| נשלח ב-6/12/2005 15:24 |
 |
| |
עובדים זרים על-פי התנ"ך
בימינו מקובל "להאשים" את העובדים הזרים בבעיית האבטלה, ולטעון שהפתרון לבעיית האבטלה הוא - לגרש את העובדים הזרים. פתרון זה פוגע גם בעובדים הזרים, שהיו מאד רוצים לעבוד כאן, וגם בישראלים שמעסיקים אותם. לכן ראוי לבדוק מה דעת היהדות בנושא זה.
על-פי ההלכה, אדם שמעוניין לשכור עובד לעבודה פרטית, צריך להעדיף את הקרובים לו: אם אחיו מחפש עבודה - עליו לשכור אותו לפני כולם; אם בן-עירו מחפש עבודה - עליו להעדיף אותו על עובד מעיר אחרת ("עניי עירך קודמים"); אם יהודי מחפש עבודה - עליו להעדיף אותו על-פני לא-יהודי; וכו'. אך הלכה זו נוהגת רק כאשר ההבדל בשכר ובאיכות-העבודה הוא קטן יחסית (עד שליש?), ולא כאשר ההבדל הוא כה גדול כמו ההבדל בין פועלים ישראלים לפועלים זרים.
מצד שני, על-פי דברי הנביא ישעיהו, המצב שבו גויים עושים עבורנו את העבודות הפיסיות הקשות הוא דווקא מצב טוב ומבורך, כמו שכתוב (ישעיה ס 10) " ובנו בני נכר חומותייך ", (ישעיהו סא 5) " ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם " (מאמרים בנושא ניתן לקרוא כאן http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim2/avoda_ivrit.html על בניית חומת ירושלים , וכאן http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/mdrjim/cdiqim.html על הפסוק "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" ). במצב זה, בני-ישראל יכולים להתפנות לעיסוקים רוחניים יותר, שמתאימים יותר לתפקידם כ"ממלכת כהנים וגוי קדוש", וכמו שכתוב בהמשך הנבואה (ישעיהו סא 6): " ואתם כהני ה' תקראו, משׁרתי אלהינו יאמר לכם ".
מכאן נראה, שריבוי העובדים הזרים, שעושים עבודות קשות בשכר נמוך ובשמחה, הוא מצב מבורך, ולא צריך להילחם בו (אני מדגיש שהכוונה לעובדים זרים שבאים לכאן מרצונם החופשי, ללא כפיה). אם המצב הזה גורם לבעיות, זה סימן שאנחנו לא יודעים להעריך את הברכה, ולא יודעים להשתמש בה כראוי. יש לפתור כל בעיה לגופה:
בעיה 1. "כשיש עובדים זרים, האבטלה גדלה" : אם המדינה היתה הולכת לפי התורה, הפתרון לבעיה זו היה להעסיק את המובטלים בעבודות רוחניות; במצב הרוחני של ימינו, פתרון כזה לא יתקבל בציבור, ויגרום לביזוי של התורה; ולכן יש למצוא פתרון ביניים: להעסיק את המובטלים בעבודות שדורשות ידע ומחשבה, כמו הנדסה, רפואה, מחקר, יזמות (פטנטים) ומנהל עסקים. יש לתת להם הלוואה בלי ריבית לצורך הקמת עסק עצמאי או לימוד מקצוע חדשhttp://www.tora.us.fm/tnk1/tora/wyqra/wy-25-35.html , או אפילו לתת להם מענק לצורך זה. ניתן לממן מענק זה ע"י מס שיוטל על מעסיקי עובדים זרים, או על העובדים הזרים עצמם, או ממס-ההכנסה שישלמו כאשר יעבדו במקצוע שילמדו. העלאת הרמה המקצועית של המובטלים - זה הפתרון הטוב והיעיל ביותר לבעיית האבטלה.
בעיה 2. "העסקת עובדים זרים בשכר נמוך אינה מוסרית" : כיום, הבעיה המוסרית העיקרית היא דווקא הגירוש ההמוני של עובדים זרים, כפי שניתן לקרוא באתר "קו לעובד" http://www.kavlaoved.org.il/. העובדים סובלים מעוני בארץ מולדתם; השכר שאנחנו משלמים להם הוא מאד גבוה עבורם. על-פי התורה, מותר להעביד את הגויים בעבודות פיסיות קשות, אך אסור להתעלל בהם (שמות כא 20-21), ואסור להונות אותם (דברים כג 17) http://www.tora.us.fm/axrimpl/hydepark/954445_1.html . אם נשמור על כללים פשוטים אלה, העובדים הזרים יהיו שמחים, וגם אנחנו.
