76% מרופאי ארה"ב מאמינים באלוהים

בעזרת השם זה יעבור


מחקר אמריקני חדש מגלה: 76%­ מהרופאים בארה"ב מאמינים באלוהים והולכים לתפילות. 55%­ מהרופאים האמריקנים מדווחים כי אמונתם הדתית משפיעה על החלטותיהם המקצועיות. איך אמונה יכולה להשפיע על החלטה של רופא, ובאילו נקודות יכול להיווצר חיכוך בין האמונה לרפואה?





דן אבן | NRG | 6.7.05





76 אחוז מהרופאים בארצות הברית מאמינים באלוהים והולכים לתפילות, ויותר ממחצית מהרופאים האמריקנים (55 אחוז) מדווחים כי אמונתם הדתית משפיעה על ההחלטות בקליניקה, כך מגלה מחקר אמריקני חדש, שמתפרסם החודש בכתב העת "ג'נרל אינטרנל מדיסין".

המחקר, שנעשה באוניברסיטת שיקגו שבאילינוי, הקיף 1,260 רופאים מרחבי ארצות הברית. בדיווח על המחקר בסוכנות רויטרס מסרו החוקרים כי רובם המכריע של הרופאים הנבדקים (90 אחוז) הלכו לפחות פעם בחייהם לתפילה דתית - שיעור דומה לזה שנמצא באוכלוסייה הכללית.

החוקר הראשי, ד"ר פר קרלין, מסר כי הוא מופתע מהממצא משום שההנחה היא שקבוצת המאמינים מקרב הרופאים תהיה קטנה יותר מאשר בציבור הרחב. אגב, בקבוצת הרופאים שדיווחו כי אינם מאמינים באלוהים, הנטייה להתנגד לאל היתה חזקה יותר מאשר אצל לא מאמינים שאינם רופאים.





"לא מפתיע"



היחסים בין הדת למדע הרפואה ידעו עליות ומורדות. בימי הביניים וגם בתקופת הרנסנס התקיימה הרפואה רק במגבלות האמונה הדתית של הכנסייה הקתולית. אבל במאה ה-19 החל תהליך הפוך: מדענים החליטו להתנגד במופגן אל הדת, ולדבוק באמונה בחוסר קיומו של האל.

"היו מצבים שאנשי מדע פסלו חוקים מדעיים רק בגלל שנתפסו כמוכיחים את האמונה באל", אומר הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה במשרד הבריאות ומומחה לתחום דת ורפואה. "כך, למשל, מדענים סירבו לקבל את החוק השני של התרמודינמיקה, שקובע כי במערכת סגורה כמות האי-סדר הולכת וגדלה. זאת מכיוון שחוק זה נתפש כמחייב קיומה של בריאה על טבעית בנקודה כלשהי בעבר". כיום אגב החוק מקובל ללא עוררין ומשמש לבניית מכונות.

אבל מאז ועד היום חל תהליך שבמסגרתו האמונה והמדע כבר אינם נתפשים כמנוגדים זה לזה. לדברי ד"ר הלפרין, מדענים רבים החזיקו באמונה דתית - מה שלא מנע מהם להיות פורצי דרך בתחום המדע. "ממציא תורת היחסות, אלברט איינשטיין, האמין באלוהים למרות שלא היה דתי. אייזיק ניוטון, מגדולי הפיזיקאים בכל הדורות, היה מאמין נוצרי דתי", מפרט הלפרין.

לדבריו, ממצאי המחקר האמריקני שלפיו מרבית הרופאים בארה"ב מאמינים באלוהים, אינם מפתיעים אותו כלל. לדבריו, "הרושם שנוצר בארץ בחלק מהמגזרים כאילו המדע לא הולך יחד עם האמונה, מקורו בתהליך ההיסטורי שהתפתח במאה ה-19 בקרב היהודים. הציונות נוצרה במעבר בין המאה ה-19 למאה ה-20, ורבים שהיו קשורים לציונות החילונית ספגו חלק מערכי המהפכה המדעית של המאה ה-19, כולל האמונה בכך שאין אלוהים".

הלפרין עצמו אומר שכרופא שהתחנך על ערכי האמונה הדתית, הוא לא נתקל בבעיות מהותיות בחיבור עם ההלכה היהודית במהלך לימודי הרפואה. "אבי, כאיש מדע ופיזיקאי, חינך אותי על בסיס עקרונות האמונה באלוהים במקביל לרציונליזציה של עולם המדע, וללא שום סתירות ביניהם", אומר הלפרין.

גם פרופ' פנחס נמט, רופא עיניים בכיר וחובש כיפה, אינו מוצא קונפליקט משמעותי בין הדת לרפואה. "בגישה היהודית כל רופא הוא שליח שמרפא אנשים. ביהדות זו מצווה לרפא. התורה לא רק מתירה לרפא אדם, אלא אומרת שזו חובה", אומר נמט, לשעבר מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי "אסף הרופא".

