|
|
| נשלח ב-24/6/2009 14:38 |
 |
| |
יעקב. א. ההבחנה שלך בין הפסוקים ראויה לשבח אבל עדין זה לא סותר את זה שיכול להיות שהם מילים נרדפות. ב. המקור שהבאתי היה רק דוגמא וגם המפרשים שם שעומדים על הבדלי הלשון במקומות אחרים יגידו את זה על משהו אחר לכן נראה שרוב המפרשים סוברים שיש כזה דבר מילים נרדפות בתנ"ך.
מחשבת_לב. מן הסתם את צודקת שיש קשר בין פיקח למפוקח אבל עדין המפוכח הוא יותר פסיבי מהפיקח האקטיבי. אני מתכון שמפוכח הוא עירני במידה הכי מינימלית שיש, מי שלא מחוסר הכרה הוא מפוכח. פיקח הוא יותר מזה הוא חכם שפועל לפי הפיקחות שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 14:44 |
|
| |
מסתבר מה שכתב אבן-שושן "פקח: שלם בחושיו ובשכלו, בנגוד אל חרש אל שוטה או אל קטן" אדם שפוי ונורמלי, [כמו שמצינו שחרש חשוב כמת זא"מ שזהו לא רק פגם טכני]. לא בדקתי אבל יתכן שבגמ' הנ"ל מדובר על מי שגם אינו רואה, חרש בלשון הגמ' משמש גם על עיור.
לעומת זאת ה'פיכח' הוא העירני, צלול בדעתו, אדם מפוכח משמש בד"כ ביטוי לאדם מציאותי, ריאלי.
'על הפיקח נאמר...'? איפה זה נאמר? לדעתי זה הפוך, הפיקח הוא בעל חכמת חיים שלא נכנס לצרות, במקורות, הרבה פעמים מובאים סיפורים/משלים ואז כתוב 'פיקח עושה כך וטיפש עושה כך'
אלו דוגמאות שרואים שהפקחות היא התנהגות חכמה בחיים להמנע מצרות ולא ההפך. [למשל- מס' שבת קנ"ג ע"א].
הגיוניי, אני עדיין לא משוכנע שרוב המפרשים סוברים כך.
'אבן שושן' אכן מגדיר פיכח את מי שאינו שיכור, אבל נראה שהוא צמצם את ההגדרה ואולי גם טעה.
תוקן על ידי yakov7 ב- 24/06/2009 14:44:15
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 15:08 |
|
| |
הגיוניי,
אין כזה דבר מילים נרדפות בלשון הקודש. כל מילה היא נצרכת ואין לה תחליף.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 15:34 |
|
| |
מה פתאום אתם מחליטים שאין דבר כזה מילים נרדפות?!
קבלו קצת מקורות:
אבן עזרא תהלים ב, ג.
רלב"ג שמואל א'. ב, ו.
רד"ק ישעיהו כד, א.
רד"ק תהלים קיז.
יש עוד הרבה אבל אני מסתפק בזה בינתיים. תעיינו במקורות אולי תשנו את דעתכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 15:53 |
|
| |
בדקתי בנתיים ב'אבן עזרא' והוא לא מדבר על מילים נרדפות. "טעם אחד במילות שונות" זה לא מילים נרדפות, והוא מביא דוגמא "מה אקוב, מה אזעום" זו כפילות הטעם במילים שונות אבל המילים בעלות משמעות שונה. עד כמה שזכור לי 'אקוב' זו קללה ו'אזעום' זה זעם, לא מילים נרדפות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 16:09 |
|
| |
בדיוק כמו שהחומר מורכב מיסודות בכימיה
כך המילים מורכבות מאותיות.
מומחה לעברית (אם יש כזה דבר היום...) יוכל לדעת מה הכוונה רק לפי האותיות.
אין מילים זהות ממש, כמו שאין 2 חומרים זהים מתרכובות שונות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2009 14:46 |
|
| |
זה נושא לא פשוט.
יש יותר מקום להקביל בין חכמה לבינה. לא התעסקתי עם ההגדרה של פיקחות.
חכמה - התנוצצות ההבנה. שאדם מגיע לאיזו השגה שכלית אך עדיין לא הצליח להוריד את זה להגדרות ולקשר לעולם.
בינה - הקישור לעולם.
לדוג': יש סתירה ברמב"ם - ברגע שמרגישים שיש חילוק - זה חכמה. אבל עדיין לא יכולים להעביר את החילוק הזה לאחרים. ההגדרה של החילוק, הצמצום לפרטים - בינה.
בפיקחות משתמשים לשני דברים. 1. מבחין בדברים, שם לב וכו'. 2. בר דעת. (אם ההגדרה מדויקת - זה שילוב של חכמה ובינה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2009 21:48 |
|
| |
למה אתה מסתבך בלהגדיר הבדל בין חכמה לבינה? חכמנו כבר הסבירו ש"חכם" הוא מי שמבין בחכמתו מה שאומרים לו ו"נבון" מבין גם דבר מתוך דבר!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2009 09:03 |
|
| |
כי הגדרה זו פחות מדויקת למי שאין לו בינה לפחות...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2009 14:56 |
|
| |
צר לי אבל הפעם הציניות שלך ממש לא במקום!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2009 16:50 |
|
| |
הגיוניי,
למה שיהיו מילים נרדפות בלשון הקודש?? אין שוב סיבה הגיונית לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2009 17:35 |
|
| |
ולמה שיהיו מילים נרדפות בעברית? לזה יש סעבה הגיונית??..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2009 19:06 |
|
| |
צריך לשאול את בן-יהודה, באמת מיותר "מילים נרדפות", סתם בזבוז מילים.
יש כנראה הבדל בין שפה אלוקית לשפה אנושית.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2009 19:43 |
|
| |
הגיוניי, כמו שכתבו אופק וסתם אחת, בכל שפה שבני אדם המציאו, יתכנו בהחלט מילים נרדפות שהופכות את השפה ליותר קלה ע"י שלכל נושא ישנו מאגר מילים רחב המיקל על הדובר, כיוון שהשפה הינה רק כלי תקשורת ואין לה חשיבות מהותית, לעומת לשון הקודש שמגיעה ממקורות אחרים אז לא שייך עניין זה.
|
|
|
|
|
