מזל

כן.

זה מזל [ שאין מזל לישראל] .

ושאלתך המעמיקה זוקקת תשובה ברובד אחר מהפשט.

1)ובכן ישנם המושגים "יש" ו"אין".

"יש" = מכלול הנבראים.
"אין" = מה שלמעלה מהבריאה.

[בשביל הקב"ה בכבודו ובעצמו, "יש ואין" שניהם שווים]

2) וישנם 2 סוגי נבראים

מכלול הנבראים מלבד ישראל.
וישראל.

3) "מזל" הוא מהשורש של המילה "מזיל" [נוזל]

4) כל הנבראים מקבלים השפעות מלמעלה.

5) הנבראים [מלבד ישראל] מקבלים את כל ההשפעות שלהם דרך המזלות המוכרים לנו [שנים עשר המזלות]

6) ישראל מקבלים השפעות גם דרך עוד צינור והוא ה"אין" הנ"ל.

מבחינתנו, ה"אין" גם הוא עוד צינור לקבלת השפעה מהקב"ה.



7) אתה כותב על ההישרדות שלנו עד הלום.

עיקר העניין הוא לעתיד לבוא שאז כל העולמות יחרבו
וגם צינורות ההשפעה שלהם יחרבו.

ורק ישראל [כולם] ישארו ניצבים [כמבואר בפרשת ניצבים בהתחלתה, שמדברת בין היתר על הרגע שלפני היום הגדול הנ"ל.

אגב,

ברוך הבא מלך ה משיחלאלא.

מה הכונה בצינור הזה. תורה?
אם לא, למה צריך, לשיטתך, תורה? משה שעומד בין ה' ובין העם? ועוד על זה הדרך?

אני מקווה שאני מבין את שאלתך..

צינור עניינו הוא שדרכו עוברים דברים מסויימים ממקום אחד אל מקום אחר.

בדרך כלל המעבר הוא מן הנעלם אל הגלוי.

וגם התורה וגם משה הם סוגים של צינורות שעל ידם מתגלה משהו שהיה עד כה בהעלם.

אז מה עובד דרך צנור ה"מזל"? צנור התורה? צנור ה"משה"?
מה ההבדל?

המזלות מעבירים השפעות בענייני העולם הזה [כולל דברים רוחניים שקשורים למערכת הנבראים]

התורה והמצוות מגלות בנו את החכמה ואת הרצון האלוקי.

משה מגלה את העצם של כל דבר.

שני פירושים יש פה: אחד, אכן, אין מזל לעם הזה. מה שלא יעשה, תמיד ייצא הוא האשם, הנרדף, הדפוק. גם כשהוא מנצח - הוא מפסיד. אז מי שאמר את המשפט הזה, "אין מזל לישראל". אפשר ואמר אותו ברגע של יאוש, בליווי אנחה כבדה היוצאת מן הלב...

ויש את הפירוש השני, שישראל מעל למזל. לדעתי, כל אדם הוא מעל המזל, ונכון אמר עמית, שאנחנו מושפעים ומתוכנתים ומובלים על ידי המזלות, שהן האמצעי של השם לשלוט בעולמו בסדר ושיטה.

אלא כל אדם - יהודי ולא יהודי - כפוף מצד אחד, ויש לו הברירה מצד שני. יש לו את אפשרות הבחירה להתעלות בתוכו כדי כך שיהיה מעבר לתכנות ולאוטומט המנהל את העולם. כמו שצדיק ניצל במקום בו הפיקח ביותר לא יינצל.

זה הסבר ממני, עבדכם הנאמן.

והנה הסבר מעולה, קופי-פייסט מהפורום שלי שכתבה רק_אשליה על הנושא:

"אני דווקא רציתי להתייחס לציתות של "אין מזל לישראל" שאם אינני טועה אמר אבן עזרא, שראה באסטרולוגיה מדע.. המשמעות של זה היא שכל עוד ישראל תשמור על מצוות התורה יהיה חיבור ישיר לעולם העליון שבדרך כלל מתווך ע"י הכוכבים. העולם שלנו נחשב, לדעת אבן עזרא, לשפל כשהשכל שלנו הוא בדרגת העולם העליון. מה שקורה בעולם שלנו מושפע מהכוכבים, שמושפע מהעולם העליון. השכל שלנו הוא אמצעי לחיבור ישיר לעולם העליון. שני הדרכים לנטרל את המבנה הזה הוא חכמת האסטרולוגיה והתורה. הוא נותן הסברים אסטרולוגיים למאורעות בתורה. לדעתו, אפשר לשנות את הגזרות בעזרת ידיעתם- המערכת נשארת אך התוצאות ניתנות לשינוי. העניין ש'אין מזל לישראל', זה שהתורה אמורה להגן מפני גזרות הכוכבים...
אני לא מחשיבה את עצמי לצדיקה.. לכן אני מעדיפה ללמוד אסטרולוגיה".

בבבלי מסכת שבת (קנו עמ' א') מובאת מחלוקת בין חכמי ישראל האם המזל משפיע. הדעות התומכות הם של רב אשי שמפרט את התכונות של מי שנולד במזל מאדים ושל רבי חנינא שסובר "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל". במקום ישנו גם סיווג של טיפוסי האנשים לפי המזלות השונים. לתפיסה זו שהמזל משפיע ישנה תמיכה באימרה, כי "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".

