כמה יש לשלם לישראלי כדי שיעבוד בבנייה?

מצורף קובץ

מחקר שבוצע עבור התאחדות הקבלנים מגלה כי כדי למשוך ישראלים לענף הבנייה יש להעלות את שכרם ל-40 שקל לשעה, לעומת 25 השקלים המשולמים לזרים

13/06/2004 | TheMarker מאת: רותי סיני



הגבלות הממשלה על העסקת עובדים זרים הביאו, לטענתם, למחסור חמור בידיים עובדות באתרי הבנייה, ולהאטה ניכרת בפעילות באתרים עד כדי הפסקת העבודות בכמה מהם. הקבלנים והיזמים טוענים כי עשו כל שניתן כדי להעסיק ישראלים, אפילו הסכימו לשלם יותר, אך עדיין לא נמצאה נוסחת הפלא שתאפשר זאת.
כמה צריך לשלם לפועלי בניין ישראלים כדי שיחליפו את העובדים הזרים בענף? על פי מחקר שערכו פרופ' צבי אקשטיין ושלומי פריזט מחברת אפלייד אקונומיקס, התשובה היא כ-40 שקל בשעה ברוטו. זאת לעומת ממוצע של 25 שקל לשעה לעובד זר. העלות למעסיק מתחלופה זו תהיה בדיוק כפולה - 28.2 שקל בשעה לעובד זר לעומת 56 שקל לישראלי.

אפלייד אקונומיקס שמתמחה במחקר וייעוץ כלכלי, ביצעה את המחקר לבקשת התאחדות הקבלנים כדי לבחון את משמעות החלפתם של עובדים זרים בעובדים ישראלים ואת השינויים שיידרשו בחקיקה כדי לאפשר החלפה זו בלא לפגוע יתר על המידה בפעילות בענף. הבדיקה התבססה על סקרי הכנסות וסקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים ענפיים מבנק ישראל והלמ"ס ועוד.

החוקרים מצאו שיש להשוות את כל תנאי השכר והעבודה של הזרים לאלה של הישראלים - לקבוע בחקיקה את העלאת המיסוי ושיעורי הביטוח הלאומי על עובדים זרים לרמה המשווה את עלות שכרם למעביד לעלות השכר של עובד ישראלי; לאכוף את חוק שכר מינימום ואת ההפרשות לפנסיה לגבי עובדים זרים, ולא לאפשר למעסיק לנכות את ההוצאות; ולהטיל חובת תשלום שכר זהה לכל עובד, זר וישראלי, בחוזים לביצוע פרויקטים של בנייה.

כמו כן ממליצים החוקרים לבטל בהדרגה את היתרי ההעסקה לעובדים זרים במשך שלוש עד חמש שנים, ולהשאיר רק כ-20 אלף היתרים לעובדים ששכרם ותנאיהם יהיו זהים לאלה של פועלים ישראלים. במקביל יש ליזום תהליך של העלאת השכר המוצע כיום לישראלים, בהתאמה לקצב הכשרתם.

החוקרים מציעים להנהיג מודל המאפשר לכל עובד ישראלי ליהנות מהכשרה מקצועית של שישה חודשים במהלך העבודה; ההכשרה תסובסד על ידי הביטוח הלאומי ותמומן על ידי מס שיוטל על העובדים הזרים.

על פי הנתונים המובאים בדו"ח, ב-96-'92' סיפקו עובדים ישראלים וזרים את הביקוש הגדל לעובדים בענף. ב-96' הגיע מספר העובדים הישראלים בענף לשיא של 150 אלף, מהם 67 אלף יהודים. הם החליפו את הפלשתינאים והביאו להגדלת התפוקה.

בשנים 00-'96' הוחלפו הישראלים בעיקר בפלשתינאים, ומספר העובדים היהודים בענף ירד ל-49.5 אלף. ב-2001 ו-2002 שוב חלה ירידה חדה במספר הפועלים הפלשתינאים ועד היום עדיין לא נמצא להם תחליף ראוי, כותבים החוקרים.

הישראלים נדחקו בעיקר מהעבודות המכונות "רטובות" (עבודות סיד, טיח, מלט וכו') - ב-00-'96' ירד מספרם בכמעט 30%. במלאכות אחרות ירד מספרם באותה תקופה רק ב-6%. בסך הכל ירד מספר העובדים הישראלים בענף באותן שנים ב-21%.

ב-2002 הועסקו כ-200 אלף פועלי בניין, ירידה של 12.5% לעומת מספרם שנתיים קודם לכן. התפוקה לעובד אמנם עלתה באותה תקופה - אבל רק ב-4.1%, ורמת התפוקה שאליה הגיעו עדיין היתה נמוכה ב-17% מהרמה הממוצעת לעובד ב-97-'91'.

הנתונים מלמדים כי בד בבד עם כניסתם של העובדים הזרים לענף, חלה ירידה בשכרם של הישראלים שנותרו בו. אם לפני כניסתם של הפועלים הזרים היה השכר הממוצע לשעה של עובד ישראלי כ-86% מהשכר הממוצע במשק, כיום רמת השכר היא 75% מהשכר הממוצע. ב-2001 היה השכר הממוצע למשרת שכיר ישראלי מעט יותר מ-7,000 שקל בחודש - כ-45 שקל בשעה ברוטו. באותה שנה השכר הממוצע למשרת שכיר ישראלי בענף הבנייה היה מעט יותר מ-6,000 שקל בחודש - כ-33 שקל לשעה ברוטו.

