| נשלח ב-2/12/2005 10:59 |
 |
| |
שלום
בשנים האחרונות נושא השלום נמצא על הפרק.
הכל מדברים על שלום, הצורך בו, חשיבותו וכו'. האם מצאנו שאכן כה גדול השלום, במובנו "הפיוטי" הזה? הרי בתנ"ך מצינו לא לכרות ברית, והרבה איסורים היו על יחסי "שלום" עם השכנים הנכרים, כדי שלא ללמוד ממעשיהם (בפרט כשעבדו עבודה זרה) או לא להתחתן בהם (אפילו כשאין עבודה זרה, בגלל שהם גוים). רק היו בריתות שכללו סחר ואי מלחמה.
האם יש ענין בשלום כזה? או שסך הכל זה אי לוחמה ולא הפתחות למה שיש להם להציע ולתרבותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 12:43 |
|
| |
תגיד , בעצם מה הבעיה בהפתחות לתרבותם ?
הרי אם היהודי כל כך שלם עם עצמו
הוא אמור לעמוד בכיף מול תרבותם ולומר זה לא בשבילי
זה כמו מה שכתבנו עם באשכול של המראה בפורום הזה ... שאם משהו שמישהו מקפיץ לי את הרגש והגוף וגורם לי לבעיה איתו זה בעיה איתי
כלומר : ההימנעות של היהודים מהתבוללות היא בעיה רק בפני מי שיש לו בעיה מלכתחילה .
אז למה לא עדיף כבר שתחשף לאור
האם ההמנעות היא התמודדות או התפתחות מסויימת בכלל בעצמה ?
דוגמא ספציפית : אם מישהו רואה גוי עושה דבר שעל פי התורה אסור ויודע שזה לא בשבילו ולא לו אז זה לא ישנה לו שום דבר
ואם יש לו בעיה או חוסר שלמות אם המעשה בתוך עצמו אז זה יכול לגרום לו להתבוללות נכון? אבל בעצם ההמנעות שלו מהמעשה לא היתה אמיתית מלכתחילה אז במה היא בעצם עזרה?אם כבר היא רק עיכבה את המאוחר לא?
תוקן על ידי - מיימיי - 02/12/2005 12:44:54
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 12:47 |
|
| |
בודאי שיש התמודדות. הלא יש יצר, לא? וזוהי דרך ההתמודדות - לברוח מזה ולא להכנס לזה, ובודאי שלא להתעניין בתרבותם. להיות חזק זה ע"י שקידה על תרבותך ולא על ידי הפתחות, שלא כל אדם ולא כל שעה ראויה לזה.
אני לא רואה בושה בזה שאני לא בטוח בעצמי שאוכל להתמודד, שהרי אחרת זו גאוה ושקר וכבר נאמר אל תאמין בעצמך עד יום מותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 13:48 |
|
| |
אבל זה כל הקטע . אתה נשאר תקוע בתאותו מקום ככה . תראה אני יכולה להומר לך שמגיל 4 אני נמנעת ממשהו באופן מכוון . אז מה זה עושה אותי יותר חכמה בקשר אליו ? יותר נבונה? עוזרת במשהו לעולם ? בוגרת יותר ? לא . אין פה שום התפתחות בהמנעות ואני לא מאמינה שאלוהים לא רוצה שנגדל . משהו בזה פשוט לא נראה לי .
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 14:33 |
|
| |
מי אמר שיש בנושא זה דבר שנקרא התפתחות. אולי כל מה שה' רוצה הוא שלא תהיה התפתחות בענין זה, אלא פשוט כך נעשה ונתרחק?
לא יודע למה חושבים שזה ילדותי להשאר "חסרי דעת" כביכול בענינים מסוימים, אחר שזה מה שנצטוינו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2005 03:27 |
|
| |
תשמע , מה לעשות אנחנו לא מבינים בציוויים ובטח גם לא בפירושים .
אז יכול להיות שהמהות של התורה היא אמת אז מה ? כל מה שקשור לנושא היישום ולכן ל"ציוויים" בפרט הוא אפוף בערפל , לא ברור באמת , ולא מובן .
