאולה אמיתית עלינו לשנות כיוון בדרך החשיבה שלנו ולהתמקד בשאיפה לחיים רוחניים, אנו מבקשים בראש השנה לזכות לעוד שנה של חיים ובריאות ופרנסה טובה, אבל חיים אמיתיים הם חיים רוחניים וככל שנשתדל להתחזק ברוחניות כך נזכה לשפע של גשמיות לעבודת השם יתברך,
ואמרו חז"ל: "מי שנותן חיים - נותן מזונות", שפירושו - מי שמאמין שהבורא הוא הנותן לו חיים, צריך גם להאמין שכל זמן שהבורא רוצה שיחיה הוא ייתן לו את הנחוץ לו ...
כדורגל:
האמרה הנפוצה: כדורגל משחקים 90 דקות, היא נכונה, משחק כדורגל רגיל מתנהל קרוב ל90 דקות אם אין זמן פציעות, לפעמים במגרשי במשחקים ישנה תופעה בה המאמן מבצע חילוף שחקנים בדקות האחרונות של המשחק , אומנם מותר לבצע 3 חילופים לאורך המשחק אבל מה בדיוק נותן חילוף בדקה ה87. כל שחקן חתום על חוזה בד"כ שיש ניצחון מקבלים מענק ניצחון המטרה של החלפת השחקן לאפשר לעוד שחקן בקבוצה לקבל את המענק למרות שהוא לא שיחק משחק שלם וגם שמוצאים שחקן שהצטיין לפני הזמן הדבר מאפשר תשואות הקהל, אז שחקן ששיחק רק 3 דקות מקבל שכר מלא. לפעמים שאדם מגיע בסוף יום לשיעור תורה הקבוע שלו והיום שלו היה עמוס והוא לא מספיק להגיע בזמן אולי הוא יספיק אם יתאמץ להגיע ל10 דקות האחרונות של השיעור, מה יתן לו המאמץ? כשם ששחקן הכדורגל מקבל מענק גם לאחר 3 דקות, תחשבו את המענק שבורא עולם מעניק לאותו אדם על המאמץ להגיע לשיעור וגם על השיעור של 10 דקות שהוא בדיוק הספיק לקלוט כלום וגם על הקדיש שהוא ענה אמן בסוף השיעור, בניגוד לכדורגל לא צריך ניצחון כדי לקבל מענק אלא פשוט צריך לעשות מאמץ ולהגיע, כי אין לנו מושג ויכולת להבין מהו שכרם של מצוות בעולם .
שבת שלום.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טוב לאסף בן ורדה
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 11:35 |
|
| |
בס"ד
פרשת בֹּא
" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת-אֹתֹתַי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם"(י,ב).
בפרשה השבוע אנו קוראים על המכות האחרונות שבורא עולם מביא על ארץ מצרים, לב פרעה מוקשה ע"י בורא עולם, כי באופן טבעי לאחר מכת הברד גם אדם רשע היה נכנע אך כדי שהוא יקבל את כל המכות לקראת הגאולה הקרבה, בורא עולם מקשה את ליבו בניגוד לטבע.
בדרך כלל לפני כל מכה באה הכרזה איזה מכה תבוא עכשיו , אבל לפני מכת ארבה מבואר העניין של סיפור יציאת מצרים, פה הולכת לבוא מכה שתשאיר את חותמה לאורך זמן.
בד"כ כל מכה לאחר שהסתיימה כעבור זמן מה לא נותר זכר למכה , לדוגמא לאחר מכת ערוב, החיות הרעות נעלמו מארץ מצרים לאחר שמשה מתפלל לקב"ה בעבורם.
אבל פה במכת ארבה ההרס היה רב, דבר שבמשך שנים יקח לתקן אותו, הארבה הרס כל נחלה טובה שנותרה עוד במצרים והמכה הנ"ל הותירה רושם לאורך זמן, בנוסף מכת הארבה קבעה את הגבול בין מצרים לארץ כוש באופן סופי. כידוע היה סיכסוך לגבי קו הגבול בין מצרים לארץ כוש, במכת צפרדע ניתנה הוכחה לגבול האמיתי בין שני המדינות בכך שהצפרדעים היו בכל ארץ מצרים כמובא " וְהַעַל אֶת-הַצְפַרְדְּעִים עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם(ח,א)"
הצפרדעים היו בכל ארץ מצרים וכך ניתן היה לדעת את הגבול המדויק, עוד מביא הבן איש חי שבמכת הארבה ניתנה הוכחה נוספת והדבר גרם לפרעה לבושה גדולה ולכן החרטומים גם באו בטענה כלפיו.