בעיה 3. "העובדים הזרים הפלשתיניים משמשים כמרגלים עבור ארגוני טרור, או רוצחים אותנו בעצמם" : אכן, לא כל אדם ראוי להיכנס לכאן, גם אם הוא פועל חרוץ במיוחד. על-פי חוקי ההגירה בתורה http://www.tora.us.fm/axrimpl/hydepark/954466_1.html , תנאי הכרחי לכניסה לארץ הוא - שמירה על 7 מצוות בני נוח http://www.tora.us.fm/tryg/sug/xwbt_hadm_mbny_nwx.html . בימינו, העם הפלשתיני תומך באופן די גלוי ברצח אזרחים חפים מפשע, ולכן אי-אפשר לראות בהם "בני נוח כשרים", ואסור לתת להם להיכנס לכאן (ייתכן שצריך לאפשר כניסה לפלשתינים בודדים, שיתחייבו באופן אישי להתנתק מעמם ולקיים את 7 מצוות בני נוח, אך זה נושא לדיון נפרד). אך כל זה לא צריך להשפיע על יחסנו לעמים אחרים, שכן מקיימים מצוות אלו.
בעיה 4. "ריבוי העובדים הזרים יוצר תלות של המשק בעובדים זרים - אם הם יעזבו בפתאומיות (למשל בגלל מלחמה), נישאר בלי פועלי בניין, בלי פועלי סיעוד וכו'" : אכן, כדי ליהנות מהברכה הכלכלית שמביאים לנו העובדים הזרים, אנחנו צריכים גם את ברכת השלום (זו הסיבה שהבקשה האחרונה בתפילה היהודית היא "שים שלום...", כדברי חז"ל "אם אין שלום - אין כלום"). כל עוד לא זכינו בברכת השלום, אנחנו צריכים להתכונן למלחמה, ולהחזיק אנשי-מילואים שיהיו מוכנים להילחם בשעת הצורך; באותו אופן, אנחנו צריכים להכשיר אנשים לעבודות הפיסיות הקשות שעושים העובדים הזרים, כך שיהיו מוכנים להחליף את מקומם של העובדים הזרים בשעת הצורך. אפשר להכשיר לעבודות אלו את אזרחי ישראל הפטורים משירות בצה"ל מסיבות שונות (חרדים, פציפיסטים, ערביי ישראל וכו').
לסיכום: ריבוי העובדים הזרים הוא מתנה משמיים. יש להשתמש במתנה זו בחכמה, ולא להרוס אותה.
[הערה: אשכול זה נועד להחליף את האשכול "מצע בענייני חברה, כלכלה ובריאות על-פי התורה"]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 09:38 |
|
| |
כתבת ש על-פי ההלכה, אדם שמעוניין לשכור עובד לעבודה פרטית, צריך להעדיף את הקרובים לו: אם אחיו מחפש עבודה - עליו לשכור אותו לפני כולם; אם בן-עירו מחפש עבודה - עליו להעדיף אותו על עובד מעיר אחרת ("עניי עירך קודמים"); אם יהודי מחפש עבודה - עליו להעדיף אותו על-פני לא-יהודי; וכו'. אך הלכה זו נוהגת רק כאשר ההבדל בשכר ובאיכות-העבודה הוא קטן יחסית (עד שליש?), ולא כאשר ההבדל הוא כה גדול כמו ההבדל בין פועלים ישראלים לפועלים זרים.
התוכל להפנות אותי אל המקורות ההלכתיים עליהם התבססת, בכדי שאוכל לעיין בהן גם אני לפני שנמשיך?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 12:45 |
|
| |
או קי אז אנחנו מתמקדים כעת על המעסיק:
והמורם מהלינק שצירפת הוא הציטוטים הבאים:
ישנו יסוד עקרוני, שתמיד צריך אדם להעדיף את קרוביו...
