האם הזמן "רץ" או שסתם נדמה לנו? הוא רץ!

מצורף קובץ

איך שהזמן עף
http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6WBY-4C47KG5-1&_user=10&_coverDate=07%2F31%2F2004&_rdoc=1&_fmt=summary&_orig=browse&_sort=d&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=c832b94df692035cbe11ee311c5274e4
מכירים את הביטוי "איך שהזמן רץ לו"? ובכן, מתברר שהוא באמת רץ, אם לא עף – כאשר האדם עסוק.

הוכחות לכך הושגו עתה לראשונה במחקר מדעי ויש לתוצאותיו השלכות רבות גם לתעשייה. הרעיון לבחון את הנושא הזה נולד אצל קבוצת מדענים ובראשם ד"ר אנתוני צ'סטון וד"ר אלן קינגסטון מהפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מדינת אלברטה בקנדה. "נזכרנו איך שאמא ואבא חזרו ואמרו שצריך להעסיק את הילדים על מנת שיחדלו לבכות שהם משתעממים. ואז גילינו שבאמת הזמן עף במהירות, כאשר יש עניין בעיסוק, שהוא משעשע ובמיוחד כאשר כל תשומת הלב נתונה לו".

קבוצת מתנדבים גויסה לצורך ניסוי שבו היה עליהם לגלות חפצים בתוך תמונות שונות. סוג של משחק "גלה את המטמון" או "היכן החפץ הנעלם". נאמר למשתתפים לפני שהחלו בניסוי כי יהיה עליהם, לאחר שיסיימו את המטלה, להעריך כמה זמן עבר מתחילת הפעילות ועד סופה.

בניסוי כולו היו שבע דרגות קושי. את החפצים שהועלמו בתמונות היה קל למצוא בגלל הבדלי צבעים, או כאשר הם היו בקבוצות (קל יותר לגלות שני חפצים זהים יחד מחפץ דומה, בודד). אבל היו גם רמות קושי אחרות שחייבו לזהות חפצים בתוך ערימה שכללה חפצים דומים למבוקשים. וגם היה מבחן שבו ניסו לחפש חפצים שכלל אינם בתמונה.

"ככל שרמת הקושי עלתה, כן ירדה הערכת הזמן הנדרשת לביצוע המטלה. התוצאה הסופית של הניסוי היא שנוצר לראשונה כלי רב עוצמה שמקשר בין זמן לתשומת-לב", הסביר ראש צוות המחקר. דיווח עליו מופיע בגיליון האחרון של כתב העת המדעי Brain and Cognition. עורכי המחקר פסקו עי יש שני סוגים שונים של הערכות-זמן: ההערכה פרוספקטיבית, כלומר קדימית – ופירושה שהמעריך יודע מראש שהוא ישאל לגבי הערכת הזמן הנדרשת ממנו להשלמת המטלה. ויש הערכה רטרוספקטיבית – שבה המעריך יתבקש לספק הערכת זמן לאחר שהמטלה תושלם. ויש בין שני הסוגים הבדלים גדולים.

"בחברה המערבית, הסבירו החוקרים, אנחנו כולנו טובים בהערכת זמן רטרוספקטיבית. יש לנו שעון ואנחנו עוקבים אחר הזמן לעתים קרובות. פשוט עלינו לעשות זאת על מנת לנהל את החיים, את העבודה שלנו על בסיס יומי. מה שהתברר במחקר הוא שגם אם צריך מראש לספק הערכת זמן לגבי מטלה כלשהי – ככל שיותר תשומת לב ניתנת לביצוע, כך הזמן חולף מהיר יותר. ממש עף", אמר ד"ר צ'סטון. כמה חברות בתעשייה האמריקנית החלו לגלות עניין בתוצאות המחקר ובהשלכותיו המעשיות.

Time estimation: The effect of cortically mediated attention

Anthony Chaston, , a and Alan Kingstoneb

a Department of Psychology, University of Alberta, Edmonton, Alta., Canada T6G 2E9
b University of British Columbia, Canada

Accepted 12 February 2004. Available online 9 April 2004.




Abstract
Do people tend to underestimate time when their attention is engaged? Studies supporting this idea have routinely confounded attentional manipulations with changes in other factors, such as response complexity and memory load. The aim of the present study was to obtain the first direct evidence that attentional engagement mediated by cortical brain mechanisms affects time estimation. Participants were asked to perform a visual search task that either should not demand attention (simple feature search) or should demand cortical attentional engagement (conjunction search). Observers searched through 2, 4, 8, 16, 24, 32, or 40 items, for blocks of 40 or 60 trials. At the conclusion of each block participants were required to provide a written estimate of block duration. This time estimate was prospective in nature because subjects knew in advance that they would be asked to produce the estimate. Results showed that an attentionally demanding conjunction search task produced a large underestimation of time. And as the engagement of attention increased so did the underestimation of time. These findings provide strong support for an attentional model of prospective time estimation that is subserved by cortical brain mechanisms.


Corresponding author. Present address: Keyano College, Ft. Mc Murray, Alta., Canada T9H 2H7