הערכת המודיעין הצבאי האמריקאי ב-2003

צבא ארה"ב העריך בטעות שעיראק תשגר טילים לעבר ישראל עם תחילת המלחמה - ושישראל לא תבליג הפעם

זאב שיף | הארץ | 8.7.05


ההערכות המודיעינית של צבא ארה"ב לפני המלחמה

האם יתקוף סדאם חוסיין את ישראל ביום בו תיפתח המלחמה נגדו, כפי שעשה במלחמת המפרץ ב-1991? זוהי אחת מ-12 השאלות המרכזיות שהמודיעין הצבאי האמריקאי התמודד עמן לפני המלחמה, שהחלה ב-19 למארס 2003, בה נכבשה עיראק. הערכת המודיעין האמריקאי היתה שהתקפה כזו על ישראל תתבצע והעיראקים ישגרו כמה טילים מכוח טילים קטן שנשאר ברשותם. יתרה מזאת, ההערכה הצבאית האמריקאית קבעה, כי ב-2003 ישראל תגיב צבאית, כנראה, להתקפה עליה. זאת בניגוד לתגובתה ב-1991 כאשר נהגה בריסון משום שלא רצתה לגרום להתמוטטות הקואליציה הערבית נגד עיראק. על בסיס הערכה מודיעינית זו העמידה ארה"ב כוח אווירי בכוננות מיוחדת למשימה זו וגם כוחות מיוחדים לפעילות קרקעית במערב עיראק. הערכה מודיעינית זו היתה מוטעה. בדיעבד, ברור גם שהטעות האמריקאית היתה גדולה יותר מזו שעשה המודיעין הישראלי שהעריך שסדאם יתקוף את ישראל רק כשיידחף ממש לקיר.

12 השאלות המודיעיניות מתרכזות כולן במודיעין הצבאי, המבצעי, בהן עסק פיקוד המרכז (CENTCOM). עד כה התמקדה תשומת הלב המדינית הבינלאומית בשאלה מודיעינית אחת: נשק ההשמדה ההמוני (כימי וביולוגי) שנמצא או לא נמצא בעיראק. הערכת המודיעין הצבאי מתפרסמת לראשונה על בסיס עבודת מחקר של חוקר מודיעין אמריקאי מפיקוד המרכז, גרגורי הוקר, שפורסמה לאחרונה על ידי המכון לחקר המזרח התיכון בוואשינגטון.

הערכת המודיעין הצבאית הראשונה הושלמה בתחילת 2002, והתבססה על איסוף מודיעיני מקיף בעיראק מאז 1990 שמחבר המחקר השתתף בהן. המחלוקת בין אנשי הצבא, ובהם מומחי המודיעין, לבין קובעי המדיניות בפנטגון עוברת כחוט השני במחקר של הוקר. הוקר מטיח ביקורת לא רק על חוסר התיאום בין שני הגורמים הללו, אלא מאשים את הפנטגון בהדלפות קשות ומכוונות שנועדו להשפיע על דעת הקהל.

מ-12 השאלות המודיעיניות המרכזיות ערב המלחמה עמן התמודד המודיעין הצבאי האמריקאי, צוינו חמש בעבודת המחקר כהערכות נכונות, ארבע נרשמו כמוטעות. שתי הערכות נחשבות כנכונות למחצה. איכותה של הערכה אחת אינה ברורה עד היום על ידי חוקרי המודיעין.

הכורדים לא הותקפו

בנוסף להערכה המוטעית לגבי תקיפה עיראקית אפשרית על ישראל, יש הערכה דומה במידה רבה, גם היא מוטעית, באשר לתקיפה אפשרית של הצבא העיראקי על האזור הכורדי. כאן ההערכה של המודיעין הצבאי האמריקאי היתה שההתקפה תתבצע עוד לפני המלחמה ולא עם פתיחתה, מעין מכת מנע. ב-1996 ביצע חוסיין מבצע צבאי גדול נגד הכורדים בלא שהגיבו נגדו. המודיעין האמריקאי העריך, כי העיראקים סבורים שטורקיה תהיה מרוצה ממכה לכורדים. באזור אין כוחות אמריקאים וכך יוכל לזכות במהלך יוזמתי.

לעומת זאת העריך המודיעין הצבאי האמריקאי נכון את השאלה האם העיראקים ינחיתו מכה מקדימה על כוחות הקואליציה הנערכים בכווית. ההערכה המודיעינית היתה שלמרות שלכוח עיראקי שיפרוץ לפתע במסגרת פשיטה גדולה בכווית יש סיכוים התחלתיים אך הוא יינזק בנסיגתו. ההערכה היתה כי סדאם יימנע מכך גם משום ששם יהבו על מהלכים דיפלומטיים שהיו עשויים לעכב את המלחמה.

