מה הסיבה להונאות החשבוניות?

"כבוד השופט, השוק הכריח אותי" | הארץ | 5.7.04

מאת אדוארדו פורטר

מחקר חדש טוען כי כוחות השוק - ולא חמדנות לשמה - גרמו במקרים רבים להונאות החשבונאיות



ניו יורק טיימס

מה שהניע מנהלים בכירים "לבשל" את ספרי החשבונות שלהם נראה מובן מאליו: תאוות בצע. החמדנות - ששולהבה היטב על ידי אופציות למניות - נראית כמו הגורם העיקרי להתפשטות החשבונאות היצירתית בשנות ה-90. מנהלים בכירים, מקומפיוטר אסושיאייטס ועד אנרון, ניפחו הכנסות, הסתירו חובות וייפו את רווחיהם, וכתוצאה מכך גרפו בונוסים ומשכורות יפות. ואולם אף שתאוות הבצע נראית כהסבר המתבקש ביותר למעשים אלה, יש תמריץ חזק נוסף שהביא לזריעת ההרס בקומות המנהלים בוול סטריט. התחרות, הכוח הראשוני ביותר של הקפיטליזם, היתה גורם שהצליח להניע גם את המנהלים הלא-חמדנים למעול באתיקה העסקית.

אנדיי שליפר, פרופ' לכלכלה בהרווארד, טוען כי אם התנהגות לא-אתית מסייעת לחברות להקטין את הוצאותיהן, הרי שמתחריהן של אותן חברות ייאלצו לפעול באותה דרך כדי לשרוד.

"אני לא מאמין באמת בתאוריית הקדושים והנוכלים", אמר שליפר, בהתייחסו לדמוניזציה של מנהלים בכירים אשר נתפסו בהונאות חשבונאיות. "המציאות מראה לנו באופן ברור כי גם המנכ"לים הישרים ביותר היו מעורבים בבישולים חשבונאיים כאלה, כתוצאה מלחץ השווקים".

עיקרון זה משמש הסבר להונאות חשבונאיות, שוחד או ניצול לרעה של ילדים בכוח העבודה, אומר שליפר. לדוגמה, אם לחברה יש יתרון עלות כתוצאה מכך שהיא מעסיקה ילדים, וכתוצאה מכך היא תוכל להציע מחירים נמוכים יותר לצרכנים, יהיה בכך תמריץ עז למתחרותיה לחקות אותה.

אם חברה יכולה להוריד עלויות באמצעות תשלום שוחד לפקידי ממשל בתמורה להיתרים או להקלות מס, חברות אחרות יתפתו לעשות כן כדי לשרוד. "ככל שהתחרות קשה יותר, הלחץ להוריד עלויות גדל, והשחיתות גוברת", אמר שליפר.

במקרה של חשבונאות יצירתית, ספרי החשבונות עוברים טיפול המסייע להביא לעלייה במחיר מניות החברה. אף שיש מנהלים רבים שמרוויחים מכך רווח אישי, התוצאה המשמעותית יותר היא הורדת עלות ההון של החברות - ובכך מוענק להן יתרון תחרותי בגיוס כסף בשוקי ההון, משיכת עובדים באמצעות אופציות וקניית חברות אחרות באמצעות מניותיהן.

חמדנות, כמובן, היא מניע חזק ביותר. אין זה מקרה שתקופת השיא של המניפולציות בדיווח הרווחים בשנות ה-90 חפפה לזינוק בשכר המנהלים הבכירים. אותם מנהלים זכו לתגמול בחבילות מניות ואופציות, בהתבסס על הרווח שגרפו בעלי המניות.

מאמר שפירסמו דניאל ברגסטרסר מבי"ס למינהל עסקים של הרווארד ותומס פיליפון מאוניברסיטת ניו יורק, מצא כי מנהלים בכירים נטו לממש יותר אופציות בתקופות שבהן בישלו במרץ את ספרי החשבונות. ואולם יש סימנים כי תרגילים חשבונאיים שימשו לעתים לטובת מטרות הארגון דווקא. במחקר חדש שפירסמו ברגסטרסר, מיהיר דסאיי מהרווארד וג'ושואה רו מ-MIT, נמצא כי מניפולציה מסוימת - ניפוח הרווחים על ידי שינוי התשואה הצפויה מהשקעות בקרן הפנסיה של החברה - נפוצה יותר בתקופה שבה חברות מבצעות רכישות של חברות אחרות מאשר בתקופה בה המנהלים מממשים אופציות.

בקדחת המיזוגים של תקופת הדוט.קום הישרדותן של חברות רבות היתה תלויה במחיר מניה גבוה. מניות יקרות יכלו לשמש מטבע עובר לסוחר ברכישת חברות מתחרות - או להבטיח שהחברה לא תירכש.

אחת מהעסקות המגדירות ביותר של תקופת הדוט.קום היתה זו בה רכשה אמריקה אונליין את טיים וורנר ב-2001, באמצעות שימוש במניותיה היקרות, אף שלטיים וורנר היו הכנסות גדולות פי 4 משלה. מניות החברה הממוזגת צנחו בכ-65% מאז המיזוג, וחטיבת האונליין היא החוליה החלשה בחברה. רשות ני"ע עדיין חוקרת את השיטות החשבונאיות של AOL.

מנקודת מבט רגולטורית, אין הבדל גדול בין אם המנהלים הונעו מתאוות בצע או מטעמי הישרדות. מנקודת מבט משפטית עשוי הטיעון של שליפר לספק לכמה מהמנהלים נתיב מעניין להגנה: "כבוד השופט, השוק הכריח אותי".


****************
הפורומים שלי:

טיפים לחיים קלים (נבחר ידיעות לשנת 2003)
http://3466.hydepark.co.il

מחקר חדש קובע http://8888.hydepark.co.il