על ר' יהונתן אייבשיץ מסופר, שפגש אותו המלך. שאל אותו המלך, הלא אמרו חכמיכם, שחכם עדיף מנביא, אולי תוכל לדעת באיזה שער אכנס, השער הגדול של המלכים, או השער הקטן של האנשים הפשוטים. אמר לו ר' יהונתן, הרי אם אגיד לך עכשיו תעשה בדיוק הפוך. אמר לו המלך, כתוב את תשובתך על דף, ונשליש אותו אצל השליש, ולכשאכנס, אפתחהו. נתרצה לו ר' יהונתן, שירבט כמה מילים על דף, סגרו, נתנו לשליש, ונפרדו לשלום. כשהגיע המלך לשער, לא ידע מה לעשות, חשב המלך, בטח כתב ר' יהונתן שאכנס בשער הגדול, הרי מלך אני, ולכן אכנס בשער הקטן. סב המלך לשער הקטן, וטרם נכנס, חזר בו. ודאי כתב ר' יהונתן - הרהר המלך - שאכנס מהשער הקטן, שודאי ידע שאחשוב שהוא חשב שיכנס בשער הגדול. סב המלך על עקביו לכיון השער הגדול. עודו מהלך, והתחילו הספקות מנקרות את ליבו, בטח גם את המהלך הזה חזה ר' יהונתן. אדהכי והכי. צץ לו רעיון, חיש מהר קרא המלך לעבדיו, וצוה עליהם. פרצו פתח בחומה ודרכו אכנס, על זה ודאי לא חשב ר' יהונתן. לאחר שנכנס, קרא המלך לשליש, ופתחו את הדף, ומה היה כתוב שם אם לא כך: מלך פורץ לו גדר לעשות לו דרך, ואין מוחין בידו. (ב"ק ס:).
|
|