ובכל זאת, בנקודות מסוימות עשויות להיווצר דילמות אתיות. החוקרים מאוניברסיטת שיקגו ציינו כי נקודות החיכוך בין העיסוק ברפואה לבין האמונה הדתית קשורות לרוב לרפואת מין, לטיפולי פוריות ולטיפול בחולים סופניים או בקשישים בסוף חייהם. עוד נמצא במחקר כי רופאים מאמינים עשויים להגיב למטופלים הסובלים מדיכאון או ממחלה כרונית ממושכת באופן שונה מרופאים שאינם מאמינים .

ואכן, פרופ' נמט מאשר נקודת חיכוך שכזו. "ביהדות חלה חובה לטפל בכל אדם, גם אם הוא בן 80 שצריך דיאליזה. ואולם בבריטניה למשל היתה נהוגה עד לפני מספר שנים תקנה שלפיה אם מגיע אדם מעל גיל 65, ויש רק מכשיר דיאליזה אחד בבית החולים, לא מחברים אותו למכשיר ונותנים עדיפות לחולים צעירים, אפילו אם המבוגר יוכל למות מההחלטה", מספר נמט.

חוקרים מבית-החולים קווין אליזבת בנורפולק שבבריטניה דיווחו בקיץ שעבר כי בסקר שערכו אצל רופאים התגלה כי אלה שדיווחו כי הם מגיעים לתפילות בכנסייה - נטו להסכים פחות להפלות מסיבות סוציאליות, לעומת רופאים שדיווחו כי אינם שומרים על מנהגי דת.

עוד נמצא במחקר, שפורסם בנובמבר האחרון, כי האמונה של הרופא עשויה להשפיע גם על התרופות שהוא רושם. המחקר קבע כי יותר מ-1,000 תרופות רשומות בארצות הברית מכילות רכיבים שאסורים על פי דתות מסוימות, ולכן רופאים מאמינים, שמודעים לכך, עשויים להימנע מלרשום תרופות כאלה לחוליהם.





תפילה להורדת לחץ דם



עוד מחקר של בית הספר לרפואה פנימית באוניברסיטת UCLA בארצות הברית, שתוצאותיו פורסמו באוקטובר האחרון, מצא כי קיימים הבדלים בגישה של רופאים לטיפול בחולה סופני לפי מידת האמונה הדתית שלהם. רופאים דתיים במיוחד נטו יותר מרופאים דתיים חלקית ומרופאים שאינם דתיים לתמוך במתן טיפול המחזיק בחיים חולים במצב סופני (51 אחוז מהרופאים הדתיים במיוחד תמכו בכך, לעומת 36 אחוז מהרופאים הדתיים חלקית ורק 11 אחוז מהרופאים שאינם דתיים).

כמו כן רק חמישה אחוזים מהרופאים הדתיים במיוחד תמכו בהמתת חסד, לעומת 42 אחוז מהרופאים הדתיים חלקית ו-70 אחוז מרופאים שאינם דתיים כלל שתמכו בהמתת חסד.

"לרמת האמונה הדתית של הרופא יש השפעה משמעותית על הדרך שבה הפציינטים שלהם מתים, כולל אם המטופלים יקבלו שיכוך כאבים לפני המוות. על המטופלים לברר את מידת הדתיות של רופאיהם כדי לוודא שהיא עומדת בקנה אחד עם ההעדפות שלהם לגבי הטיפול הנדרש בסוף החיים", קובעים החוקרים.

לעתים היחס של האמונה הדתית לרפואה משתנה בהתאם לנסיבות. "לפני שנים רבות פסק אחד מגדולי הרבנים כי השתלת לב היא מעשה רצח גם לאדם שלוקחים ממנו את הלב וגם למושתל. זה היה בתקופה שההשתלות לא הצליחו. לקראת סוף חייו, כשהיתה הצלחה בהשתלות, הוא שינה את דעתו ואמר שבמקרים מסוימים השתלה איננה רצח", מספר פרופ' נמט.

יש רופאים שמשתמשים באמונתם הדתית כחלק מתהליך הריפוי, ואין הכוונה רק למרפאים אלטרנטיביים. באוניברסיטת דיוק בקליפורניה מצאו לפני כמה חודשים כי תפילה עשויה להוריד לחץ דם גבוה. נמצא כי מאות אנשים מבוגרים בני 65 עד 74, שנהגו להתפלל בכנסייה באופן קבוע, היו בעלי לחץ דם נמוך, בהשוואה לאנשים בני אותו גיל שלא התפללו.

התפילה שיפרה את מצב לחץ הדם גם בקבוצות של מעשנים ושל אנשים במצב סוציו-אקונומי נמוך, שנוטים יותר לסבול מהתופעה.

במחקר שפורסם לפני כשנה דיווחו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד כי בסקר שהקיף 2,055 נבדקים, שליש דיווחו כי הם מתפללים במטרה לשפר את מצב בריאותם. מבין המתפללים, 22 אחוז ביקשו בתפילה עזרה בבעיה רפואית ספציפית, ו-69 אחוז מתוכם סיפרו כי תפילתם נענתה, לפחות באופן חלקי.