הוצאת שומן תת עורי אינה משפרת את הבריאות

מצורף קובץ

כששאיבת שומן לא עוזרת | הארץ | 8.7.04

דניז גריידי ניו יורק טיימס

הוצאת השומן התת עורי אינה משפרת את הבריאות. חוקרים מתמקדים עתה בסילוק חלק מהשומן התוך בטני, המסוכן


אלה הם אבני הבניין של עודפי השומן בגופנו, המונעים מרבים מאתנו להיכנס למכנסינו. שומנים מבוזים, הנשאבים במיליארדי ניתוחים מעכוזים, מירכיים ומכרסים. אך יש להם גם מעריצים. "תאי שומן הם תאים יפהפיים", אומר ד"ר פיליפ שרר, מרצה לביולוגיה של התא ולרפואה במכללה לרפואה על שם אלברט איינשטיין בניו יורק.

תא שומן בוגר מכיל טיפת שומן צלולה, התופסת כמעט את כל התא ודוחקת את הגרעין לכיוון הממברנה, כך שהתא נראה ריק. אולם זהו למעשה ים נוצץ של שומן, הנאגר כמולקולות של טריגליצרידים.

עד כה סברו המדענים כי שומן הגוף והתאים שממנו הוא עשוי הם סתם תאי אחסון שמנוניים. אך בעשור האחרון התברר, שתאי השומן מתפקדים כמפעלים כימיים ושומן הגוף הוא חומר רב עוצמה: רקמה פעילה, המפרישה הורמונים וחומרים המשפיעים, גם לרעה, על חילוף החומרים, המשקל והבריאות הכללית.

בשנים האחרונות החלו הביולוגים לכנות את השומן "איבר אנדוקריני" ולהשוותו לבלוטות כמו בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח, המשחררות אף הן הורמונים למחזור הדם. אך בהבדל חשוב: יכולתם החריגה של תאי השומן לגדול ולהתרבות. שומן גוף רב מדי יכול לפעול כרעל כשהוא פולט חומרים התורמים להיווצרות סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, שבץ וכמה סוגי סרטן.

ההכרה שתאי השומן הם פעילים התגבשה ב-1995, עם גילוי הלפטין, הורמון המאותת למוח כמה שומן יש בגוף - כדי שהמוח יווסת את האכילה וחילוף החומרים וינטר את רמת מאגרי השומן. ככל שלאדם יותר שומן בגוף עולה שיעור הלפטין שלו. תחילה סברו החוקרים כי יוכלו להשתמש בלפטין לטיפול בהשמנת יתר קיצונית, אך התברר שרוב הסובלים מהשמנת יתר חסינים מהשפעותיו. "גילוי הלפטין ייסד את ציר התקשורת שומן-מוח", אמר שרר, "זו היתה הדוגמה הראשונה להורמון המשוחרר מתא שומן".

ברקמה שומנית מפוזרים תאי מערכת החיסון הקרויים מקרופגים, המשחררים חומרים הגורמים להתלקחות דלקת, שכעת סבורים שיש להם תפקיד במחלות לב. תאי השומן עצמם מייצרים הורמונים נוספים, המשפיעים על רגישות הגוף להורמון האינסולין וקשורים להתפתחות סוכרת מטיפוס 2. האינסולין מסייע לגלוקוז להיכנס לתאים, אולם כמחצית מהאנשים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית נעשים חסינים בפני אינסולין. זהו הצעד הראשון בדרך לסוכרת.

בגופו של מבוגר רזה יש כ-40 מיליארד תאי שומן. לאדם שמן מאוד יש מספר הגדול לפחות פי שניים או שלושה מכך, ותאי השומן שלו יהיו גדולים בהרבה מאלה של אדם רזה. זה כמה עשורים ידוע, שיש סוגים של השמנת יתר קיצונית הגרועים מאחרים. אנשים שמבנה גופם מתואר כתפוח מועדים יותר לחלות בסוכרת מאנשים הבנויים בצורת אגס, הצוברים שומן בירכיים ובישבן. הנטייה לאגור שומן באחד מהאזורים בגוף היא ככל הנראה גנטית, אומרים החוקרים, אולם למעשה כל אדם יגדל כרס עם עליית כמות השומן העודף בגופו.

