מורים לפילוסופיה?!

בס"ד
          שלום וברכה!
לאחרונה עברתי מבחן קצר בפילוסופיה,לאחר שנכשלתי מזה פעמים רבות,דרשתי לשבת עם מורתי בכדי להבין את פשר הדבר.המורה הסבירה לי שתוכן כתיבת התשובה שלי אינו מספק!אני צריכה לכתוב יותר!לאחר מכן,בעת המבחן ישבתי וכתבתי ככל שיכלתי,כתבתי את כל העולה במוחי!אבל שוב-נכשלתי!כאשר נבחנתי במועד ב',תוך כדי המבחן הסתכלתי בחומר שהמורה הביאה לנו ללמוד!כתבתי את מה שהיא הכתיבה!ובנוסף הרחבתי רבות על כל נושא אך גם בזה,נכשלתי...
איני נערה בעיתית!בכל שאר המקצועות אני מוציאה ציונים טובים מאוד!מדוע שרק במבחנים אלו אכשל?ועוד אחרי שביצעתי העתקה!

האם נמצא/ת כאן מורה לפילוסופיה שמוכן/ה לבדוק את תשובותי ולתת לבמחני ציון?כדי שאוכל לתאם אותו עם הציון הנ"ל...

תודה רבה ויום טוב:)

הכשלון הוא בסיס להצלחה והדרך בה ניתן להשיגה בסופו של דבר. (פתגם סיני)

כוונת המשפט היא לא להתייאש מכשלון שהרי הוא מוביל בסופו של דבר להצלחה המיוחלת ולא כפי שכתבת לעיל

לדביבונה, אני לא מבין למה שאלת את המורה רק בפעם הראשונה, כדאי שתשאלי אותה כל פעם אחרי כשלון מה לא היה בסדר ומזה תקבלי ביקורת בונה ותדעי מה לשפר.

הבעיה העיקרית במקרה זה  זה לברר את סגנון המחשבה של המקום שאת נמצאת בו ולא לומר דברים עצמיים .

מהתיאורים שלך, לפחות חלקם, אני יכול לנחש מה קרה במבחן. לא ענית לשאלות, אלא פשוט שפכת את כל החומר, מה שקשור ומה שלא קשור ומה שקשור קצת. למשל, אם נשאלת על קושי מסויים בתורתו המוסרית של קאנט וכיצד מיישבים אותו, התחלת להפציץ מי הוא קאנט, מהי תורת המוסר שלו, כל הנסיונות שלו לנסח כלל מוסרי והדיונים בהם וכו'.  

בתור בודק בחינות פה ושם, זו תופעה מוכרת מאוד במבחנים. יש מרצים שזה עובד אצלם, יש כאלה שמעקמים את האף אבל מעבירים, ויש כאלה שזה מרגיז אותם מאד (בצדק לדעתי) עד כדי הכשלה. 

בדוק ומנוסה: כמעט אף מרצה בעולם אינו מכשיל, כאשר הכתיבה היא קוהרנטית ומובנת, גם אם חסרים פרטים.