פורום סקופים וחדשות אשכול 791797
gold1980 17.04.2308:02
מנכ''ל משרד השיכון: ''הדרך הנכונה להחזיר את הוודאות לשוק הדיור היא לא לעשות כלום''
מנכ"ל משרד השיכון: "הדרך הנכונה להחזיר את הוודאות לשוק היא לא לעשות כלום"
יהודה מורגנשטרן, איש חסידות גור שמינה השר יצחק גולדקנופף, לא ממהר להציג מדיניות תכנונית סדורה לשוק המגורים כדי "לא לזעזע את הענף" - זאת למרות הקיפאון בענף בשל עליית הריבית מצד יזמים ומשקי בית. אז מה כן? מורגנשטרן מאמין שדיור ציבורי ודיור להשכרה יפשירו את השוק
06:00 | דותן לוי
הריאיון עם יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, נערך באחת התקופות הקשות והמורכבות למדינת ישראל. השסע בעם הוביל, בין היתר, לחוסר אמון במקבלי ההחלטות מצד חלק גדול מהציבור. זאת, בנוסף למצב כלכלי רגיש, שהחל להידרדר בעקבות השפעה גלובלית, אך התעצם בגלל המאבקים הפנימיים. בנקודת הפתיחה הזו, מורגנשטרן, חרדי מבני ברק, נתפס מיד כ"חשוד" על ידי חלק מהעם, שנוטה להניח כי מונה לתפקידו על מנת לדאוג למגזר שלו. כשאני שואל אותו על כך, הוא לא מסתיר את עלבונו.
"אני חייב להגיד שכששואלים אותי את השאלה הזו, אני על גבול הנעלב. כשהגעתי להתראיין לתפקיד שאלו אותי באופן מצחיק האם אני חרדי. שאלתי 'למה זה רלבנטי?'. אני מאמין שצריכים להיות יותר חרדים בתפקידי מפתח במדינה. זה חלק מהפתרון ולא הבעיה. מתוך למעלה מ־30 משרדי ממשלה יש רק שני מנכ"לים חרדים. זה לא מספק ולא תואם את חלקם באוכלוסייה. בעיניי זה נכון, אגב, גם לערבים, לנשים ולכל מגזר. היה קשה לשבת בפורום מנכ"לים ולראות רק מנכ"לית אחת של משרד ממשלתי". מורגנשטרן מוסיף כי "כשהתחלתי בתפקיד, גורמי מקצוע אמרו לי שזה לא ייראה טוב אם אני אעסוק בסוגיית הדיור לחרדים. השבתי שאני המנכ"ל ותפקידי לדאוג לכולם, אצלי לא יתקבלו החלטות לטובת חרדים בגלל היותי חרדי".
אולי החשדנות נובעת מכך שכרגע לא ברור מה התוכנית שלכם למגזר החרדי?
"שני הדברים שמובילים את נושא הדיור לחרדים הם החלטת הממשלה על הקמת עיר חרדית, והחלטת ממשלה 1823, שהתקבלה ב־2016 ומדברת על תכנון לחרדים. לגבי העיר החרדית, נבחן האם זאת תהיה כסיף, או עיר חלופית, או עיר נוספת".
אתה תומך בהקמת ערים חרדיות?
"קח את התוכנית לעיר תילה. הייתה טענה של ראשי הערים שהיא פוגעת כלכלית בערים הסמוכות ובסביבה, והם צודקים. אבל מה הפתרון? ביקשתי מהם שכל אחד יבנה שכונה אצלו בעיר ונחלק את 15 אלף יחידות הדיור המתוכננות, אבל כשכל ראש עיר אומר 'לא אצלי', אז איפה רוצים שנגור? אני גם לא כועס עליהם, זה נובע פעמים רבות מחוסר היכרות ומבורות, אבל אי אפשר להחזיק את החבל בשני הקצוות. גרתי 20 שנה בעיר הטרוגנית ואני מאמין במגורים יחד, ולכן צריך לייצר רצף של פתרונות, והפתרון של החרדים הוא לא רק בערים חרדיות. לגבי התכנון, נכון לעכשיו מחסנית התכנון לחרדים ריקה, ומדובר על צורך של כ־20 אלף יח"ד בשנה, כשב־2023 ישווקו, במקרה הטוב, כ־3,000 יח"ד בהר יונה (נוף הגליל). אז כן, אנחנו רוצים את כסיף ואת תילה, לצד שכונה לחרדים בקריית גת. במפגש שעשיתי עם ראש העיר לא זיהיתי התנגדות מצדו, ואני רוצה לשתף איתו פעולה".
