חב' ההשכרה avis חטפה פסיקה מבית המשפט בחיפה

בנסיבות המקרה לא היתה בין הצדדים מחלוקת כי הנתבעות (אוויס ושוכרת רכבה) אחראיות לקרות התאונה ולנזקיו של התובע. יחד עם זאת, טענה חברת אוויס בכתב ההגנה כי ככלל היא אינה אחראית לנזקים שנגרמו ע"י מי ששכר את רכבה. כן טענה כי הציעה לתובע פיצוי בסך 1,570 ₪ וכי אילו הסכים לקבל את הצעתה לעיל, הרי שהליך זה היה מתייתר.

השופט ליפשיץ קבע כי גם אם חברת אוויס לא ביטחה את רכביה בחברת ביטוח, הרי על פני הדברים, היא היתה מחוייבת לעשות כן ולכן יש לראותה כבעלת יריבות ישירה עם התובע לפי החוק, וכי יש לדרוש ממנה כי תנהג בנדון ככל חברת ביטוח המגיעה למסקנה כי מבוטחה אחראי לנזקו של צד ג'. עוד הוסיף השופט כי במקרים בהם חברות ביטוח, כבמקרה זה מכירות באחריותן לנזק, הרי שהן מחוייבות לשלם, ראשית כל, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

השופט ליפשיץ קבע כי אי תשלום הסכום הבלתי שנוי במחלוקת, ואילוצו של הניזוק להגיש תביעה, הוא נוהג נפסד שיש לגנותו, שכן הוא מאלץ את הניזוק להמתין זמן רב ולהוציא הוצאות מבוטלות בזמן ובכסף, לקבלת כספים, אשר אין מחלוקת שמגיעים לו כדין. מדובר, ככל הנראה, בשיטת "מצליח" בה נוקטת חברת אוויס. על ביהמ"ש להבהיר כי שיטה זו לא תצלח.

השופט הבהיר כי כבר התריע בעבר על נוהג נפסד זה של חברת אוויס ומאחר ואין זהו המקרה הראשון בו היא נוהגת כך ומשלא תיקנה דרכיה סבר השופט כי ההוצאות בתיק זה אינן צריכות להיות הוצאות רגילות, אשר משקפות רק את הוצאות התובע במקרה זה, אלא צריכות להיות הוצאות שירתיעו מפני חזרה על נוהגה זה של הנתבעת.