| נשלח ב-26/3/2009 01:52 |
 |
| |
| הנביאה כתב: |  | הדברים, לפי מיטב הבנתי, מתייחסים למצב בו העצב בלתי מוסבר, מה שאתה מכנה כ"השתפכות הנפש", היא בעצם כמיהה והצפה רגשית.
בהעמקה בלתי מתפשרת, ניתן להגיע לשורשי התחושות, לעיתים רק עם עזרה מקצועית, אך, לרב האנשים החושבים - ישנן מיומנויות מפותחות להתמודד בלעדיה.
בכי, במקרים כאלו, אכן, מתגלה כיעיל ביותר, משחרר, ומכין מקום להצפה הבאה... |
|
התכוונת,פשוט,למה שמכנים בלשון ימנו דיכאון(דיכי)?
כי אם כן אז לא ברור עד כמה בכי עוזר למצב כזה.כלומר,ברור שהוא עוזר, אבל פחות מאשר לעצב עם סיבה מוגדרת שניתן לפותרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 09:48 |
|
| |
המילה: "דיכאון" אינה מגדירה את מה שכתבתי.
מה שכן, ולנוחותך הציטוט:
הדברים, לפי מיטב הבנתי, מתייחסים למצב בו העצב בלתי מוסבר, מה שאתה מכנה כ"השתפכות הנפש", היא בעצם כמיהה והצפה רגשית.
|
|
|
|
|
