| נשלח ב-11/7/2011 13:43 |
 |
| |
מהות הנסיונות
אחי ורעי חברי הפורום היקרים! שלום רב!
אחר דרישת שלומכם וטובתכם לאחר זמן כה רב שלא נפגשנו
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, נסיונות קשים ומרים בעבודת ה', נסיון הרעב, מלחמת המלכים, עד נסיון השיא נסיון עקידת יצחק אשר אותו אנו מזכירים בתפילותינו לרחמים בפני הקב"ה, נסיונות אלו היוו כור ההיתוך להיותו אבי האומה הישראלית, פשרם של הנסיונות הינו דבר תמוה מאוד מהם ומה מטרתם, וכי אם היה אברהם אבינו גדול היה, מה צריך הוא למבחן הנסיון בכדי להוכיח את זה, הלא אלוקים יודע נסתרות הלב, ומה מטרת הנסיון?
אשמח לשמוע מפיכם דעתכם בענין הנ"ל.
דוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2011 15:19 |
|
| |
אין דבר כזה ניסיונות הכל משלים ותו לא, יש קשיים בחיים וזה חוק טבע שעצלן ימות מעצלותו והעמל יזכה לחיים לו ולדורותיו עד עולם,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 14:10 |
|
| |
מה זאת אומרת אין נסיונות הלא כתובים מפורשים הם בכל אתר, כגון והאלוקים נסה את אברהם, ועוד ועוד.
כך שלא זכיתי להבין התקפתך.
ושוב עמך הסליחה.
דוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 01:26 |
|
| |
שלום דוד, "עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אברהם וכנגדם ניסו אבותינו את הקב"ה במדבר" רואים שהנסיון הוא כן מבחן ולקב"ה מותר לבחון אותנו אבל לנו אסור לבחון אותו ולשאלתך שהרי הוא יודע חקרי לב התשובה היא שלא תמיד הלב והמעשה חופפים יכול להיות שאתה מאמין גדול בלב אבל בפועל בזמן קושי קשה לך לתרגם את האידיאל שלך למעשה רק אחרי שהתגברת בפועל על הקשיים אז זה עיקר המעלה ולא רק באידיאל לכן אין משמעות למה שהקב"ה יודע מה בליבו כי בכל זאת צריך גם את העשייה וההתגברות על הקושי.
ואם התכוונת לשאול מה התועלת בנסיון הרי הקב"ה יודע אם הוא יעבור אותו או לא, זאת שאלת הידיעה והבחירה המפורסמת ומסתבר שלא התכוונת אליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 12:39 |
|
| |
הגיוני היקר!
תודה רבה! קיבלתי את תשובתך, ואף מצאתי לזה סמך בדברי הרמב"ן בראשית כב' א', וז"ל: והאלהים נסה את אברהם - ענין הנסיון הוא לדעתי, בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו, אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה, יקרא נסיון מצד המנוסה, אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן (תהלים יא ה), כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה:
והביאור בזה, שחווית הנסיון, ההתמודדות, הקשיים, והמעבר בהצלחה של הנסיון, הם בעצמם מצמיחים את האדם לדרגה גבוהה יותר ממה שהיה בה עד כעת, וזה מטרת הנסיון, ולכן אברהם אבינו אחר שעבר את הנסיונות, הוכשר להיות אבי האומה, לא רק מכיון שהוכיח שהוא בדרגה גבוהה, אלא הנסיונות הקשים האלה הצמיחו אותו להיות בדרגה גבוהה שכזו.
ושוב תודה רבה לך.
דוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 00:28 |
|
| |
ואם כבר אנו מדברים בענין הזה, אנו רואים שהרמב"ן כותב שהנסיון ענינו להוציא מן הכח אל הפועל.
וענין זה של הוצאת דברים מן הכח אל הפועל דבר מענין הוא, אם תביטו היטב היטב, בכל הבריאה קיים הטבע הזה, לדוגמא, שפשף שתי אבנים זו בזו, תצא מהם אש, הרי שבשתי האבנים היה טמון כח הוצאת אש, אך זה קרה רק כאשר התערב סרסור שלישי של השפשוף של שניהם יחד, ואם לא היה מתערב הסרסור הזה לעולם היו נשארות שני האבנים סתם שני אבנים, וכן בהרבה מקומות בטבע.
וא"כ חוזים אנו שענין זה ענין כללי הוא בטבע, ותופס הוא גם בעבודת האדם בעולמו, ונותן ביאור הוא מדוע בני האדם לא חיים בפועל לפי ידיעותיהם, דהלא ישנם הרבה בני אדם שחושבים טוב מאוד, אך במעשיהם רחוקים הם מאוד מזה. והוא משום שכל ענין ידיעתם הוא בכח ולא זכו להוציא זאת לפועל, וזה יקרה רק אחר עבודה רבה מצידם. ודבר גדול ונפלא הוא למבין.
ובזה אולי תתכן הבנה בקושיה שהעלתי בעבר באשכול "הידיעה והתחושה". http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=23&topic_id=2841765&forum_id=20504
[דברי נכתבו ע"ד האפשר, ואולי זכיתי לכוון לאמת]
שבוע טוב - דוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2011 13:43 |
|
| |
במילא זה לא ניסיון כפי שאמרתי לעיל, זה להוציא לפועל, אין עניין לניסיון עצמו כניסיון של הגננת, יש צורך בלהוציא לפועל משהו וזה העניין, (לא הניסיון עצמו שלא קיים כלל)
|
|
|
|
|