מורגנשטרן נמנה עם חסידי גור, ומינויו עבר את אישורם של אנשי החסידות ובהם שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף מיהדות התורה. זאת, בהתאם לדרישתם הפוליטית כי המנכ"ל החדש יהיה מאנשי החסידות. בשלב המיונים גבר מורגנשטרן על שני מתמודדים אחרים, שגם הם נמנים עם חסידות גור. בהמשך אושר מינויו על ידי ועדת המינויים. מאז נכנסו מורגנשטרן וגולדקנופף למשרד השיכון חלפו למעלה ממאה ימים, והמשרד שתחתם טרם הציג מדיניות כלשהי לשוק הדיור הרותח. בסוף חודש ינואר, כחודש לאחר תחילת פעילות הממשלה, אמר גולדקנופף בכנס שבו נאם כי הם עובדים על תוכנית כוללת לענף, אשר תוצג בתוך כמה שבועות, אך תוכנית כזו טרם הוצגה. בין ההחלטות שהתקבלו על ידי השר ניתן לציין נושאים שוליים, שאינם נוגעים ישירות למשבר הדיור, כמו ההחלטה שלא להאריך את החוק שמאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם. בהקשר זה ניתן גם לציין את אמירתו של גולדקנופף טרם מינויו שלפיה הוא "לא יודע על כך שיש משבר בענף הדיור".
בענף נמתחה ביקורת רבה על השתהות המשרד בהצגת תוכנית מלאה כפי שהבטיח גולדקנופף. משיחות עם בכירים בתחום עולה כי דווקא כעת, כשמדי יום רואים הידרדרות נוספת בענף, קיים צורך במשרד שיכון דומיננטי, שיפעל בנחישות. ואכן, שוק הדיור נמצא בתקופה מאתגרת שלא זכורה כמוה בשני העשורים האחרונים. בעוד הפערים בין הביקוש להיצע עדיין קיימים, אחרי שנים ארוכות של ריבית כמעט אפסית ומחירי דירות
מטפסים, האינפלציה שהרימה ראש חייבה את בנק ישראל להעלות את הריבית – מהלך ששינה לחלוטין את תנאי המשחק. זה, יחד עם מחירי דירות גבוהים ממילא וחשש של הבנקים להעניק ליווי בנקאי ליזמים, גרם לכך שהשוק קפא. הקיפאון מגיע הן מצד הרוכשים הפוטנציאליים, עם ירידה של 30% ברכישת הדירות בשנת 2022 לעומת 2021, והן מצד היזמים, שיושבים על הגדר. בתרחיש הנוכחי, מורגנשטרן וגולדקנופף יידרשו להיות יצירתיים כדי לאפשר לשוק לעבור את התקופה הקשה עם פתרונות דיור שיהיו רלבנטיים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. הם יידרשו לדאוג שיהיה כאן מלאי מספק של דירות אשר ימנע את כניסת ישראל למשבר נוסף בהמשך.
מורגנשטרן מבין שחלק מתפקידו הוא החזרת הוודאות אל השוק, אך חושב ש"הדרך הנכונה לעשות זאת היא בלא לעשות כלום. האתגר לשנים הבאות לא דומה למה שהיה כאן בחמש השנים האחרונות. המדינה פועלת בכלכלת שוק חופשי ואני חושב שצריך להמשיך כך כדי לא לזעזע את השוק. אני מקווה שהאמירה שאין תוכנית חדשה ואנחנו לא הופכים את הקערה על פיה תרגיע את השוק".
איך תניעו את השוק בימים של קיפאון?
"נפעל להגדיל את ההיצע במגוון תחומים ואזורים, וזה אמור לעבוד. אולי לא במרכז תל אביב, אבל המטרה היא שתהיה קורת גג ראויה לכל אדם. אפשר להתחיל את זה בדיור ציבורי, סיוע בשכר דירה, דיור להשכרה, בתי גיל זהב, שיווקים, התיישבות כפרית, וגם תוכנית דירה בהנחה, שתמשיך ונדייק אותה. אם נצליח לסגור לפחות 70-60 אלף יח"ד בעסקאות, יחד עם הקרקע הפרטית, זה יסדר את השוק. לגבי התחלות בנייה, היזמים לא בונים עכשיו כי הם לא בטוחים שיש לקוח בקצה, אבל מצד שני אנחנו רואים את מחירי הקרקעות יורדים כבר עכשיו ובעזרת סבסוד פיתוח אפשר להוריד מחירים בחלק מהמקומות. נכניס יישובים חדשים למפת העדיפות הלאומית ולא רק בפריפריה. הכניסה תהיה לפי דירוג סוציו־אקונומי, אבל גם לפי מבחן ערך קרקע. מקומות שערך הקרקע בהם נמוך יוכלו להיכנס, אבל רשימת היישובים עוד לא נסגרה מול האוצר".
