מבנה וכח [הנחת היסוד של המקדשים ושל המדינה האפלטונית]

כאשר ישאל אדם, מאז ימי ניוטון, מדוע מסתובבת הארץ סביב השמש, ישיב כי הארץ שואפת להתמיד בתנועה קצובה בקו ישר (משיק למעגל הסבוב), אבל בין שתי המסות, של השמש ושל הארץ, פועל כח משיכה הנמצא ביחס ישר למכפלת המסות וביחס הפוך לרבוע המרחק ביניהן. השקול של כח המשיכה והתנועה המתמידה בקו ישר גורם לארץ להסתובב במסלולה סביב השמש. זה תאור דינמי של המציאות הפיסית. כח הוא סיבה לתנועה ולשינוי לאורך זמן, הוא המתאר את התלות של המסובבים הנמצאים בתחום פעולתו. פעולת הכח נתנת למדידה ולנסוח פורמלי על ידי חוק המבוטא בנוסחה. כאשר נמצא כי כוכב הלכת אורנוס סוטה מן המסלול המחושב שלו, נתן היה לחשב את הכח הגורם לסטיה, את המסה המפעילה כח זה ואת מיקומה. על פי החישוב כיוונו את הטלסקופ למקום המשוער בכיפת השמים וגילו את נפטון.

מנדלייב מצא כי כאשר רושמים את היסודות הכימיים לפי המשקל האטומי, חוזרות התכונות הפיסיקליות והכימיות במחזוריות מסוימת לאחר קבוצה של איברים. נתן איפא לרשום את היסודות בטבלה כך שכל טור יציין יסודות בעלי תכונות דומות. זה תאור מבני של הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים. נתן היה לומר מראש מהם תכונותיו של יסוד בלתי ידוע לפי מקום המשבצת שלו בטבלה. תאור מבני ודינמי הם שני אופני הסתכלות משלימים של המציאות הפיסית.

הגישה של העולם הקלאסי היא מבנית. הקדמונים היו מחפשים תאור גאומטרי של מסלול אורנוס בפועל [לו ראו אותו], המתאר את סטיתו מן המסלול המעגלי המושלם. תאור גאומטרי הוא תאור מבני. כל דבר שואף מטבעו להגיע למקום שלו ולהתמיד במנוחה במקומו. האבן נופלת למטה כי שם מקומו של גוף כבד. לכשתגיע שמה תשאר במנוחה אלא אם יזיזו אותה ממקומה. כיוון שהכבד נופל מטה, הניחו האטומיסטים חלל ריק אבל בעל כיווניות של מעלה ומטה. כיווניות זו, כלומר המבנה של החלל, גורמת לתנועת נפילה של האטומים, ומכיוון שהחלל הוא גם אינסופי, לעולם לא יגיעו האטומים למקומם ותנועת הנפילה תמשך לעד. לא כח פועל על האטומים, אלא מקומם במבנה מסוים. במקום גודל כמותי מופיעים איכויות: כבד וקל, מעלה ומטה. איכותה של הכנף ביכולת תעופה, והסנפיר בשיט. בעלי כנף יתפסו מקומם באויר ובעלי סנפיר במים, כך יתמלא כל מקום בטבע בבעלי החי המתאימים לו. החולה הולך אל מקום מקדשו של אל הרפואה, שם מצוי פסל המציין את נוכחות האל במקום הזה, את מקום פעולתו, ולפיכך את המקום שבו החולה עשוי למצוא מזור למחלתו.

אם נכונן מבנה ראוי, נשכן בכל מדור את היצורים המתאימים, וכל אחד יעשה היטב את המתאים לתכונתו, או אז יפעל אותו מבנה היטב בגלל התאמת כל מרכיביו, ויתמיד בקיום יציב. הפילוסוף הוא זה שהטיב להכיר את עולם היש האמתי, עולם האידאות, ולכן הוא בלבד המסוגל לבנות מבנה ראוי ולהנהיג אותו. זו התפיסה המבנית המנחה של אפלטון. כך הוא בונה את הטבע כיחידה אורגנית שלמה וכך את המדינה.