בגלל זה חלק מעושי הציוויים הדתיים הם חוזרים בשאלה , בגלל זה אנשים שרוצים שבסהכ יהיה טוב אומללים , בגלל זה זה הגישה הזו של תעשה את מה שנצטוות ותהיה תמים ... לא נראית לי עובדת כל כך .
אבל אתה צודק . מי אני שאבין. אבל האם כל המצווים באמת מבינים ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2005 03:32 |
|
| |
ואולי
אין רק אחד שמצווה
יש הרבה הרבה פרשנים ...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2005 18:24 |
|
| |
הבעיה היחידה היא שלא עושים בתמימות. שיטת התמימות עובדת נהדר. מי שלוקח בתמימות את איזהו עשיר השמח בחלקו - יהיה לו נהדר, וכן כיוצא בזה. אפשר לשאול שאלות, אפשר הכל, אבל בתמימות, מתוך רצון להבין.
זו לא הבעיה של החוזרים בשאלה. תשכחי מזה.
אם מבינים שאומרים לא להתקרב לתרבות כדי שלא ידיחו אותך, המקיים זאת הוא תמים מושלם, בדיוק כמו שהתורה רצתה. אלא אם צצה לך שאלה - בקש שיפתרו אותה, ואין בזה שום דבר הקשור להתחמקות. פשוט לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 06:53 |
|
| |
מה זאת אומרת לא עושים בתמימות ?
אם מישהו לא מבין בתוך תוכו שתאוות בצע או רדיפה אחרי משהו היא לא נכונה מבחינת האל ובמחינת השד יודע מה
אז איך אפשר בכלל לצפות ממנו לעשות בתמימות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 08:17 |
|
| |
ברגע שאדם יודע שהקב"ה לא מרוצה מזה הוא כבר יודע שזה לא טוב, לא משנה שהוא לא מבין מה הסיבה לזה, כי מי יודע באת מה הסיבה לזה. דבר שני, בדרך כלל יודעים איזה קצה חוט מהדבר, אף פעם לאצ נדע בודאות. וממילא אם לא עושים מה שהקב"ה אמר לא לעשות - זו תמימות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 15:31 |
|
| |
הנושא שלכם מעניין מאד.
יש כאן קטע וידאו 7.5 דקות
של שיחה שמדברת קצת על העניין הזה.
קודם כל לבחור את "כל יהודי ממלא שליחותו בעולם"
אחר כך צריך ללחוץ למטה על הקטעים הנוספים ולבחור "תורת חיים"
http://www.harabbi.com/MultiMediaItemsVideo.asp
תוקן על ידי - אזרחי - 04/12/2005 15:31:47
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 10:03 |
|
| |
אגב,
יעקב אבינו, לפני שהגיע לחרן
הלך ללמוד 14 שנה בבית המדרש של עבר.
כל זאת בכדי לצבור כוחות על מנת לעמוד איתן מול המציאות השיקרית אותה הציג לבן כאמיתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 19:26 |
|
| |
שלום,
אני לגמרי מסכימה עם מיימי...!!!
אני חושבת שזה לא נכון לברוח מהבעיות שהעולם מציב לנו כדי לא להתמודד עם היצר...כביכול כדי לא ליפול
עדיף לדעת,לנסות,לשאול ובסופו של דבר לטעות,ולהבין שטעיתי (לקבל את העונש אם צריך) ופעם הבאה,מתוך אמונה אמיתית וניסיון לעשות את התשובה שלי - ולא כי אמרו לי שזה מה שצריך לעשות...אלא כי באמת הבנתי שזה לא בסדר...
רק ככה נגיע לאמת
תוקן על ידי - ניינוי - 05/12/2005 19:25:58
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 20:13 |
|
| |
ואלה . בכלל לא קלטתי שזה מה שאמרתי וזה בדיוק זה.
לברוח בשביל לא להתמודד עם היצר.
למה?
מה בעצם כל נורא בהתמודדות עם היצר ?