מורגנשטרן ממשיך ואומר כי "בנוסף, בחוק ההסדרים יש מתווה של תשלום על הקרקע על ידי היזם ובפריפריה הוא יוכל לשלם 70% מהסכום אחרי שנתיים. באזור המרכז זה יעלה מ־90 יום ל־180 יום, מתוך הבנה שלגייס את ההון יותר קל לאורך זמן, ויש הנחה שהריבית תתייצב בפרק הזמן הזה. אנחנו נתמרץ אנשים לצאת מאזורי הביקוש ולקנות דירות בפריפריה. אנחנו רוצים לראות הנחות, במסגרת תוכנית 'דירה בהנחה', שיקטנו במרכז ויגדלו בפריפריה. ברגע שתהפוך את הפריפריה לאטרקטיבית, אנשים ילכו לשם".
דיברת על דיור להשכרה אבל כרגע עליית הריבית עצרה לגמרי את הענף הזה. אתם מתכוונים להתערב?
"אין לי כרגע אס לשלוף לגבי דיור להשכרה. נכון שאם עלות הריבית ליזמים היא 8% והתשואה לא מגיעה לשם, זו בעיה. המקום הקל שאנחנו בוחנים הוא לייצר תמהיל של דירות שחלקן יימכרו וחלקן יושכרו. יש גם עמדה באוצר, שנבחנת, לגבי הגנות ריבית כאלה ואחרות, אבל זה לא תלוי בנו כרגע".
מצד אחד, מספרים לנו כל השנים שהמערכת הבנקאית בישראל מאוד שמרנית. מצד שני, זוגות מותחים את יכולתם עד לקצה ומעבר לכך. אנחנו צפויים לראות חדלות פירעון של רוכשי דירות?
"המערכת הבנקאית כאן עדיין זהירה בהערכת מחיר הדירות, וגם המימון הוא סביר ומגיע ל־70% לרוכשי דירה ראשונה".
מה לגבי היזמים? הבנקים מימנו עסקאות שמשקפות צפי לעלייה חדה במחירי הדירות, כמו בשדה דב, וכך חשפו את היזמים ואת עצמם להפסדים.
"אני לא חושב שזו סכנה ברמה המשקית. לגבי שדה דב, אמרתי לינקי (קוינט, מנכ"ל רמ"י – ד"ל) שאנחנו צריכים לשווק את 1,500 יחידות הדיור שנותרו שם עוד השנה. ת”א היא לא כל המדינה, אבל היא קטליזטור. אם יראו ששם נסגר מכרז בירידת מחיר של 30%, זו קריאת כיוון הכי חזקה שיכולה להיות. אני מאוד רוצה לראות את זה קורה, אף על פי שהמדינה תפסיד כאן כסף. אין לנו בעיה לראות את מחירי הקרקעות יורדים, אבל לא נוותר על כלכלה חופשית כמדיניות. בפריפריה כבר ראינו ירידות במחירי הקרקע גם ברמות של 40%.
מחירי הדירות ירדו בינואר־פברואר ב־0.2%, אך החדשות לא משמחות את מורגנשטרן: "ירידת המחירים לא תפסה אותנו מופתעים, ראינו אותה באה, אבל אם בדרך כלל לירידות מחירים יש אלמנט משמח, הירידות הנוכחיות הן אליה וקוץ בה. זו לא ירידה שאנחנו שמחים בה אלא כזו שאנחנו מודאגים ממנה. זה אתגר מבחינתנו, והצעדים שלנו ייתנו לכך מענה, נלך לקראת היזמים כדי לעודד אותם להמשיך לבנות, אנחנו רואים שיש ירידה במחירי הקרקעות, הקרקע מגיבה יותר טוב, ואנחנו מתכוונים להתייחס גם להיבטים מצד הרוכשים כך שהתוצאה היא שייסגרו יותר עסקאות. הריבית היא חלק מהנושאים שנתייחס אליהם, וצריך לזכור ששוק הדיור הוא לא סירת קומנדו שמזיזים את ההגה והיא מגיבה, זה יותר נושאת מטוסים".
מה יעזור להעביר תושבים לפריפריה?
