| נשלח ב-30/9/2009 20:52 |
 |
| |
אי עשייה נחשבת לעשייה!!
אנחנו רגילים לחשוב שמי שפועל, אקטיבי ומוציא אנרגיות הוא נחשב לאחד שעושה משהו אבל הפסיבי אף פעם לא יחשב עושה כי הוא הרי לא עושה כלום. אבל על יפת תואר שכתו שהיא צריכה להתנוול כתוב עליה 'ועשתה את ציפורניה' והכונה היא לא שתקצוץ אותם אלא שתגדל אותם כמו שמבואר שם אז למה 'ועשתה' הפוך צריך להיות 'ולא תעשה את ציפורניה'.
מה אתם אומרים? מתי אחד שלא עושה כלום יכול להחשב בכ"ז לעושה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 21:12 |
|
| |
עוד דוגמא מתחום אחר לגמרי, כתוב שמי שחופר בור וניזוק שם שור או חמור בעל הבור חייב על זה שהוא כרה את הבור ברשות הרבים ולפי"ז מי שקנה בור מוכן כבר צריך להיות פטור כי אפילו שהבור שלו אבל לא הוא כרה אותו ובכ"ז כתוב שהוא חייב כי בגלל שהיה עליו לסתום אותו והוא לא סתם אז בזה שהוא לא סתם זה נחשב שהוא חפר אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 23:01 |
|
| |
דוגמה נוספת: "וכשלו איש באחיו" - איש בעוון אחיו, שהיה בידם למחות ולא מיחו (סנהדרין כז,ב).
אין שום דבר מוזר בזה. אם היינו סבורים שהאדם צריך לשאוף לשבת במנוחה בעולם הזה, באמת היה תמוה איך אפשר להכריח מישהו לעשות משהו ולבוא איתו חשבון כאשר הוא לא עושה זאת, אבל אם אנחנו מאמינים שלאדם יש תפקיד ושהוא אמור לבצע אותו בין אם הוא רוצה ובין אם לאו - התרשלות בעשייה היא פשיעה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 10:27 |
|
| |
אם אי-עשייה= עשייה, למה קוראים לה אי-עשייה?
כנראה שזה לא בדיוק ככה..
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 11:18 |
|
| |
נורת אזהרה, זה נכון שאי עשייה יכולה להיות פשיעה ובעצם אפילו כל פשיעה היא אי עשייה כי בעשייה אז הוא מזיק גמור כל פושע הוא פושע בזה שהוא לא שמר. והדוגמא שהבאת רק כתוב שהם נתבעים על זה שלא מיחו בגלל שהיה עליהם למחות ופשעו בזה שלא מילאו את חובתם, זה לא אומר שבזה שלא מיחו יש כאן עשייה אלא שאפילו שלא עשו כלום יש עליהם תביעה למה לא עשו. אבל בדוג' שאני הבאתי למשל בעל הבור מתחייב לא על זה שהוא פשע ולא שמר אלא על זה שחפר את הבור, איך יכול להיות הרי הוא לא חפר? אלא שבזה שהיה צריך לכסות ולא כיסה זה כאילו חפר בעצמו.
אופק, כי לא תמיד אי עשייה זה עשייה רק שיש פעמים שמחשיבים אחד שלא עשה, כאילו הוא עשה באמת, וזה מה ששאלתי מה ההגדרה? מתי יחשיבו אי עשייה לעשייה ומתי לא?
תוקן על ידי חזןגדול ב- 01/10/2009 11:18:23
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 11:55 |
|
| |
על אותו משקל, תהיתם פעם מה פירוש: "מצוות לא תעשה"?
כלומר, ה"עשה" הוא ב"לא תעשה"....?
***
אנו מוצאים בכמה אופנים כמו:
"מחשבה טובה - ד' מצרפה למעשה" - על אף שלא הייתה לכאורה, כל עשייה...
"על חטא שחטאנו...בהרהור הלב" - חטאנו - מבטא עשייה, על הרהור...
ומה בדבר: "אי ידיעה אינה פוטרת"?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 12:21 |
|
| |
| הנביאה כתב: |  | על אותו משקל, תהיתם פעם מה פירוש: "מצוות לא תעשה"?
כלומר, ה"עשה" הוא ב"לא תעשה"....?
|
|
כשמדובר בציווי יכול להיות שהמצוה יצוה גם לא לעשות דברים, ציווי לא חייב להיות בהכרח לעשות, לקקים ציווי זה אומר לקיים את החובה שלנו ולפעמים החובה שלנו היא לא לעשות דברים מסוימים.
מה את מתכוונת ה"עשה" הוא בלא תעשה? יותר מדויק להגיד שה"ציווי" הוא בלא תעשה לא ה"עשה" לא צודק?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 12:30 |
|
| |
חזן, צווי, עשה, זה היינו הך. [גם בדקדוק, מהו בנין "צווי", ל'מעשה'?:)]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 12:32 |
|
| |
יש כאן הרבה בחורי ישיבות, לא?
נו אז מה עם הר' חיים הראשון בספר, בעניין יהרג ואל יעבור, ברוצח בשב ואל תעשה.
|
|
|
|
|
אהבתי.
