אש!

הנה לפניכם קטע מעניין מספר "יערות דבש" באמצע דרוש ה, לגאון ר' יונתן אייבשיץ זצ"ל.

כי תדעו, כי האש חושך למאד, ואינו מאיר כלל. ולכך אש יסודי, אף שהוא קרוב לגלגל לבנה, מכל מקום אינו מאיר בעולם. וכן גיהנום כולו אש, והוא חושך ואפילה." ומה שהוא מאיר הוא בהתערב בו יסוד מים", אבל אש בפני עצמו חשך למאד,ולכן בגיהנום נאמר, רשעים בחשך ידמו. ע"כ.

אפרופו אש, מי יודע מה היה חומר הבעירה של האש שהיתה בתוך הברד?

בגמרא ב"ק כ"ב. נאמר על האש "דלית בה ממשא" שאין בה ממש, מה הכוונה בזה? שהיא כלום? אז למה במקום אחד יש אש ובמקום אחר אין אש? זאת אומרת שהאש כן קרוצה מאיזה חומר, אז למה לית בה ממשא?

האם חז"ל טעו בפיזיקה של האש? (רוני?) 

לא הכונה שאין בה כלום. אלא שא"א לממש את זה בידים.
הרמב"ן על המקום כותב שאש זה דבר "רוחני" מכיון שא"א לממש אותו ביד. מוזר, לא?

בטח שאפשר למשש אש! תנסה ומיד תרגיש...

מה, חום זה לא דבר גשמי?

אי אפשר למשש! כמו שאי אפשר למשש אור.

לחזןגדול, החום הוא גורם להתייבשות היד מנוזלים. והתוצאה היא צריבת היד.
לעניין דברי הרמב"ן, אף אני תמה. מכיון שאפשר להשיג את האש בחושים אחרים, כדוגמת הראיה. ומה בכך שלא ניתנת למישוש, וכי בזה תהפך לרוחני? הלא דבר גשמי הוא. וכל גז א"א למשש. וצ"ע.

המחשבון, אתה צודק בענין הדמיון של אש ואור אע"פ שבאש יש גם חום. עכ"פ ודאי שזה גשמי וניתן למימוש עם לא ביד אז במעבדות אבל זה משהו!
אגואיסט, מה שענית לחזןגדול יפה ומקורי אבל לא בטוח שזה נכון כי מה תאמר לגבי שריפת דבר יבש כבול עץ? ובכלל כשאתה אומר צריבה אתה מתכוון לשריפה עצמה או לכאב הבא ממנה?

רציונליסטי, טעית טעות חמורה כשהבנת שהכוונה לית ביה ממשא שאין בה ממש, לא זו הכוונה, אלא שאין בה את חוש המישוש נטו, ולגבי ממנות לא מצינו ממון שאי אפשר למשש אותו. ולכן שאוליתך מעיקרא ליתן. ואגב, גם בבול עץ יש מים. אחרת הוא היה מתפורר.
אגואיסט, מה זה רוחני, שאתה תמה על הרמב"ן, רוחני מלשון רוח, שגם אותה א"א למשש.

רציונליסטי, צריבה אני מתכווין לתוצאת הכאב. השריפה עצמה לא שורפת.
 ובעניין הבול עץ, לא כמחשבון. אלא. האש היא מוטציה כימית שמפרקת את אטומי העץ.
מחשבון, אינו יודע מה כוונת הרמב"ן אך מתורף דבריו נראה "רוחני" כפשוטו.