"כשהפריפריה לא תהיה פריפריה אנשים ירצו לעבור לשם. לא נוכל להעביר לשם את כל מפעלי ההייטק, אבל התשתיות יהיו טובות יותר וגם הכלכלה המקומית. אני רוצה להקים מחדש את מטה הדיור כדי לבחון שוב את כל שרשרת הייצור של דירה. לא הכל בתחום האחריות שלנו, אבל אני רואה את תפקידי כמי שיוכל לרכז את הנושא. אמרתי לכל העוסקים בדבר שאני רוצה שנלך בשילוב ידיים ונגיע אל הרשויות המקומיות כדי לנסות ולפתור את המצב".
לדבריו, "קשה לבנות נדל"ן זול בירושלים ובת”א, ולתת הנחה על דירות במרכז זה לא פתרון. קראנו על זה לאחרונה בדו"ח של בנק ישראל. אם יזם יבנה בדימונה ולא יהיה מודאג לגבי היכולת למכור את הדירות, כי זה יהיה ב'דירה בהנחה' ותהיה לו ודאות של 80% מהפרויקט, זה יעזור. יזמים רוצים להמשיך לעבוד אבל הם חייבים ודאות שהרוכשים יגיעו לשם".
סיפורו האישי של מורגנשטרן מעניין לא פחות ממשנתו: לתפקידו הנוכחי הגיע מורגנשטרן (39) מהחברה הכלכלית בני ברק, שם שימש כמנכ"ל, מ"מ מנכ"ל וסמנכ"ל החברה. כמו כן, הוא כיהן במשך ארבע שנים כמנכ"ל חברת תל"ם שאותה ייסד, העוסקת בשילוב הקהילה החרדית בתחומים שונים. בעברו הוסמך בתוכנית העמיתים "מעוז" לפיתוח מנהיגות ממלכתית ורב־מגזרית. במפתיע, את חייו החל דווקא במרכז ת”א. כשהיה בן שנה וחצי הוריו החליטו לעבור לבני ברק. "גרנו ברחוב אבן גבירול פינת דוד המלך, ואמא שלי מספרת שבשלב מסוים הבינה שהיא לא יכולה להמשיך לגור בת”א".
כאב לכם שכחרדים הרגשתם שאתם חייבים לעזוב את ת”א?
"יכול להיות, אבל בסוף יש מרחב קהילתי והחוכמה היא שיש תהליך אבולוציוני. מי שמתאים לו חי בעיר הומוגנית, ומי שלא מתאים לו חי בעיר הטרוגנית, או להפך. אין פה טוב ורע, הבעיה מתחילה כשאנחנו חיים בצורה דיכוטומית של שחור ולבן".
לאחר בר המצווה, מורגנשטרן נכנס לישיבה בתנאי פנימייה, שממנה חזר לבקר בבית הוריו רק אחת לשבועיים. משם עבר לישיבת "שפת אמת" בירושלים, שם גם הכיר את אשתו בשידוך. "כשהכרתי את אשתי היא התגוררה בחיפה. אני זוכר שאמרתי לה שחיפה היא לא עיר לגור בה, כי היא מעורבת ואי אפשר לגדל בה ילדים חרדים. בסוף גרנו בחיפה 18 שנה. גרתי בבניין עם חילונים, חרדים, דתיים וערבים. גיליתי שהילדים שלי לומדים לחיות מבלי לפחד ולעבור למדרכה בצד השני של הרחוב".
בגיל 24 תפסה את עינו מודעה קטנה שאמרה שהטכניון פותח את שעריו למגזר החרדי. "לשיעור הראשון בטכניון נכנסו 70 גברים חרדים. הגעתי בלי לימודי ליבה, הידע שלי היה ארבע פעולות חשבון, ובטכניון לימדו אותנו הכל מהתחלה. אחרי שעברתי את המכינה ואת הפסיכומטרי התקבלתי לטכניון כסטודנט מן המניין. מתוך ה־70 רק שישה נרשמו ללימודים".
מה דעתך על לימודי ליבה?
"במשך השנים הייתה מחשבה שאם יש כאן חיים משותפים אפשר לשים חלק מהמחלוקות בצד ולא לדבר עליהן, אבל באקלים שנוצר אולי יש מקום להתחיל לדבר גם על הדברים האלה. זו לא שאלה של כן ולא, זו שאלה רחבה שצריך לדון בה בקונטקסט רחב".
יהודה מורגנשטרן (39)
תפקיד: מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
תפקידים קודמים: סמנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק, מייסד ומנכ"ל חברת תל"ם
השכלה: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, תואר שני בהיסטוריה של מדינת ישראל מאוניברסיטת חיפה
מצב משפחתי: נשוי + 6
מגורים: בני ברק
gardner 17.04.2308:04
1. מתאים היה לכלכליסט להביא משפט עוד יותר קצר ונטול הקשר
בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.04.23 בשעה 08:10 בברכה, gardner
הצעה לעריכה: הדרך הנכונה להביא ודאות לשוק הדיור היא לא.