הרעיון של הכלל הזה פשוט והגיוני: כדי לפתור את כל המצוקות בעולם, יש להתחיל ולתקן לפי הסדר, מהמעגל הקרוב לרחוק יותר. ואותו הכלל קיים גם לגבי עם ישראל כולו, שיש להקדים יהודי על פני גוי..וכך גם לגבי פועל יהודי.
נוסף לכך, חשוב לציין שבנושא העבודה ישנה חשיבות יתירה להקדמת פועל יהודי על פני גוי, הואיל וכאן מצטרפת גם מצוות הצדקה, שהרי אדם שלא מוצא עבודה, קרוב להיחשב עני, וממילא כולנו מצווים להקימו ולהחזיקו, והדרך הטובה והמוצלחת ביותר היא על ידי נתינת עבודה.
כלומר, לגבי העדפת פועל יהודי על שאינו יהודי ישנן שתי מצוות: האחת - המצווה הכללית להעדיף את בני עמנו בכל דבר, והשניה - מצוות הצדקה, שהיא כבר הרבה יותר מוחלטת ומחייבת מהמצווה הכללית
וברמב"ם ושולחן-ערוך (יו"ד רמט, ו-יג), שם נפסק להלכה שיש שמונה מעלות בצדקה, והמדרגה העליונה ביותר, שאין למעלה ממנה, היא לתת לעני עבודה, דהיינו למצוא לו מקור פרנסה קבוע, כך שיוכל לעמוד על רגליו בכוחות עצמו, שהרי באופן הזה אין לו שום בושה, והרי הוא במעלה עוד יותר גדולה מנותן צדקה בסתר...הרי לנו, שהעסקת פועל יהודי שאין לו עבודה, היא הצדקה המעולה ביותר שאין למעלה ממנה.
והוא ממשיך שם: כשם שעל כל אחד מאיתנו כפרט, מוטלת החובה להשתדל להעסיק פועלים יהודים, כך גם על המדינה ככלל מוטלת החובה להלחם באבטלה וליצור מקומות תעסוקה עבור יהודים.
ועוד הוא עומד שם על הבעיה שאם המעסיק בוחר להעביד גויים אז הוא מביא לידי כך שכנראה הם ימצאו לעצמם איזו היאחזות בארץ, דבר שמביא לידי בעיית "לא תחנם" ומי שרוצה יעיין בלינק.
אבל תכלס, מי שמכיר את ענף הבניה למשל, יודע שהיום המציאות היא שכל קבלן שרוצה לשרוד ולא להפסיד מחפש סינים או ערבים. יהודים לא רוצים ולא מסוגלים לעבוד כך שאין כאן בכלל שאלה של העדפה.
אם כבר אתה מדבר על סעיף כזה בניהול המדינה,
אז כפי הנראה צריך להעמיד שמאים [או משהו בסגנון]
שיבחנו בצורה ברורה מה הם העבודות שאנחנו באמת זקוקים שייעשו על ידי זרים.
ומה הם העבודות שניתן להכניס אליהם יהודים.
ואז הגדרת החוק תהיה כזו שתהיה רשימה של מלאכות שרק בהן יהיה אפשר להעסיק זרים.
מה דעתך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 20:20 |
|
| |
מדוע לא הזכרתם את נושא של היחס הטוב וההוגן לגר אשר בקרבך הנדרש מכל יהודי?
לדעתי מה שעושים לעובדים הזרים הוא שערוריה ועוולה בלתי נסלחת, שתשב לעד על הכארמה של המדינה הזאת. לא רק שזה הביא להקשחת הלב היהודי הרחמן. זוהי התנהגות פושעת ממש כלפי אנשים חרוצים ונעימים, הרוצים בטובתנו, כשמצד שני אנו עומדים ומתהדרים ביחסנו האנושי כלפי רוצחינו...
פתחו בגירוש המוני של עובדים זרים, וקנחו בגירוש המוני של יהודים מבתיהם... "פתח לשטן פתח קטן כקופו של מחט, והוא ירחיבו כפתחו של אולם" אמר מי שאמר. (מי?) התנהגות טובה ואנושית אינה עניין של חשבונאות וכדאיות. אסור היה לעשות את זה, פשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 21:39 |
|
| |
אראל סגל,
אולי תעשה מאמר על העסקת עובדים זרים על פי המוסר היהודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2005 09:54 |
|
| |
אחד הלקוחות שלנו הוא קבלן גדול שעושה עכשיו פרוייקט בנס ציונה.