הצלחה בולטת ומעניינת היתה למודיעין הצבאי האמריקאי בקשר לשינויים אפשריים בהיערכות הצבא העיראקי לקראת המלחמה. לעיראקים היו 23 דיוויזיות פעילות, משוריינות, ממונעות ורגלים, מהן שש של משמרות הרפובליקה. מתוכן היו 12 דיוויזיות פרושות, בצורה בלתי מאוזנת, בצפון המדינה בפאתי האזור הכורדי. עוד ארבע דיוויזיות הגנו על סביבת בגדאד, כך שלדרום נשאר כוח יחסית קטן, זאת למרות שהיה ברור שאם תהיה פלישה לעיראק היא תבוא מכיוון דרום. מה עוד שבטורקיה גבר הוויכוח אם להתיר לאמריקאים להעביר דרכם כוחות לפלישה לעיראק מכיוון צפון. היה זה הגיוני שהעיראקים ישנו את היערכות כוחותיהם לכיוון דרום. למרות זאת, העריך המודיעין הצבאי האמריקאי ששינוי כזה לא יתבצע והיערכותו של הצבא העיראקי תשאר כמו לפני המלחמה. זה מה שהיה בסוף, פרט להזזת דיוויזיה אחת מכיוון מוסול לתיקרית.

על ההכנות למלחמה היו כמה הערכות מודיעיניות. האחת התייחסה לשאלה האם עיראקים יציפו שטחים גדולים, כמו שעשו בעת המלחמה עם איראן, כדי לעכב את התקדמות כוחות היבשה של הקואליציה. מהלך כזה היה אפשרי בגלל נהרות הפרת והחידקל והסכרים האוגרים מים. בגלל הבצורת שהיתה בשנים שקדמו למלחמה ומשום שהיה ברור שבהצפה אסטרטגית ייפגעו קודם כל שתי ערים גדולות, מוצול וחדיתה, הידועות כתומכות המשטר, הגיע המודיעין האמריקאי למסקנה כי העיראקים לא יגרמו להצפות גדולות.

בעוד שההערכה על הצפות אפשריות היתה נכונה היתה ההערכה בקשר לאפשרות שהעיראקים יפעילו שיטת "אדמה חרוכה" נכונה למחצה. השאלה היתה האם יורה חוסיין להבעיר את בארות הנפט כפי שעשה בכווית ב-1991. הפעם מדובר היה במהלך כזה בבית. בכל זאת ההערכה היתה כי הוא ינקוט במהלך יאוש כזה. ניתנה הוראה להכין מתקני פיצוץ ליד בארות רבות.

ויכוח גדול בקהילת המודיעין האמריקאית התמקד בשאלה כיצד ינהל הצבא העיראקי את ההגנה על הבירה בגדאד. ההערכה אמרה שהמשטר יחשוש להכניס כוחות צבא רבים לקרבת מרכז השלטון בבירה ולחשוף הכל להפיכה צבאית. סביר שהיה מידע נוסף. על בסיס כל אלה קבעה ההערכה המודיעינית כי לא יתנהל קרב קשה בתוך בגדאד, וכך היה.

הערכה מוטעית קשה היתה למודיעין הצבאי האמריקאי בקשר להפעלת נשק השמדה המוני (כימי וביולוגי) בעת המלחמה. ההערכה קבעה, כי קיים סיכוי גדול שחוסיין יפעיל נשק זה לפני שהכוחות האמריקאים ישתלטו על בגדאד. ההערכה קבעה, כי לעיראק יש אמנם יכולת מינימלית של נשק השמדה המוני. הערכה זו התחזקה בתחילת המלחמה כאשר מקורות נוספים של המודיעין האמריקאי מסרו, כי חוסיין מכין התקפה של נשק בלתי קונוונציונאלי.

המלחמה הבלתי נמנעת

מתי ידע חוסיין לבטח כי האמריקאים לא יירתעו ממלחמה למרות האופוזיציה הבינלאומית הגדולה למהלך? ההערכה היתה שהוא ידע על כך מוקדם יחסית וזה ישפיע על תוכניותיו. ההנחה היתה, כי ההדלפות יביאוהו למסקנה שהמלחמה היא בלתי נמנעת. בכל זאת האמין חוסיין, כי המהלכים הדיפלומטיים יעכבו את המלחמה, וכך ההתנגדות בטורקיה ובמדינות ערב. מכאן שהערכת מודיעין זו אינה ברורה עד היום באשר לדיוקה.

ויכוח אחר, שהוליד הערכה שנמצאה נכונה למחצה בלבד, התייחסה לרצון הלחימה של העיראקים. ההנחה היתה, כי תהיה לחימה קצרה עם כוחות היבשה של הקואליציה ואחר כך תבוא התמוטטות. בסוף התברר, כי ההתמוטטות היתה מהירה יותר. במסגרת זו שולבה גם ההערכה בקשר להפעלת חיל האוויר העיראקי. ההערכה המודיעינית קבעה, כי אם יופעל יפנו אותו נגד הכורדים. לבסוף, התמקדו העיראקים בהסתרה מהירה של מטוסי קרב חדישים, כולל כיסוי מבוהל בחולות.

ההערכה המוטעית הגדולה של המודיעין הצבאי האמריקאי היתה לגבי המצב הביטחוני שישתרר בעיראק לאחר תום הקרבות הגדולים. ההערכה קבעה שתהיה אלימות ובעיקר בין-עדתית. ההפתעה היתה מהתארגנותם המהירה של המתקוממים והתחלת מלחמת הגרילה והטרור בהיקף נרחב נגד כוחות הקואליציה. זו היתה גם הערכת המועצה המודיעינית הלאומית של ארה"ב ולא רק של המודיעין הצבאי. למעשה, זו מלחמה הנמשכת עד היום במלוא עוזה.