מאז הקמת הממשלה כלכליסט הפך לבטאון נוטף ארס שאפילו לא מנסה להיות מקצועי, משתמש במילים דרמטיות על כל שטות ומציג את העולם באופן הכי חד מימדי שאפשר, יש כאן זלזול מוחלט וגם חוסר אמון בקוראים שידעו לקבל את הנתונים ולהסיק מסקנות בעצמם.
דני מכפר סבא 17.04.2308:09
3. דוקא כלכליסט בסדר, יש כתבה שלמה שבה המנכ''ל מפרט טוב מאד, חבל שפותח השרשור לא הביא אותה...
בתגובה להודעה מספר 1
בענף נמתחה ביקורת רבה על השתהות המשרד בהצגת תוכנית מלאה כפי שהבטיח גולדקנופף. משיחות עם בכירים בתחום עולה כי דווקא כעת, כשמדי יום רואים הידרדרות נוספת בענף, קיים צורך במשרד שיכון דומיננטי, שיפעל בנחישות. ואכן, שוק הדיור נמצא בתקופה מאתגרת שלא זכורה כמוה בשני העשורים האחרונים. בעוד הפערים בין הביקוש להיצע עדיין קיימים, אחרי שנים ארוכות של ריבית כמעט אפסית ומחירי דירות
מטפסים, האינפלציה שהרימה ראש חייבה את בנק ישראל להעלות את הריבית – מהלך ששינה לחלוטין את תנאי המשחק. זה, יחד עם מחירי דירות גבוהים ממילא וחשש של הבנקים להעניק ליווי בנקאי ליזמים, גרם לכך שהשוק קפא. הקיפאון מגיע הן מצד הרוכשים הפוטנציאליים, עם ירידה של 30% ברכישת הדירות בשנת 2022 לעומת 2021, והן מצד היזמים, שיושבים על הגדר. בתרחיש הנוכחי, מורגנשטרן וגולדקנופף יידרשו להיות יצירתיים כדי לאפשר לשוק לעבור את התקופה הקשה עם פתרונות דיור שיהיו רלבנטיים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. הם יידרשו לדאוג שיהיה כאן מלאי מספק של דירות אשר ימנע את כניסת ישראל למשבר נוסף בהמשך.
מורגנשטרן מבין שחלק מתפקידו הוא החזרת הוודאות אל השוק, אך חושב ש"הדרך הנכונה לעשות זאת היא בלא לעשות כלום. האתגר לשנים הבאות לא דומה למה שהיה כאן בחמש השנים האחרונות. המדינה פועלת בכלכלת שוק חופשי ואני חושב שצריך להמשיך כך כדי לא לזעזע את השוק. אני מקווה שהאמירה שאין תוכנית חדשה ואנחנו לא הופכים את הקערה על פיה תרגיע את השוק".
איך תניעו את השוק בימים של קיפאון?
"נפעל להגדיל את ההיצע במגוון תחומים ואזורים, וזה אמור לעבוד. אולי לא במרכז תל אביב, אבל המטרה היא שתהיה קורת גג ראויה לכל אדם. אפשר להתחיל את זה בדיור ציבורי, סיוע בשכר דירה, דיור להשכרה, בתי גיל זהב, שיווקים, התיישבות כפרית, וגם תוכנית דירה בהנחה, שתמשיך ונדייק אותה. אם נצליח לסגור לפחות 70-60 אלף יח"ד בעסקאות, יחד עם הקרקע הפרטית, זה יסדר את השוק. לגבי התחלות בנייה, היזמים לא בונים עכשיו כי הם לא בטוחים שיש לקוח בקצה, אבל מצד שני אנחנו רואים את מחירי הקרקעות יורדים כבר עכשיו ובעזרת סבסוד פיתוח אפשר להוריד מחירים בחלק מהמקומות. נכניס יישובים חדשים למפת העדיפות הלאומית ולא רק בפריפריה. הכניסה תהיה לפי דירוג סוציו־אקונומי, אבל גם לפי מבחן ערך קרקע. מקומות שערך הקרקע בהם נמוך יוכלו להיכנס, אבל רשימת היישובים עוד לא נסגרה מול האוצר".
