ידיעה ובחירה.

רציונליסטי, יתכן שאתה צודק פילוסופית אבל רוב בני האדם אמורים להקשות מכח הבחירה על הידיעה, עצור בנאדם ברחוב ושאל אותו 'מה יותר מובן לך זה שאתה בוחר אם להמשיך לצעוד או לא, או זה שיש איזה כח עלום שכבר יודע מה תעשה?' אמנם לאחר מחשבה אולי יסכים עמך בעניין הידיעה, השאלה מה הכי פשוט לו.

הידיעה האמיתית היא באי ידיעה...אי הידיעה היא הבריכה שלנו...שם אנחנו חיים..

רציונליסטי, בעבר כתבתי שאי אפשר להוכיח שאין בחירה. לפי דבריך גם אי אפשר להכיח שיש בחירה. בכל מקרה, אם נניח שיש אפשרות שאין בחירה, כי כל המעשים הפעולות והמחשבות נובעים מאירועים קודמים. אף הידיעה של אלוקים, לפי זה, אינה מוכרחת, שמא הינך חושב כך, רק מחמת רצף אירועים קודמים.

ממילא, ממ"נ השאלה שאלתית. כי אם נקבע שאלוקים יודע. נקבע באותה רמת מידה שלנו יש אפשרות בחירה. וממילא, למה שלא נשאל מהחירה על הידיעה. ואם נקבע שיתכן שאין לנו בחירה, א"כ, אף יתכן שאלוקים לא יודע, וא"כ מה השאלה בכלל.

לאחר כל הדו"ד, לפחות נשארתי עם איזה צימוק ביד, הלוא הוא "ב".

יעקב, לי זה מספיק.

שאנטיבבו, אמנם עדיין קיים הבדל בין אי ידיעה שהוא העדר מוחלט לידיעה בכך שאיננו יודעים שדי לנו בה כי שם אנו חיים. ויחי ההבדל הקטן בין הסתפקות בקיומו של אלוקים מאחר ואיננו יודעים לבין ידיעה ברורה בעצם קיומו אלא שאיננו יודעים ומשיגים פשר מציאותו!

המחשבון, שמא תאמר ג"כ כאשר אחשוב אחד ועוד אחד לשנים שמא אני טועה כי הסקתי זאת מחמת רצף אירועים קודמים? הענין הוא כי המעשים והפעולות באים בגרורות אך לא כן החשיבה, אמנם אפשר להיות מושפע בצורת החשיבה לפי המקום והזמן וכו' אבל הלוגיקה הטהורה לא תשתנה לעולם.

אתה מסתפק במועט...

רוב בני האדם הם כופרים אז אם אתה מאמין זאת אומרת שאתה מסתפק במועט?