אפילו כמות קטנה של שומן מיותר באזור הבטן עלולה להעלות את הסיכון של יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב. אנשים רזים או ממוצעים הנמצאים למעשה בסיכון בגלל שומן באזור הבטן עלולים לחוש רגועים מכיוון שהמדד הרגיל להשמנת יתר, מדד מאסת הגוף, תקין אצלם. "היינו רוצים לשנות את התפישה שלפיה מדד מאסת הגוף הוא הסימן הטוב ביותר לקיום סיכון", אמר ד"ר אוסאמה חמדי, מנהל המרפאה להשמנת יתר במרפאת הסוכרת על שם ג'וסלין בבוסטון. לדבריו, מדידת היקף המותניים היא מדד טוב יותר. הסיכון מתחיל בהיקף העולה על 101 ס"מ אצל גברים ו-89 ס"מ אצל נשים.

מדוע כרס גדולה מסוכנת יותר מישבן גדול? חוקרים רבים סבורים כי האשם העיקרי הוא השומן הוויסצרלי (שומן האיברים הפנימיים), כלומר, מאגרי שומן הנמצאים בתוך הבטן, בניגוד לשומן תת עורי הנמצא מתחת לעור. למי שמשמין בצורת תפוח יש בוודאות שומן ויסצרלי וכן שומן תת עורי באזור הבטן. ולכל בעל כרס יש שומן ויסצרלי.

לא ברור מדוע השומן הוויסצרלי מסוכן יותר. ייתכן שהוא פעיל ביותר מבחינת חילוף החומרים ומשחרר יותר חומרים רעילים. בנוסף, הפרשותיו מגיעות היישר לכבד ועלולות להפריע לתפקודיו, ובין השאר ויסות הכולסטרול והגלוקוז בדם.

מחקר שפורסם בחודש שעבר ב"Medicine New England Journal of" תומך ברעיון שהשומן הוויסצרלי הוא איום גדול יותר מאשר שומן תת עורי. הרופאים גילו כי שאיבת שומן, שבה נשאב רק שומן תת עורי, לא השפיעה על מצב הבריאות אפילו כאשר המנתחים שאבו 9 ק"ג מהבטן. אולם אצל אדם המאבד משקל זהה בעזרת דיאטה והתעמלות ייראו כמעט בוודאות שינויים משמעותיים בלחץ הדם, בכולסטרול ובעמידות בפני אינסולין.

מכיוון שהשומן הוויסצרלי מזיק, ורק מעט אנשים יכולים להיפטר ממנו בכוחות עצמם, חוקרים עורכים ניסויים בהוצאתו בניתוח. מחקרים בבעלי חיים הראו ששיעורם של השומנים בדם ושל גורמי סיכון אחרים פחת במהירות כאשר השומן הזה סולק.

אצל בני אדם לא ניתן להוציא את כל השומן הוויסצרלי בדרך בטוחה, עקב מיקומו. אולם חלק ממנו, הנקרא אומנטום, אפשר להוציא בקלות יחסית, לדברי ד"ר אדוארד מאן, מנתח במרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון. מדובר ברפידת שומן התלויה בתוך הבטן כווילון והשוקלת 1.8-0.9 ק"ג. "זהו כשליש מהשומן הוויסצרלי", אמר מאן.

בניסוי שהוא עורך מבוצע הניתוח בשישה מטופלים סוכרתיים הסובלים מהשמנת יתר. "לא מדובר בכך שנוכל להשיג הורדה במשקל", אמר מאן, "השאלה היא האם כדאי לעבור את הניתוח רק כדי לטפל בסוכרת? ומה אם המטופל ימשיך לסבול מדום נשימה או מיתר לחץ דם? איננו יודעים. אם יישאר עם משקל עודף, יתכן גם שהסוכרת תחזור".


****************
הפורומים שלי:

טיפים לחיים קלים (נבחר ידיעות לשנת 2003)
http://3466.hydepark.co.il

מחקר חדש קובע http://8888.hydepark.co.il