מורגנשטרן ממשיך ואומר כי "בנוסף, בחוק ההסדרים יש מתווה של תשלום על הקרקע על ידי היזם ובפריפריה הוא יוכל לשלם 70% מהסכום אחרי שנתיים. באזור המרכז זה יעלה מ־90 יום ל־180 יום, מתוך הבנה שלגייס את ההון יותר קל לאורך זמן, ויש הנחה שהריבית תתייצב בפרק הזמן הזה. אנחנו נתמרץ אנשים לצאת מאזורי הביקוש ולקנות דירות בפריפריה. אנחנו רוצים לראות הנחות, במסגרת תוכנית 'דירה בהנחה', שיקטנו במרכז ויגדלו בפריפריה. ברגע שתהפוך את הפריפריה לאטרקטיבית, אנשים ילכו לשם".
דיברת על דיור להשכרה אבל כרגע עליית הריבית עצרה לגמרי את הענף הזה. אתם מתכוונים להתערב?
"אין לי כרגע אס לשלוף לגבי דיור להשכרה. נכון שאם עלות הריבית ליזמים היא 8% והתשואה לא מגיעה לשם, זו בעיה. המקום הקל שאנחנו בוחנים הוא לייצר תמהיל של דירות שחלקן יימכרו וחלקן יושכרו. יש גם עמדה באוצר, שנבחנת, לגבי הגנות ריבית כאלה ואחרות, אבל זה לא תלוי בנו כרגע".
חדשות 17.04.2308:47
13. נכון
בתגובה להודעה מספר 1
מאוד..
דיור ציבורי יפתור את הבעייה..
כמו שהיה אז בשנות ה50 דירת עמידר/ עמיגור/ חלמיש...
אבל יש בעייה...
צריך ליבנות בכל הארץ
בדגש על יהודה ושומרון
הנגב והגליל
בנייה כרגע רק דיור ציבורי..לפחות..
100000 יח דיור בשנה
רק כך..זה יפתר
המצב היום...
שלא ניתן לקנות דירה
כי ההחזר המינמלי הוא
4000 שקל לחודש ל25 שנה..
זה פשוט קטסטרופה
אם המדינה אחראית על הבנייה אז המדינה צריכה לתת מענה
ולא להביא 100000 עולים..ורק אחרכך לחפש פתרונות..זה חכמי חלם
יום טוב לכולם
nostradamus 17.04.2308:07
2. במה שעובד טוב לא נוגעים!
בתגובה להודעה מספר 0
אבל רגע...
דני מכפר סבא 17.04.2308:10
5. אבל למה קראת כותרת והגבת במקום לעשות מה שאני עשיתי, להגיע תוך דקה דרך גוגל לכתבה ולהבין שיש כאן משפט מוצא מהקשר
בתגובה להודעה מספר 2
ברמה שזה כבר הטעייה.
מלמ 17.04.2308:09
4. סוף סוף מישהו אומר אמת. הנזק שחברי הכנסת עושים בשנים האחרונות עצום. לפעמים עדיף שישתקו ויחדלו ממעש
בתגובה להודעה מספר 0
popay 17.04.2308:12
8. בדיוק , השוק יודע לעבוד לבד ללא התערבות אינטרסים
בתגובה להודעה מספר 4
דני מכפר סבא 17.04.2308:55
14. זה לא מדויק במצב בסיסי של אין שוק חופשי. המדינה היא הבעלים של 98% מהקרקעות המיועדות לבניה ובלי שתשחרר קרקעות
בתגובה להודעה מספר 8
אין בניה, המדינה אחראית על תכנון ובנית תשתיות בלעדיהן אין שכונות חדשות, המדינה אחראית על רגולציות רבות ומורכבות בכל תהליכי התכנון והבניה. המדינה מעורבת באופן מובנה בשוק.
Blackcat 17.04.2308:11
6. הדבר היחיד שצריך לעשות זה להגדיל את ההיצע והשוק יעשה את שלו, לא מהפכות ולא בלגן
בתגובה להודעה מספר 0
הכוזרי 17.04.2308:17
10. זה בדיוק מה שהוא אומר
בתגובה להודעה מספר 6
חבל שכלכליסט השמואלנים מבטלים אדם ערכי רק בגלל הכיפה שלראשו, מורגנשטרן הוא תותח וסוס עבודה ממש חבל שסוף סוף יש חרדי מוצלח שיכול לעזור לכולנו וכבר מבטלים אותו
popay 17.04.2308:11
7. ''כשהפריפריה לא תהיה פריפריה אנשים ירצו לעבור לשם.'' אפשר לסכם במשפט הזה את כל החולי של המדינה בחלוקת משאבים
בתגובה להודעה מספר 0
גרפיטי 17.04.2308:15
9. הבנתי. חוק הדיור הציבורי השמיד את עצמו ללא התערבות גולדבלוף.