" מִי וָמִי הַהֹלְכִים(י,ח)"
לפני מכת הארבה פרעה מנסה להגיע עם משה רבנו לפשרה בכך שהוא יאפשר רק לגברים לצאת מארץ מצרים ולהקריב קורבן לבורא עולם, מבחינת פרעה כדי לעבוד את עבודת השם מספיק רק שהגברים יצאו , הרי אין צורך בנשים בטף כפי שמשה מבקש, האחריות על עבודת הקורבנות היא של הגברים ולא של הנשים, ע"פ התפיסה של פרעה הדבר לא נשמע הגיוני שיש להביא את הנשים ואת הילדים .
משה רבנו מסביר לפרעה שמדובר ביום חג לבורא עולם, ושמחת החג היא משפחתית , כי אין לאדם שמחה אמיתית ללא בני משפחות במיוחד ללא אישתו כי מי שאין לו אישה -שרוי בלא שמחה , בלא ברכה, בלא טובה ( יבמות) אדם כשהוא לבדו אין ... אבל איש ללא אישה זו לא ברכה. והמשפחה הטובה גורמת לשמחה במהותה המזוקקה .
כי כל השמחה של אדם ביום חג שהוא יושב עם כל בני משפחתו, אדם יכול לעבור אירוע רוחני בראש השנה באומן , אבל זו לא שמחה אמיתית כי אשתו לא שותפה לשמחה הזאת.
גאולת מצרים התרחשה בזכות נשים צדקניות וב"ה הגאולה הקרובה לבוא גם תתרחש בזכותם בכך שהם שולחות את בניהם לתלמודי תורה ואת הבעלים ללמוד תורה.
עבודת השם של אדם היא דרך אישתו, גם אם האישה לא שותפה לכל הדברים לה יש החלק החשוב ביכולת לקיום העבודה.
כאשר יהודי מקיים מצוות עליו להשתדל שכל ביתו ירגיש את האושר שהדבר נותן לו.
אישה צריכה להיות שותפה של האדם, שאדם חוזר בתשובה בני ביתו צריכים להרגיש שקורה פה דבר טוב, בכך שהם רואים את אב המשפחה משתנה והוא מתקן את דרכיו ועבודת השם היא לא עונש חלילה אלא דרך להגיע לשלמות.
ברגע שיהודי לומד תורה במהלך השבוע, ומתחזק בקיום מצוות עליו להשים לב לבני ביתו.
ולראות שגם הם שותפים לתהליך שהוא עובר, כי זו לא חכמה ללכת לשיעורים ולהחמיר במצוות ולעומתו שאר בני המשפחה נמצאים מאחור, חזרה בתשובה היא חזרה שלמהֱ
בה כל בני המשפחה צריכים להיות חלק ממנה, ואם לאחד מבני המשפחה התהליך קשה יש צורך לעזור ולהמתין קצת בהתקדמות ולגלות רגישות כי רק כך תוכל להיות המשכיות.
רבים נוהגים שהם נמצאים בסיום מסכת או בסעודת מצווה בה נאמרים דברי תורה , להביא דבר מאכל לאישה מאותו אירוע, לא שחלילה חסר דבר בבית, אבל פה הגבר מעביר מסר לאישה שהוא היה באירוע רוחני חשוב, מרגש, מחזק ומשמח מאוד ומה שהיה חסר לשלמות של השמחה היא הנוכחות של אישתו, ולכן משה רבנו משיב לפרעה :" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג-ה' לָנוּ(י,ט)"
שמחת החג של הבורא ושלנו היא בהרכב משפחתי מלא.
|
(בברכות לא:), שאמרו "אסור לשבת" בסמוך למתפלל, ולא אמרו שאסור "להיות יושב" שם. משמע, שאין האיסור אלא אם הוא בא בתוך ארבע אמותיו של המתפלל ומתיישב שם, אך אם המתפלל בא בגבולו, אינו צריך לקום. ויש עוד נימוקים לדין זה. וכן הורה רבינו הרא"ש. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קב).
אף שאסור לשבת בסמוך למתפלל תפילת העמידה, מכל מקום, אם היה יושב, וחבירו בא והתחיל להתפלל בתוך ארבע אמותיו, אינו חייב לקום ממקומו. והמחמיר לקום אף באופן זה תבא עליו ברכה. ואם היה יושב ובא חבירו להתפלל לפניו, באופן שנמצא הוא יושב מאחורי המתפלל, רשאי לשבת במקומו, ואפילו ממידת חסידות רשאי להשאר ולשבת. |
מסכת ברכות:
שבת שלום!
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טובה לאסף בן ורדה, ובריאות ליוסף כהן בן חווה.לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
 |
|
|
|
|
|
|