היית סיפור ידוע שאימא יהודיה התחננה לנצאי שיציל את שני ילדה מהשמדה,
הנצאי (שכנראה ידע מהטענה הפילוסופית של החמור של בורידן) אמר לה אני נותן לך להציל רק אחד מילדיך,
הסיפור הולך שהאישה באמת לא הצילה אחד מהם, בחוסר כוח להחליט,
ובכן אריסטו צחק על החמור ועל האישה, וטוען (וכך יטען כל רציונאל) שבוודאי החמור והאישה יבחרו בכל מקרה,
(יכול להיות בסיפור של האישה, האימה לא יכלה להחליט מסיבות אחרות. כמו סיבות רגשיות וחולשת הדעת להחליט באותו רגע, כלומר לא היית שאלה רציונאלית כן או לא, בוודאי שכן צריך להציל אחד מהם, רק הטבע הרגשי שלה השתלטה עליה כנראה)
"וזו כל שאלתך כפי שאני הבנתי אותו"
רק מה ? חשבתי שאתה רוצה ללכת רחוק יותר עם השאלה הידוע מאז אלפי שנים, ולדון מבחינת פילוסופית אייך מטפלים בכל הנושא הזה, ולכן טרחתי לכתוב מה שכתבתי,
בכל אופן סליחה ומחילה אני מבקש ממך,
לא חשבתי שאתה ממש רק רוצה לדון במקרה הזה לבד, (כלומר בלי ההשלכות הפילוסופיות שיוצאות מהם)
מקווה שתמחל לי ונפרד כידידים,
max
תוקן על ידי maxmen ב- 03/08/2011 17:32:59
|
|