בתגובה להודעה מספר 0
היא לא לעשות כלום''
מלול דיגיטלי 17.04.2308:18
11. +1
בתגובה להודעה מספר 9
פשוט זלזול באוכלוסייה החלשה.
אבל אי אפשר לצפות להרבה ממנותק כמו גולדקנופף.
אוטומט 17.04.2308:43
12. כל יום 1 באפריל כאן
בתגובה להודעה מספר 0
נשארים 17.04.2308:56
15. דבר אחד בלבד צריך לעשות והשוק יסתדר - לבטל את הקפאת הבנייה ביו''ש ובירושלים
בתגובה להודעה מספר 0
וכך ממילא יהיו מספיק דירות שיביאו להתייצבות במחיר.
יוסף כץ 17.04.2309:01
16. ''כל ראש עיר אומר לא אצלי''. עכשיו הבנת למה העלאת הארנונה *תוזיל* את המחיה ואת הדיור?
בתגובה להודעה מספר 0
Big Khanna 17.04.2309:16
17. עכשיו זה רשמי, ממשלת הכלומניקים, הפריוולגים, שעושים כלום חוץ מהשמדה.
בתגובה להודעה מספר 0
Gtamar 17.04.2309:19
18. הוא צודק. כל אחד שעושה מהפכה גורם לתלולות בשוק. צריך להגדיל היצע, בדיוק כמו שהוא אמר.
בתגובה להודעה מספר 17
אוגי 17.04.2310:10
19. אם ככה המצב היה צריך להיות מעולה
בתגובה להודעה מספר 0
David Sword 17.04.2310:35
20. כלכליסט ניסו אולי לפגוע בו אך תכלס הוא די צודק, היד הנעלמה של השוק בד''כ מביאה פיתרון טוב יותר מכל התערבות מתוכננת.
בתגובה להודעה מספר 0
לזוגות שלא לדבר על יחידים כבר אין כסף כדי לקנות דירה נורמלית.
לשלם שני שליש מהמשכורת עבור קוביית בטון למשך עשרות שנים זה מעשה לא שפוי.
דני מכפר סבא 17.04.2310:39
21. זה לא מדויק במצב בסיסי של אין שוק חופשי. המדינה היא הבעלים של 98% מהקרקעות המיועדות לבניה ובלי שתשחרר קרקעות
בתגובה להודעה מספר 20
אין בניה, המדינה אחראית על תכנון ובנית תשתיות בלעדיהן אין שכונות חדשות, המדינה אחראית על רגולציות רבות ומורכבות בכל תהליכי התכנון והבניה. המדינה מעורבת באופן מובנה בשוק.
Gill Bates 17.04.2311:04
22. סוף סוף מישהו שמבין את השוק ואומר את האמת!
בתגובה להודעה מספר 0
משרד השיכון ומשרד האוצר סבלו ב-15 השנים האחרונות מפעלתנות יתר ואינספור תוכניות שרק הזיקו:
מע״מ אפס,
מחיר למשתכן,
מס דירה שלישית,
מחיר מטרה,
ועוד ועוד.
את כל התוכניות הספדתי מראש,
ואכן מחירי הדיור רק הלכו ונסקו.
ואני לא מאשים את הפוליטיקאים, שתמיד ידעו את מה שאני אומר (שהכי נכון לא לעשות כלום);
אני מאשים את הציבור!
הציבור הפגין ומחה ודרש מהממשלה שוב ושוב צעדים להורדת מחירי הדירות, והממשלה נכנעה.
זוכרים את מחאת רוטשילד והמאהלים?
כי מה לעשות, הציבור שטחי ולא מעמיק.
ומבחינה שטחית, אם ניתן לאויבינו שטחים תמורת שלום, אז יהיה שלום;
מה, לא?!
(ברור שלא, שטחים יקלו עליהם לתקוף אותנו ויעמידו אותנו בנחיתות אסטרטגית).
ואם נגביה את המס על עשירים, נגדיל את הכנסות המדינה;
מה, לא?!
(בדיוק ההיפך, זה יבריח אותם ואז לא נקבל מהם כלום; כדי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים צריך להוריד את המיסים הישירים, ולהעלות רק את המיסים על הוצאות).
ואם נאפשר לקחת משכנתא בסכום גבוה יותר ועם ריבית נמוכה יותר, נקל על הזוגות הצעירים;
מה, לא?!
(בדיוק ההיפך, זה יגביר את הביקוש לדירות ויקפיץ את מחירי הדירות).
