דברי 4gotten ראויים, לעניות דעתי, לגנאי בגלל השאיפה קלת הדעת לטוטאליות, ונניח כעת לאדונים מיל.
א.
לא ברורה לי על סמך מה הכותבת טוענת לתקפות המשוואה:
אין אמת אחת = שקר אחד גדול
כנראה שהיא מסתמכת על הנחה בינרית: מה שאינו אמת '1' הוא שקר '0'.
אבל כשם שקימת לוגיקה בינרית [0 ו 1] יש גם לוגיקה של שלשה ערכים [0 1 2] וארבעה ערכים [0 1 2 3] וכן הלאה. מה שאינו '1' עשוי להיות '2' ולא '0'.
אלא שאיננו מדברים כלל על 0 ו 1. בעולם האנושי, מלבד האור המסנוור והחושך המוחלט, יש מגוון שלם של לבן-אפור, ושם מתקימים חיים עשירים. וכל דבר ודבר שנמצא מטיל צל, כי, באמת, באור המסנוור כמו בחושך המוחלט אין חיים כלל.
ב.
יש דברים שאפשר להכריע בהם, יש דברים שאי אפשר להכריע ביניהם ולא רצוי להכריע בהם. יזכור הקורא את מלחמה שבין ארץ האנשים הזעירים ליליפוט ובין שכנתה בלפולסקו [אנגליה וצרפת]. העילה למלחמה: מאיזה צד יש לפתוח ביצה קשה. [מסעות גוליבר].
אחד הדברים הראויים ביותר לגנאי חריף הם אותם האוחזים ב'אמת האחת האבסולוטית', ומתוך רוממות אהבת האדם השינאה יוקדת בהם והם מעלים על המוקד כל מי שמחזיק באיזו אמת אחרת, שונה משלהם, כדי שהאש תמרק את חטאיו ותולעי האדמה יטעמו בשר מטוהר מ'שקר אחד גדול'.
ג.
'חופש ביטוי' נגזר מהיותי אדם פרטי, חופשי, בעל כבוד ונושא באחריות. חופש ביטוי משמע חופש המחשבה, הקריאה, הלימוד, הביטוי בעלפה ובכתב, האמונה, הפוליטיקה. סמוכים לו חופש העיסוק, חופש התנועה והמגורים. אדם צריך להיות חסר דעת ביותר כדי שיבוא לכדי זילזול בהם. אפילו אסיר עדיין שומר על כבודו וזכויותיו המשפטיות, ועדיין יש לו חופש המחשבה, הדעה האמונה, נתן לו לקרא ללמוד ולכתוב. לאדם החי במשטר של עריצות דברים אלו אינם ברורים מאליהם. זכויות אלו אינן מצבו הטבעי של האדם והיה עליו להלחם ולהקריב קורבנות כדי להשיגם. והנה, בקלות דעת בלתי נסבלת מעיפים אותם לכל הרוחות.
ד.
כל חברה מקיימת מערכת של איזונים בין זכות אדם אחד לבין זכות אדם אחר, בין זכויות הפרטים ובין אילוצי המדינה ודרישותיה. מערכת איזונים זו קשה מאד להגדרה, קשה מאד להכריע בעניניה ולקבוע סדרי עדיפויות. האדם אינו יכול לחיות מחוץ לחברה, בתוכה הוא תמיד פוגע ונפגע, והוא אנוס, לאורך כל ההיסטוריה האנושית לחפש אחר המסגרת הטובה שבאפשר. הנה דוגמה נפלאה לעניין מהותי מאד לאדם, שאי אפשר ואסור שתהיה בו אמת אחת אבסולוטית. בעניין זה 'אמת אחת אבסולוטית' משמעה שרירות לבו של רודן עריץ הטובח בכל נתיניו כרצונו. המאה העשרים הארורה זכתה למנות גדושות של המעדן הזה הקרוי 'האמת האחת האבסולוטית'.
ה.
מיל, האב והבן, עדיין אינם מכלול התרבות המערבית, ולא חסרים בתרבות זו הרבה מאד פירות באושים. בכל אופן, שני אלו הם מן הפירות הטובים שלה, גם אם לא מסכימים לדעותיהם. גם התרבות העברית והאמונה העברית הן חלק מהתרבות המערבית הזו.
עודד