למול תפיסה זו, ישנה התפיסה של רבי יוחנן כי "אין מזל לישראל", שמסתמך על הפסוק "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה הם יחתו ולא ישראל". לתמיכה בשיטתו מובאים גם הדעות של רב, שמואל ורבי עקיבא שניתן ללמוד מהם שאין מזל לישראל.

ישנה גם תפיסת ביניים (בבלי מסכת נדרים דף לב/א ) שגורסת כי למזל יש השפעה, רק למי שמאמין בו ומתעסק איתו, אבל מי שמתמים את עצמו ונוהג על פי מה שראוי נמלט מגורל המזל.

באותו מקום האסטרולוגיה נקראת נחש וניחוש, ויש לה משמעות שלילית שגובלת בעבודה זרה. בתפיסה זו כנראה הולך המהר"ל שאף מחלק בין השפעת המזל על היחיד לבין השפעתו על כלל ישראל. (חידושי אגדות - מסכת שבת)

בחפירות ארכיאולוגיות בישראל נמצאו בתי כנסת כמו בית הכנסת ציפורי ובית אלפה שברצפתם ישנה תבניות פסיפס מעוטרים בגלגל המזלות

בתורת הקבלה של ימי הביניים ישנה קבלה רחבה יותר של תורה זו והתאמתה לרוח היהדות בכלל ותורת הקבלה בפרט, אשר לימים פיתחה מעין גירסא משלה לתורה זו ונקראת לרוב "אסטרולוגיה קבלית".

בין אוהדי האסטרולוגיה ניתן למנות את הרמב"ן, הראב"ד ודון יצחק אברבנאל, לעומתם הרמב"ם היה ממתנגדיה.

תוקן על ידי - אזרחי - 01/12/2005 14:47:55

כך גם שנינו במסכת מועד קטן (כ''ח.), בשעת פטירתו של רבא, ביקש מאחיו שיאמר למלאך המוות שלא יצערו בגסיסתו, ''אמר ליה כיון דאימסר מזלא לא אשגח בי'' [כיוון שנמסר המזל לידו, אין הוא משגיח בי].

הגמרא במסכת שבת (קנ''ו.) מאריכה לפרט את השפעות המזל על שעת לידתו של האדם ועל טבעיו. המזל בו נולד האדם משפיע על כל מהותו.



כך לומד רש''י בסוטה ב.: ''זִווג ראשון - לפי המזל''.

גם בדיני נזיקין [בהפסדים שבגרמא], ובטענת בתולים [כשאישה טוענת שנאנסה], משתמשים חז''ל בביטוי ''מזלך גרם''.

רואים אנו, לכאורה, שהמזל פועל בעולם, ולא יועילו כנגדו זכויות. לכל אדם נקבע מזלו עוד לפני לידתו, והוא לא תלוי במעשיו, ולכן לא ישתנה בגלל מעשיו לטוב או למוטב. כיצד דברים אלו יכולים להתיישב עם אמונתנו?

יש שניסו לתרץ סתירה זו לפי רש''י במסכת שבת (קנ''ו.) ד''ה ''אין מזל לישראל'' - ''דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה''. דהיינו שלכל הדעות העולם מונהג על ידי ההשגחה לפי מזלות - טבע. אבל כאשר משתנה מצב זכויותיו של האדם, ישנו גם את המזל. יוצא שהמזל אינו סותר את ההשגחה, אלא מהווה כלי הביצוע של ההשגחה.

לכן, כשאמר הקב''ה לאברהם צא מאיצטגנינות שלך (שבת קנ''ו.), הוא לא אמר שהמזל לא נכון. אלא הסביר לאברהם שהוא יעביר את כוכב צדק ממערב למזרח ואז יוכל אברהם להוליד. דהיינו: המזל מבצע את גזרות ה', וכאשר משנים את הגזרה, מזיזים גם את המזלות.



כך גם נפרש את המקרים השונים בהם השתמשו חז''ל בביטוי ''איתרע מזליה'', דהיינו השתנה מזלו לרעה בגלל מעשיו. כגון: (רש''י בברכות נ''ד:): ''חולה - שהורע מזלו''; (שבת ל''ב.): ''נפל תורא חדד סכינא'' [נפל השור, חדד הסכין לשוחטו], ופירש רש''י: ''הועיל ואיתרע מזלה, מזומנת פורענותה לבא''; (רש''י יבמות ק''כ: ד''ה ''מנחשי אינשי''): ''שלא יטול זה מזלו''.

וגם צריך לעיין מה הכוונה ש"משנה מקום משנה מזל".

מגי,

ההסבר של רק_אשליה איננו מעולה כפי שכתבת. תמיהני על שהוא מעולה בעינייך.

ולא רק בגלל אי הדיוק במקורות.

ולכאורה כל הדיון כאן הסתעף רק על העניינים הגשמיים, איך הם משתלשלים.




אבל מה שאני די בתחילת האשכול הוא שמעבר לדברים הגשמיים והרוחניים הנלווים אליהם ישנן עוד סוגי השפעות, שעוברות רק דרך התורה או דרך משה וכנראה שהם יצטרכו להגיע אל "רק_אשליה" בדרך זו או אחרת [מתי שיתמזל מזלה?].