ואם ניעתר לדרישת חמאס ונשחרר 1000 מחבלים תמורת גלעד שליט, הצלנו בכך חיים;
מה, לא?!
(גם אם רק עשירית מהמשוחררים יחזרו לסורם,
ורק עשירית מהעשירית יצליחו לרצוח יהודים (כמו למשל ברוך מזרחי הי״ד),
הרי שהבאנו בכך לאבדן חיים המוני, שמגמד את הצלת חייו של גלעד שליט).
כי הציבור כאמור שטחי, עוילם גוילם, אך הוא מכתיב לממשלות ישראל מה לעשות, והממשלות מנסות לרצות אותו (קמץ מתחת לרי״ש).
האמת פשוטה:
מחירים נוטים למחזוריות.
לפעמים יש כשל שוק זמני שפוגע בהיצע, ואז המחירים עולים, וזה מעודד בניה ויזמות, ואז יש עודף היצע, והמחירים יורדים, וחוזר חלילה.
ב״שוק משוכלל״ כפי שאומרים הכלכלנים, אין מצב של עליית מחירים תמידית, וכל מה שעולה - גם יורד.
אך כל זה מותנה באי-התערבות מוחלטת מצד הממשלה, וממשלות ישראל לדורותיהן עשו בדיוק ההיפך, ולקו בפעלתנות יתר, שרק שפכה שמן על מדורת המחירים.
ואם יש דבר אחד שהממשלה כן צריכה לעשות אם רצונה להוריד את מחירי הדירות (שאגב בדיוק התחילו לרדת), הרי שזה עידוד בניה ביו״ש באזורים שמצד אחד קרובים מאוד לגוש דן ולירושלים, ומצד שני יש בהם עדיין עתודות נדל״ן עצומות ומחירי קרקע אפסיים, בניגוד מוחלט למה שמקובל באזורי הביקוש במרכז הארץ.
אבל פה אנחנו נכנסים לרגישויות מדיניות, ולא כל דבר שאפשר לכתוב ברוטר, אפשר גם ליישם בשטח.
שמיים 17.04.2311:18
23. אין מדוייק מכך .. המדינה צריכה לפעול ולהיות אקטיבית ללא שום אינטרס אך ורק על מנת להוריד את מחירי הקרקע והעסקאות ולייצר היצע
בתגובה להודעה מספר 22
אבל מה לעשות שמדינת ישראל רואה בנדל"ן כקטר של המשק ומפחדת יותר על הבנקים מאשר על האזרחים...
דני מכפר סבא 17.04.2312:19
25. זה לא מדויק במצב בסיסי של אין שוק חופשי. המדינה היא הבעלים של 98% מהקרקעות המיועדות לבניה ובלי שתשחרר קרקעות
בתגובה להודעה מספר 22
אין בניה, המדינה אחראית על תכנון ובנית תשתיות בלעדיהן אין שכונות חדשות, המדינה אחראית על רגולציות רבות ומורכבות בכל תהליכי התכנון והבניה. המדינה מעורבת באופן מובנה בשוק.
Gill Bates 17.04.2313:03
26. אתה צודק לגמרי, אבל זה לא קשור לתוכניות הרבות שאת חלקן מניתי
בתגובה להודעה מספר 25
אני לא רציתי להכנס לנושא.
יש אכן פעולות שהממשלה צריכה לעשות
(אני חושש שהגזמת מעט במספרים ובאחוזים, אך העיקרון מוסכם על שנינו).
כשכתבתי שהממשלה לא צריכה לעשות כלום, הכוונה היתה לתוכניות השונות שהוצעו ע״י ממשלות ישראל, שבדיעבד רק הזיקו.
ולא לקידום תשתיות, שחרור קרקעות ועוד.
אני גם בטוח שזו היתה כוונתו של מנכ״ל משרד השיכון בדבריו.
בכל מה שניתן, הממשלה צריכה להדיר את רגליה ולתת לשוק לעשות את שלו,
אך במה שקשור במישרין לממשלה, היא צריכה לפעול,
ואפילו בתגובתי המקורית הזכרתי פעולה אפשרית כזאת (עידוד בניה ביו״ש).
דור רביעי 17.04.2312:15
24. איזה כיף לערבב יחד דת ומדינה :) סוף סוף משהו זז פה :)
בתגובה להודעה מספר 0
Octopus 17.04.2313:09
27. תוכל בבקשה להפנות אותי לקטע של עירבוב דת ומדינה?
בתגובה להודעה מספר 24
כל הזכויות שמורות לרוטר.נט בע"מ ©
