|
|
| נשלח ב-13/2/2009 01:55 |
 |
| |
אגואיסט, לשיטתך באשכול "האם לא די לי בעוונותי הפרטיים", ודו"ק...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2009 02:16 |
|
| |
יופי, אני רואה שהבנת !!!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2009 09:54 |
|
| |
האם אתם לא עושים דברים נגד רצונכם??
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2009 14:23 |
|
| |
גם כשעושים משהו נגד רצוננו, זה בגלל שיש לנו רצון יותר חזק מזה מכל סיבה שהיא, אחרת הרי לא היינו עושים אחרת מרצוננו. נכון אגואיסט?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2009 14:36 |
|
| |
| המחשבון כתב: |  | | התכוונתי למקור דתי, שאין אותו. ואגב, הזוהר אינו ענין לכאן. |
|
אולי תסביר למה?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 16:06 |
|
| |
| הפועלמזרחי כתב: | | |
אין דבר כזה.
בדיוק כפי שהמשפט הזה: "אין דבר העומד בפני הרצון",
הוא משפט קלישאי ואשלייתי לחלוטין.
כל החלטה בחיים, שאולי ניראית לנו כהחלטה חופשית,
היא בעצם דרך מוצא, ממכשולים ומדחפים חסרי שליטה תודעתית.
לדעתי, אפילו המצפון נובע מחרדות,
ברוב המקרים...
|
|
יכול להיות שאנחנו מתנהגים כמו חיות חלק נכבד מחיינו.
אך זה לא מוכרח תמיד.
יש לנו כח אנושי של "בחירה חופשית", מותר האדם מן הבהמה.
ככל שאדם גבוה יותר כנראה הוא בוחר יותר, מונע פחות ע"י בלוטות והורמונים...
(פרויד היה אומר על זה "לא נכון", זה הבלוטות שלו מדברות...  )
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 16:46 |
|
| |
באופן עקרוני הפועלמזרחי צודק, האדם נולד באופיו מופרע, מונע בדחפים וצרכים שאינו מודע להם, ונוצרים ע"י כל החוויות שעובר בתת מודע שלו.
אבל, כל תורת היהדות באה לטפל בזה, הסבא מקלם עומד ע"ז בהרבה מדבריו, שבכח האדם לשלוט בעצמו וברצונותיו שליטה מלאה. (התורה משלימה את האדם, זה היחוד של תורת ישראל, עי' במורה נבוכים שהאריך בזה)
כמו שכתבה אופק מותר האדם מן הבהמה, אבל לא הכוונה דווקא לבחירה אלא יותר לכח המושכל שבו, שנותן לו לעבד את חושיו ולשלוט בתשוקותיו, ובעיקר, לידע את עצמו.
כך שאני הייתי אומר, אין דבר העומד בפני שכלו של האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 16:59 |
|
| |
זה משהו נצרי לדעתי,
בכל מקרה אין מקור יהודי לשטות הזאת,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 17:04 |
|
| |
האור בקצה,
את השכל צריך להשליט על התאוות וכו', אך הכח המשליט הוא הרצון החופשי.
הרצון החופשי = הבחירה, היא זו שקובעת האם להפעיל את הכח המושכל, אם לאו.
מקסמן,
זה גם לא נוצרי. זה פשוט כלום. חסר דת וחסר אנושיות.
(איזה טעם יש לדת אם כל המעשים שלנו נובעים מדחף בלתי נשלט? בכל מקרה יצא לנו אותו דבר..)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 17:42 |
|
| |
| אופק20 כתב: | | מקסמן,
זה גם לא נוצרי. זה פשוט כלום. חסר דת וחסר אנושיות.
(איזה טעם יש לדת אם כל המעשים שלנו נובעים מדחף בלתי נשלט? בכל מקרה יצא לנו אותו דבר..) |
|
אני התכוונתי על "אין דבר העומד בפני הרצון",
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2009 10:21 |
|
| |
| אופק20 כתב: | | האור בקצה,
את השכל צריך להשליט על התאוות וכו', אך הכח המשליט הוא הרצון החופשי.
הרצון החופשי = הבחירה, היא זו שקובעת האם להפעיל את הכח המושכל, אם לאו. |
|
האם הרצון שולט על השכל?? התשובה קצת מסובכת ולכן אביא רק מדברי האחרונים שעומדים ע"כ בדבריהם.
יש שני חלקים ברצון א. מבחינת התאוות, כוחות הנפש וכל מה שנחרט בתת מודע של האדם, ב. וודאי שיש שלב קודם שבו קובע האדם לפי איזה חלק להתנהג רגש שכל וכו' אך לעולם כוח זה לא ניטל ממנו, גם בהשפעת כל מה שעבר.
הרמב"ן עה"ת כותב, שאדם אכל מעץ הדעת כדי שיהיה לו את הרצון והחפץ, התורת אברהם (ר אברהם גרודזינסקי) מבאר שעד החטא בחירת האדם היתה שכלית, ומכאן ואילך הבחירה הייתה לפי הרצון,עכ"ד.
תפקיד האדם ע"י כוח השכל לידע את רצונותיו ודחפיו, ולהכיר את כוחות הנפש שלו, וממילא יוכל לבחור לפי השכל. הסבא מקלם עומד ע"כ בדבריו, 'עיר פרא אדם יולד' כולו מלא יצרים וכוחות חשוכים ושפלים, וכוחות הנפש מסובכים מאד מלאים מרמה ורמיה, ולכן השלב הראשון להכיר את כוחות הנפש. (חו"מ חלק א' מאמרים, עוה"ז פרוזדור, יצר לב האדם רע)
ממילא כאשר אומרים אין דבר העומד בפני הרצון הכוונה שכאשר בוחר האדם מרצונו לחיות ע"פ שכלו, אין כל השפעה לכל אותם הדחפים והשפעת התת מודע שלו.
ז"ל העלי שור (ח"א שער ג' פ"ח) ראינו כי תחושת הנאה וצער והרצון הנם אינסטינקטים, והבחירה כח אחר מעורב בה, הדעת. ... ה'אני' הוא קנין עצמי באדם, הפועל אצל אדם בלתי עצמאי כמעט רק באופן אינסטינקטיבי, ע"י התעוררות רצונות, וע"י רשמי הנאה וצער. אחרי שהתוספה באדם דעת בכוחו להיות בוחר, בזה מתעלה ה'אני', ועמו האדם כולו באופן מכריע. עי"ש עוד.
הצורה להגיע לזה היא ע"י התורה ובעיקר הצייתנות לקיום מצוותיה. (הארכתי מידי, עי' במורה נבוכים ובמהר"ל בעניין זה, וכן בר' ירוחם בהקדתו לספר בראשית.)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 14:13 |
|
| |
לעניות דעתי הפרשנות למשפט "אין דבר העומד בפני הרצון" הייתה קיצונית במקצת, אין משמעות המשפט (ולא חשוב המקור) שכל מה שתרצה תוכל להשיג, אלא יותר כמו שמשמע מלשון הזהר, כל מה שכן נפעל זה ע"י הרצון, זה רק בא להעצים את יכולותיו וכוחותיו של הרצון, לא באבסולוטיות.
ולגבי "רצון חופשי", ההסתכלות שהובאה בפתיחת האשכול היא חייתית משהו, או אולי פרנואידית, האדם שפיתח בימי חייו את אישיותו ולו במשהו, כבר הוא מעבר לזה, ולא רק דחפים ורצונות שהוא מובל על ידיהם.
|
|
|
|
|
