| נשלח ב-29/6/2009 16:08 |
 |
| |
חוק ומשפט ומה שביניהם
ההבדל בין חוק למשפט ידוע כמו שכתוב ברש"י שחוקים זה מצוות שאנחנו צריכים לקיים בלי טעם ומשפטים יש להם טעם ברור.
אבל קשה 1. לעתי"ל שנדע גם את טעמי החוקים אז מה יהיה ההבדל בין חוקים למשפטים? 2. משה רבנו שידע את הטעם לפרה אדומה מה היה ההבדל כלפיו בין חוק למשפט?
מוכרחים להגיד שיש עוד הבדל יסודי בין חוק למשפט. מה נראה לכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2009 21:26 |
|
| |
נראה לי שההבדל הוא שאת מצוות המשפטים אנחנו צריכים לקיים בגלל הטעם שלהם כלו' שהטעם הוא סיבת הקיום שלהם, לא לרצוח, לא לגנוב וכו' אבל החוקים אפילו אם נדע את הטעם שלהם, נצטרך לקיים אותם בלי קשר לטעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2009 19:20 |
|
| |
השאלה אם הטעם מתחבר למציאות שלך (אתה מבין למה יש צורך לאסור לרצוח)
לעומת טעמי החוקים שזה מעבר להגיון שבך וגם שמשה רבינו הבין זאת אבל זה היה במושגים גבוהים מהמצאות שלך
א"כ יוצא שמשפט זה לא רק עם טעם אלה שהטעם צריך להתפס במציאות עולמך
(אין לי מקור להסבר הזה)
תוקן על ידי מק585 ב- 30/06/2009 19:17:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2009 19:09 |
|
| |
הגיוניי, אולי באמת לעתיד לבא לא יהיה הבדל?
חזןגדול, גם למשפטים סיבת הקיום היא הצווי האלוקי, הטעמים הם רק להבנתנו, ואם לא נבין את טעמי המשפט אז בטלה סיבת הקיום?!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2009 21:37 |
|
| |
יעקב, אם לא יהיה הבדל אז למה לזה יקראו חוקים ולזה משפטים? מה תהיה המשמעות של ההבדל ואם תגיד שבאמת לא יהיה כל הבדל ואפשר לקרוא לכולם או חוקים או משפטים הרי כבר נאמר שזאת התורה ל תהיה מוחלפת!!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 14:01 |
|
| |
א. עדיין קיים הבדל בין טעמי המשפט לבין טעמי החוק, כי גם כשנבין טעמי החוקים, לא יהיו אלו טעמים כמו טעמי 'לא תרצח' או 'לא תגנוב', לא מוכרח שההבדל הוא מהותי. ב.גם אם אין הבדלים יתכן שכל ההבדל הוא בשבילנו בעולם הזה, וח"ו לומר שזה נקרא 'תורה מוחלפת', אדרבה זו הבנת התורה באמת, ללא כל שינוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 18:20 |
|
| |
יעוין בפירוש המשניות לרמב"ם פרק ו' שם עומד על סתירת מאמרי חז"ל בענין אם טוב יותר שירצה האדם במצוות אשר צווה ויתעב העבירות או שמא אדרבה טוב יותר אשר לא ירצה אותם ועכ"ז יקיימם מפני שהקב"ה ציוהו.
ויעו"ש שמסיק כי במצוות השכליות כגון גניבה שפי"ד וכדו' צריך האדם לרצותם בעצמו, לרצות המצוות ולתעב העבירות כי הללו נתונים נתונים המה לשכלו ואלו יקראו המשפטים. אמנם במצוות החוקים כמאכלות אסורות, עריות וכדו' אשר אין שכל האדם מגיע, אותם צריך האדם לקיים אך ורק מפני שהקב"ה ציוה וזו מעלה גדולה יותר מאשר יתעב את אכילת החזיר כי אין האיסור נתון לשכלו אלא יאמר אפשי ואפשי אך מה אעשה והקב"ה גזר.
מעתה יתכן כי אף לעתיד לבא כאשר נדע טעמי החוקים, עכ"פ לא יהיו אלו כטעמי המשפטים, כמו שכתבו מק ויעקב, כי טעמי המשפטים הגיוניים ומוטעמים לשכלינו ולזאת אנו מצווים לרצות הטוב בעינינו ולתעב הרע, לא כן החוקים אשר אם היה טעמיהם כטעם המשפטים הנתון לשכל האדם בעולם הזה, מה היה מונע מאיתנו בכדי לדעת את טעמיהם כאן בעולמינו?...
אלא ודאי טעמי החוקים אינם מוטעמים לשכל האדם וטעמיהם אלוקיים הם אשר רק לעתי"ל נוכל להשיגם כאשר יפתחו בפנינו שערי בינה.
ממילא אף אחר שנדע טעמי החוקים לא תשתנה הגדרתו של הרמב"ם ועדין נהיה מצווים רק במצוות המשפטים לרצות הטוב ולתעב הרע ואילו במצוות החוקים אף שנדע טעמם, עכ"ז נקיימם רק מפני שהקב"ה ציוה וכמש"כ חזןגדול כי לא יהיו טעמי החוקים סיבת קיום המצוות אלא רק כי הקב"ה ציוה.
 |
|
|
|
|
|
