| נשלח ב-10/12/2009 18:42 |
 |
| |
איך תמה זכות אבות ?
איך תמה זכות אבות ?
הרי נצר חסד לאלפים ? שהם אלפיים דור, נכון,
ומי יעקב אובינו לפי חשבון של שנתיים לדור, יהיה רק אלפיים דור עד סוף האלף השישי ?
אז איך יש מחלוקת בגמ' מאימתי תמה זכות אבות ?
מה דעתכם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 23:25 |
|
| |
ייתכן שאלפיים דור הם המקסימום אליו יכולה להגיע זכות אבות.
הרי מצד הדין לא היתה אמורה להיות שום זכות אבות, וכל אדם היה נידון על פי מעשיו ללא שום זכויות יתר בגלל מעשי אבותיו. אלא שאחת ממידות הרחמים היא שעד אלפיים דור מכניסים לחשבון גם את זכות האבות, אך לאחר אלפיים דור זכות האבות היא זיכרון עמום שלא יכול להשפיע אפילו מצד מידת הרחמים. נמצא שהתנאי של אלפיים דור הוא תנאי שלילה, שלאחריו ברור שאין זכות אבות. באשר לתקופה של עד אלפיים דור - תלוי האם נעשה כבר שימוש בזכות האבות או לא, וזו המחלוקת בגמרא.
אכן יש כאן תמיהה איך שייך בכלל לדבר על אלפיים דור כאשר העולם כולו אמור להיות קיים ששת אלפים (או שבעת אלפים) שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 04:53 |
|
| |
| נורת_אזהרה כתב: |  | ייתכן שאלפיים דור הם המקסימום אליו יכולה להגיע זכות אבות.
הרי מצד הדין לא היתה אמורה להיות שום זכות אבות, וכל אדם היה נידון על פי מעשיו ללא שום זכויות יתר בגלל מעשי אבותיו. אלא שאחת ממידות הרחמים היא שעד אלפיים דור מכניסים לחשבון גם את זכות האבות, אך לאחר אלפיים דור זכות האבות היא זיכרון עמום שלא יכול להשפיע אפילו מצד מידת הרחמים. נמצא שהתנאי של אלפיים דור הוא תנאי שלילה, שלאחריו ברור שאין זכות אבות. באשר לתקופה של עד אלפיים דור - תלוי האם נעשה כבר שימוש בזכות האבות או לא, וזו המחלוקת בגמרא.
אכן יש כאן תמיהה איך שייך בכלל לדבר על אלפיים דור כאשר העולם כולו אמור להיות קיים ששת אלפים (או שבעת אלפים) שנים. |
|
זה מעניין,
אתה רוצה לחדש שזה זכות חד פעמית ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 12:59 |
|
| |
משיכת יתר
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2009 20:12 |
|
| |
| זחלץ_קליח כתב: | | | משיכת יתר |
|
???
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2009 22:49 |
|
| |
!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 23:01 |
|
| |
חבריה: איך תמה זכות אבות ?????????????
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2009 16:17 |
|
| |
"ואמר הקב"ה לאילין בינונים, לגביהו תמה זכות אבות, כיון דלא תאבו בתיובתא הא אינון כרשעים גמורים. ואם תאבין בתיובתא איתמר לגביהו תלה זכות אבות" (תיקוני הזהר נ"ד) זא"מ, למי שרוצה בקרבתו יכול להשתמש בזכות אבות, אך לרשעים כבר לא תואיל זכות אבות.
צריך לראות גם את ההבדל בין "חסד" שנוצר לאלפים(אלפיים דורות), לבין "זכות" אבות שתמה. אלו שתי הבטחות שונות, הגדרות שונות.
תוקן על ידי yakov7 ב- 17/12/2009 16:17:58
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2009 17:04 |
|
| |
| yakov7 כתב: | | | "ואמר הקב"ה לאילין בינונים, לגביהו תמה זכות אבות, כיון דלא תאבו בתיובתא הא אינון כרשעים גמורים. ואם תאבין בתיובתא איתמר לגביהו תלה זכות אבות" (תיקוני הזהר נ"ד) זא"מ, למי שרוצה בקרבתו יכול להשתמש בזכות אבות, אך לרשעים כבר לא תואיל זכות אבות.
צריך לראות גם את ההבדל בין "חסד" שנוצר לאלפים(אלפיים דורות), לבין "זכות" אבות שתמה. אלו שתי הבטחות שונות, הגדרות שונות. |
|
אם חסד ? ק"ו זכות,
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2009 11:00 |
|
| |
לדעתי: שבאמת לא תמה זכות אבות,
והסיבה ? בגלל הנצר חסד לאלפים,
ומצאתי רש"י שאומר כך,
רש"י שמות פרק לג (יט) ויאמר אני אעביר וגו' - הגיעה שעה, שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות, לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה, שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל, הזכרת לי זכות אבות, כסבור אתה, שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה, אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור, ואתה צפון במערה:
וכן דעת ה"תורת חיים": שזכות אבות עדיין קיימת,
תורת חיים מסכת סנהדרין דף צ עמוד א ונראה דלהכי נקט לישנא דמלבן לבוני כמ"ש בפרק המוציא יין לבנים לבני בנים כך האמת דהיינו שכר רוחני קאי לבני בנים עד סוף כל הדורות כמ"ש נוצר חסד לאלפים וזכות אבות עדיין קיימת וזהו שנאמר ורב חסד ואמת וסמיך ליה נוצר חסד לאלפים.
|
|
|
|
|