החוקרים מצאו כי כדי להחזיר את היחס בין השכר לשעה במשק לשכר בשעה בענף הבנייה לרמה ששררה לפני כניסת העובדים הזרים, יש להעלות את השכר ל-38.70 שקל בשעה.

מקורו של היצע העובדים הפוטנציאלי בענף הבנייה הוא במובטלים ובעובדים המועסקים בענפים אחרים. ייתכן שאלה יסכימו לעבור לבניין אם תוצע להם פרמיה מתאימה על השכר שהם מקבלים כיום. במסגרת המחקר חישבו אקשטיין ופריזט את מספר העובדים העשויים להצטרף לענף הבניין על פי רמות שונות של שכר שיוצע להם. כדי לבנות את התחשיב הזה החוקרים הביאו בחשבון את ההנחות הבאות: גיל העובד לא יעלה על 35, השכלתו לא תעלה על 12 שנות לימוד והוא יקבל פרמיה של 30%-20% על שכרו הנוכחי בתחום אחר.

כך נמצא שעם פרמיה של 30% אפשר יהיה לגייס עד 80 אלף עובדים ישראלים לענף בשכר של קרוב ל-40 שקל בשעה. החוקרים גם סבורים כי החלת התוכנית על כל המובטלים תאפשר גיוס של יותר מ-19 אלף עובדים ישראלים - החלתה רק על מקבלי הבטחת הכנסה תגביל את פוטנציאל ההיצע לכ-11 אלף עובדים.

66%" מהקבלנים מסרבים לבנות פרויקטים חדשים"

התאחדות הקבלנים מותחת בחודשים האחרונים ביקורת נוקבת על משרד התמ"ת; לטענתה, בד בבד עם גירוש עובדים זרים שנועד לפנות מקום לעובדים ישראלים, לא ננקט כל צעד להכשיר את הישראלים שיתפשו את מקומם של הזרים. מנכ"ל ההתאחדות, יהודה שגב, אמר כי מספר העובדים הזרים המועסקים בענף הבניין הוא 11.5 אלף בלבד - לעומת 40 אלף לפני שנה וחצי. הממשלה קבעה מכסה של 20 אלף פועלים זרים לבניין ל-2004, וגם בכך אינה עומדת משום שמשרדי התמ"ת והפנים לא מאפשרים להכניס את העובדים החסרים, טוענים בהתאחדות.

בתמ"ת טוענים שעל הקבלנים למלא את החסר מקרב עובדים זרים שאין בידיהם היתרי עבודה ולכן הם כלואים ומועמדים לגירוש. במקום לגרשם ולהכניס עובדים חדשים, התמ"ת דורש שהקבלנים יעסיקו את אלה שכבר נמצאים בישראל. מרבית הקבלנים נרתעים מהעסקתם. מספר הישראלים שנקלטו בעבודות "רטובות" בענף הוא כ-3,600, ובלא תוכניות הכשרה ועידוד כספי אי אפשר להגדיל את המספר הזה, אומר שגב. ההתאחדות הגישה לתמ"ת שלוש תוכניות המציעות דרכים לעידוד עבודת ישראלים בענף, אבל אף אחת מהן לא התקבלה, הוא מוסיף. התמ"ת גם אינו מבצע את החלטת הממשלה שהתקבלה לפני זמן רב לתמרץ מעסיקים ב-1,000 שקל בחודש על כל עובד ישראלי שיקלטו.

הממשלה אמנם אימצה את תוכנית ויסקונסין להשבת מובטלים כרוניים לעבודה, והמכרז למפעילי התוכנית יצא לדרך בימים אלה, אבל שגב סבור שהפרויקט לא יביא אף פועל ישראלי לבניין, משום שהמפעילים לא יתוגמלו על שליחת מובטלים לעבודות כפיים קשות בבניין או בכל תחום אחר. תחת זאת יפנו פקידי ההשמה את המובטלים לעבודות קלות יחסית - למשל קופאים או עובדי ייצור - שיבטיחו כי המובטל יתמיד בעבודתו החדשה.

בהתאחדות גם מציינים שכתוצאה מסירוב הממשלה להשקיע בתוכניות להכשרת עובדים, נאלצה ההתאחדות להחזיר למשרד התמ"ת את בית הספר למקצועות הבנייה שהפעילה בחולון, משום שלא היו בו תלמידים. מדיניות הממשלה כולה ממיטה חורבן על ענף הבנייה וכבר כיום כ-66% מהקבלנים מסרבים להתחיל בבניית פרויקטים חדשים בגלל המחסור בעובדים מקצועיים, מאשימים בהתאחדות. בתמ"ת אומרים בתגובה שהממשלה מוכנה להכשיר ישראלים למקצועות בנייה, אבל דורשת התחייבות מהקבלנים להעסיק את בוגרי הקורסים לאורך זמן ולהתחייב שאם לא יעשו כך יחזירו למדינה את הוצאות ההכשרה.

מהתאחדות הקבלנים נמסר בתגובה כי הקבלנים מוכנים להתחייב להעסיק את בוגרי ההכשרה, אך מבקשים שהמועמדים לקורסים ימוינו וישויכו מראש לקבלנים ספציפיים, כדי שאלה ילוו אותם וישבצו אותם בפרויקטים שלהם בשלב העבודה המעשית של הקורס.



****************
הפורומים שלי:

טיפים לחיים קלים (נבחר ידיעות לשנת 2003)
http://3466.hydepark.co.il

מחקר חדש קובע http://8888.hydepark.co.il