מה שלי נראה זה שמטבע הדברים היצר שואף שלגוף תהיה הנאה מסויימת וכך גם לנפש . ולכן ההתמודדות היא לא להתחשב בשאיפה הזו של היצר אלא להתחשב במשהו אחר (נגיד בלב שגם על זה צריך לדבר למה הכוונה ) או באמונה שזו הדרך שאלוהים רוצה שאלך בה... ולכן למי שנצמד להנאה הזו זה סבל. אבל זה רק רעיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 13:09 |
|
| |
מיימיי כתבה הרי אם היהודי כל כך שלם עם עצמו
הוא אמור לעמוד בכיף מול תרבותם ולומר זה לא בשבילי
וזו היא הנקודה. שכשאשר יהודי כבר שלם עם עצמו אז הוא יכול לעמוד מול תרבות אחרת ולומר שזה לא בשבילו... ולכן שלב א' הוא להיות שלם עם עצמו.
ומיימיי המשיכה כלומר : ההימנעות של היהודים מהתבוללות היא בעיה רק בפני מי שיש לו בעיה מלכתחילה .
וזה נכון שיש לנו בעיה מלכתחילה ורק על ידי עבודה עם עצמנו אנו מתקרבים אל השלימות, וכל מי שלא עבד נשאר עם הבעיה.
ומיימיי המשיכה האם ההמנעות היא התמודדות או התפתחות מסויימת בכלל בעצמה ?
דוגמא ספציפית : אם מישהו רואה גוי עושה דבר שעל פי התורה אסור ויודע שזה לא בשבילו ולא לו אז זה לא ישנה לו שום דבר
וההימנעות מדברים מסויימים היא שלב הכרחי בהתפתחות בדברים אחרים, ואם הוא לא יהיה מפותח אז הוא יראה גוי שעושה דברים אסורים אבל הוא לא ידע שהם אסורים או שלא יהיו לו את הכוחות ואת הבגרות לעמוד בהם.
ומשיח כתב אולי כל מה שה' רוצה הוא שלא תהיה התפתחות בענין זה, אלא פשוט כך נעשה ונתרחק?
לא יודע למה חושבים שזה ילדותי להשאר "חסרי דעת" כביכול בענינים מסוימים, אחר שזה מה שנצטוינו
והוא צודק. יש הרבה דברים שאסור לנו לבוא איתם במגע כלל וכלל.
וכך הוא כותב פשוט לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה.
ומיימיי שאלה אם מישהו לא מבין בתוך תוכו שתאוות בצע או רדיפה אחרי משהו היא לא נכונה מבחינת האל ובמחינת השד יודע מה
אז איך אפשר בכלל לצפות ממנו לעשות בתמימות ?
והתשובה היא שהאינטואיציה של האדם היא משהו שנתפס על דברים שהוא לומד או חווה או רואה ולכן, יש להעבירו מסלול מסויים שבמהלך המסלול הזה הוא יתחבר אינטואיטיבית למערכת החיים היהודית ואז כשהוא יפגוש במערכת חיים אחרת אז אינטואיטיבית תהיה לו סלידה מהם [כי האינטואיציה שלו כבר התגלתה]
וניינוי כתבה אני חושבת שזה לא נכון לברוח מהבעיות שהעולם מציב לנו כדי לא להתמודד עם היצר...כביכול כדי לא ליפול
עדיף לדעת,לנסות,לשאול ובסופו של דבר לטעות,ולהבין שטעיתי (לקבל את העונש אם צריך) ופעם הבאה,מתוך אמונה אמיתית וניסיון לעשות את התשובה שלי - ולא כי אמרו לי שזה מה שצריך לעשות...אלא כי באמת הבנתי שזה לא בסדר...
רק ככה נגיע לאמת
ואני אומר שלא רק ככה נגיע לאמת.
ואין כאן בריחה מהחיים אלא הכנה אליהם. והאמת היא שבאמת הטירונות היא קצרה וממשיכים אותה במהלך הקרב. אבל לא יתכן לשלוח חייל עם פז"מ של יומיים למשימת חיסול.
מיימיי, אין שום דבר רע בהתמודדות עם היצר [נפש הבהמית], זה הוא משחק החיים.
יש לי משל טוב לספר אבל אני לא רוצה להכביד את ההודעה הזו אז אני אשמור אותו להמשך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 20:22 |
|
| |
אני אשמח לקבל תמשל
|
|
|
|
|
