| נשלח ב-29/9/2009 13:01 |
 |
| |
יום כיפור ופסיכולוגיה של המוח
ביום רגיל אינני יכול לתפקד מבלי לאכול לשתות ולעשן. ובשבתות החשיבה שלי מעורפלת בגלל חוסר הניקוטין
אך ראה זה פלא ביום כיפור ובראש השנה התפללתי כל היום מבלי לאכול לעשן ולשתות. איך אתם מסבירים דבר זה?
המגמה הרווחת להסביר את זאת היא,שכאשר מותר לך לאכול, אתה מרגיש את המחסור. כי אז המחשבה אינה מטרידה אותך ,כי אתה יודע שאין לך ברירה ,וממילא אתה משלים עם המציאות ומתמודד איתה.
ויש עוד רובד של צד חשיבה,והוא, שכאשר אני מרוכז בתפילה על כל השנה וזה חשוב לי ואני עסוק בו,ממילא לא אחוש את כל החסרונות האחרים של אכילה ורעב וכיוצ"ב (וזאת כמובן מבלי לומר שכמובן קדושת היום היא המשפיעה וגם על אחינו הרחוקים ביותר)
וכעת ההשאלה המתבקשת היא האם אפשר לגרום לזה לקרות גם בסתם יום של חול,(כיון שהוכחתי לעצמי שאני מסוגל)או שלא.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 13:49 |
|
| |
ויש עוד רובד... יש כאלו שיכולים לתפקד ל24 שעות ללא אוכל ושתיה גם בסתם יום של חול...
[לגבי העישון, זו אינה הוכחה כי לא בטוח שהיית מחזיק ככה שבוע או חודש, או שאם תאורטית היה ציווי כזה היית מחזיק מעמד, בכל מקרה זה מוכיח שאם יש לך סיבה מספיק חזקה אז היית מוותר על הניקוטין, אבל ודאי שלכל אחד יש סף כזה, אצלך זה שמירת קדושת יוה"כפ, ואצל האחר זה החשש שלא יזכה לכלה שהוא מעוניין בה... זה שיש אנשים שמפסיקים לעשן מרצון, מוכיח שעל ההתמכרות הנרקוטית אפשר להתגבר. זו בכלל נשמעת שאלה פחות פילוסופית ויותר פסיכולוגית/רגשית...]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 18:00 |
|
| |
גוד לד, אני לא יודע לענות לך בהיבט של הפסיכולוגיה אבל נראה לי שיש חילוק בין ר"ה ליו"כ תחשוב שביום כיפור אתה נמצא כל היום בבית כנסת ומתפלל, אין לך מתי לחשוב על אכילה, שתייה, עישון וממילא זה לא יכול לגרום לחוסר תפקוד, תאר לך שאתה נמצא גם כל היום ליד עמוד התפילה אתה מרגיש שליח של ציבור קדוש, זוטות כאלה לא נכנסים לראש בכלל. אבל בר"ה יש גם זמני ארוחות ובאמת אפשר לעשן אז למה לא?
|
|
|
|
|
|
אני חושב שלא תצליח לעשות את זה ביום רגיל, צריך לזה הרבה תנאים נוספים, ויכולות נפשיות יוצאות דופן.