אתמול לקחתי את הילדים מהחיידר ונסעתי אליו לתת לו חשבונית.
אנחנו חברים טובים משכבר הימים והתחלנו לפטפט בזמן שהילדים שלי משחקים בכל האוצרות של מגרש הבניה.
וסיפרתי לו על האשכול הזה.
ושאלתי אותו מה דעתו והוא אמר לי ש
עובדים זרים באים לעבוד - ישראלים באים לעבודה.
עובד זר מקבל 250 שקל ליום [נקי] של 10 שעות עבודה משבע עד שלוש.
ישראלי שיבוא - יתקבל בברכה לעבודה ויקבל 300 על ההתחלה ומשכורתו תעלה די מהר עם הזמן ויש לאן להתקדם ( כל הקבלנים הגדולים כמעט התחילו כפועלים, והתקדמו למנהלי עבודה וכו'. אבל הם לא באים..
העבודה קשה להם מדי.
גם, עובד זר יודע שאם בעל הבית יתלונן עליו אז חברת כח האדם שאחראית עליו לא תספק לו יותר עבודה בשום מקום. וישראלי תמיד יריח את החופש שבחוץ.
אז הוא מעדיף לשלם 10 דולר לשעה על כל עובד זר [100 דולר ליום] וכך יש לו עובדים.
הם מקבלים יחס טוב מאד שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2005 10:55 |
|
| |
אזרחי,
לא הבנתי אותך
10 שעות עבודה,כשכל שעה היא 10 דולר,זה יוצא יותר מ 250 ש"ח ליום.
התכוונת לדולר קנדי? (לא בטוח שזה ישנה)
***
התיתה תכנית בטלויזיה פעם,על היחס שזוכים לו העובדים הזרים.
זוועה צמרמורת וזעזוע,הם הרגשות הבסיסיים המתלווים לצופה הנורמלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2005 11:41 |
|
| |
הוא אמר "250 נקי". כנראה ההפרש הולך למתווכים שהביאו את העובדים, תשלום על מגורים, ביטוח בריאות וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2005 12:30 |
|
| |
נכון, חברת כח האדם נותנת להם 250 מתוך הכל ודואגת להם לשאר הדברים כמו שאמר הראל.
סניפר, אני לא ראיתי את התכנית. ספר לי עליה בבקשה!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2005 13:28 |
|
| |
התירוץ שהם לא משלמים מיסים זה לא תירוץ. זה משהו טכני שאפשר לסדר. אפשר לסדר גרין-קארד, בלי אזרחות, כמו שעושים בארה"ב, ולגבות מיסים מסויימים... אבל הדרך הישראלית היא לחקות את ארה"ב בכל השלילי שלה, רק בלי החיובי.
בכלל, כל הגירוש הזה של העובדים הזרים נובע לטעמי מרגשי-נחיתות. בפסיכולוגיה זו תופעה ידועה, שאדם שלא סובל את עצמו, מתעב את אוהביו ומחזר אחר מבזיו. לא מוכן להיות חבר במועדון שמקבל אותו. אז הנה מדינת ישראל, מראה איזה גיבורה היא. כבר מישהו טוב אלינו, אז נראה לו את הדלת ונתעלל בו בכל הכוח... אבל לשונאים נלקק את התחת ונתרפס בכל הזדמנות, בלי טיפת כבוד עצמי. תופעה קלאסית ברורה של רגשי נחיתות.
המדינה הזאת, שהיתה מתמיד אהובה עלי, מעוררת בי בחילה מאז גירוש העובדים הזרים, שזעזע אותי עמוקות, ואחרי כן ההתנתקות, שכבר היתה המשך טבעי ולא הותירה בי כוח להזדעזע. היו לנו קוים אדומים שיהודים, חילוניים או לא, לא עושים. וחצינו אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2005 14:36 |
|
| |
סליחה על הבורות.
מישהו יכול להכניס אותנו עניינית לנושא הגירוש?
אני פשוט לא מעודכן.
|
|
|
|
|
|
