רעידת האדמה הצפויה לאורך העתק ים המלח

מצורף קובץ

מחקר של אוניברסיטת תל אביב וסוכנות החלל: צפויה רעידת אדמה חזקה באיזור ים המלח

הידען | 25/6/04

מחקר חדש המבוסס על נתוני רשת GIL של תחנת GPS בישראל חושף עדות ישירה לכך שאנרגיה אלסטית מצטברת עכשיו לאורך העתק ים-המלח סופה שתשתחרר ברעידת אדמה גדולה.
מחקר שפורסם לאחרונה בירחון הגיאופיזי Geophysical Research Journal of על ידי קבוצת מדענים בראשות ד"ר שמעון ודובינסקי מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב מדווח על תוצאות חמש שנות מדידות GPS רצופות משני עברי העתק ים המלח.


רשת GIL של תחנות GPS קבועות בישראל המשתמשת בנתוני מערכת לוויינים של משרד ההגנה האמריקני מודדת למעלה מ- 5 שנים את תנועת הלוחות הטקטוניים משני עברי העתק ים-המלח (השבר הסורי אפריקני). מחקר המבוסס על נתוני הרשת, שפורסם החודש בירחון גיאופיזי, מדווח כי קצב תנועת הלוחות הטקטוניים העכשווית משני צידי ההעתק הינו 0.4±3.3 מ"מ לשנה, והינו נמוך יותר מהערכות קודמות. תוצאות המדידה הינן עדות ישירה לכך שאנרגיה אלסטית מצטברת עכשיו לאורך העתק ים-המלח וסופה שתשתחרר ברעידת אדמה גדולה.

בישראל מתנהל במהלך ה-5 השנים האחרונות פרוייקט בין-מוסדי להקמת תשתית לאומית לאיסוף נתונים גיאודטיים וגיאופיזיים באמצעות רשת לוויינית לצרכים יישומיים ומחקריים. המערכת נקראת GPS (Global Positioning System) ומאפשרת הגדרת מיקום תלת מימדי באמצעות אותות המשוגרים מהלוויינים והנקלטים על פני כדור הארץ. מערכת ה- GPS הוקמה ומתופעלת על ידי משרד ההגנה האמריקני בעיקר לצרכי ניווט צבאי ואזרחי ומאפשרת מציאת מיקום בדיוק של כ- 10 מטרים. יישום נוסף של מערכת ה- GPS הינו מדידות גיאודטיות מדוייקות המתאפשרות בעזרת שימוש במקלטים מיוחדים ברמת דיוק של מילימטרים.

במסגרת הפרוייקט שמומן על ידי הסוכנות הישראלית לניצול החלל (סל"ה) במסגרת משרד המדע והמרכז למיפוי ישראל (מפ"י) הוקמו ברחבי ישראל 11 תחנות GPS קבועות. התחנות קולטות ורושמות את נתוני לווייני ה- GPS אחת ל- 15 שניות ומעבירות את הנתונים למרכזי איסוף ועיבוד נתונים באוניברסיטת תל-אביב ובמפ"י. המערכת המופעלת כבר למעלה מ- 5 שנים מאפשרת מעקב אחר תנועת הלוחות הטקטוניים משני עברי העתק ים המלח, מעקב אחר שינויים באטמוספירה ויונוספירה מעל ישראל והאיזור, ותשתית למדידות גיאודטיות במדינת ישראל.

הפרוייקט מבוצע על ידי החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב; המכון האוקיאנוגרפי סקריפס באוניברסיטת קליפורניה, סן-דייגו; המרכז למיפוי ישראל והמכון הגיאולוגי. החוקר הראשי של הפרוייקט הוא ד"ר שמעון ודובינסקי מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב והחוקר המשני הוא ד"ר יהודה באק ממכון סקריפס בקליפורניה.

מיקום תחנות הרשת נקבע על סמך שיקולים גיאומטריים, תשתית סלעית, קרבה למקורות חשמל ותקשורת והגנה מונדליזם. שש תחנות ממוקמות במערב ומרכז ישראל, מרוחקות דיין מהעתק ים המלח (למעלה מ- 20 ק"מ) ותנועתן מייצגת את תנועת תת-הלוח סיני. שאר חמש התחנות ממוקמות סמוך ומשני צידי ההעתק ותנועתן נגזרת מתנועת הלוחות הטקטוניים משני צידי ההעתק.

מחקר המבוסס על נתוני רשת GIL שפורסם לאחרונה בירחון הגיאופיזי Journal of Geophysical Research מדווח על תוצאות חמש שנות מדידות GPS רצופות משני עברי העתק ים המלח. המחקר הראה כי שתי התחנות הממוקמות ברמת הגולן (קצרין ואלרום) נעות צפונה בקצב של 2-3 מ"מ לשנה ביחס לתחנות הממוקמות בתת-הלוח סיני. התחנות השוכנות ממערב בסמוך להעתק (אילת וגלבוע) נעות גם הן צפונה אך בקצב נמוך יותר של כ- 1 מ"מ לשנה. שתי תחנות נוספות באיזור, אחת בדמשק והשניה ברבת-עמון מורות גם הן על תזוזה ביחס לתת הלוח סיני. תנועת תחנת דמשק הינה בכיוון ושיעור דומה לזה של שתי התחנות בגולן. התחנה ברבת עמון, לעומת זאת, מראה על תזוזה דרומה בקצב 4 מ"מ לשנה – וזאת בניגוד לתצפיות גיאולוגיות אחרות המצביעות כי ירדן נעה צפונה ביחס לסיני. כיוון שהתחנות בגולן ממוקמות 5-10 ק"מ מהעתק ים המלח תנועתן מייצגת רק כ- 2/3 ממלוא התנועה שבין הלוח הערבי ותת-הלוח סיני. בחישוב מדוייק המסתמך על התנהגות קרום כדור הארץ באזורי העתקים, נמצא כי קצב תנועת הלוחות העכשווי משני עברי העתק ים המלח הינו 0.4±3.3 מ"מ לשנה. תוצאה זו נמוכה יותר מהערכות קודמות המבוססות על תצפיות גיאולוגיות.

תוצאות המחקר, המראות על תזוזה עכשווית צפונה של הלוח הערבי ביחס לסיני, הינן עדות ישירה לכך שאנרגיה אלסטית מצטברת לאורך העתק ים המלח. אנרגיה זו נאגרת בקרום כדור הארץ וסופה להשתחרר ברעידת אדמה גדולה (מגניטודה גדולה מ- 6). רעידת האדמה החזקה האחרונה לאורך גבול לוחות זה התרחשה בנובמבר 1995 במפרץ אילת וגרמה, כזכור, נזקים ניכרים באילת.

מלבד מדידת קצב התנועה של הלוחות הטקטוניים, לפרוייקט מטרות מחקריות נוספות הכוללות מעקב אחר כמות אדי המים באטמוספירה, ומעקב אחר שינויים בכמות האלקטרונים החופשיים ביונוספירה. מחקרים אלו שנערכו בשנים האחרונות באוניברסיטת תל-אביב, מראים כי רשת GIL של תחנות GPS קבועות הינה תשתית מדעית מצויינת לחקר התווך האטמוספירי והיונוספירי הנמצא בין פני כדור הארץ ולווייני ה- GPS. מטרה נוספת וחשובה של רשת GIL הינה הפיכתה לתשתית המדידות המדוייקות של מדינת ישראל. רשת זו תהווה את רשת הייחוס והבקרה של המדידות בישראל שעליה יתבססו מערכות הנדסיות לקביעת קואורדינטות מדוייקות.


****************
הפורומים שלי:

טיפים לחיים קלים (נבחר ידיעות לשנת 2003)
http://3466.hydepark.co.il

מחקר חדש קובע http://8888.hydepark.co.il