ניינוי, מי שיצר את היצירות האלו יצר אותם בצחוק.
זה כמו קריקטורה, אבל לא בדיוק.
מה שחשוב זה שהבן אדם יבקש מה' את צרכיו.
שהבן אדם יקשר את ה' לכל ענייניו.
בזה הוא משרה את ה' על עולמו.
אם ביקשת מה' שישמור לך על משהו שחשוב לך אז זה הוא הפואנטה.
אפילו אם זה קורה רק במחשבה או רק בלב [זה שאנחנו רוצים שהוא ישמור על הדברים האלה ] זה גם קשר.
דיבור לפעמים מפיק את הרגשות ואת המחשבות לרובד אחד למטה , רובד יותר גלוי. מלמעלה למטה.
ולפעמים הדיבור הוא זה שמעורר את המחשבות ואת הרגשות.. וככה בנויה התפילה הכתובה. מלמטה למעלה.
מיימיי, הנחש קיבל עונש שלא יהיו לו יותר צרכים. הוא הנברא היחיד שלא לחוץ על כלום.. הכל מסתדר לו איךשהוא.
ה' נותן לנו שיהיו לנו צרכים.. והם מהווים נקודת חיבור בינינו ובינו.
וקרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת.
אני בטוח שיש לך צרכים. אפילו רוחניים. הרגשות לא טובות וכדומה. בפנים את יודעת שהוא יכול להושיע אותך ולספק את מבוקשך..ואת רוצה שהוא יושיע אותך. עד כאן זה צרוב ככה בנפש.
העבודה שלנו מתחילה במחשבה ובדיבור.
פשוט צריך להקדיש לזה זמן ולפנות אליו ישירות ולמקד את כל הכוחות שלנו [הרצון שלנו לזה, ההבנה שלנו שממנו תבוא הישועה, הביטחון בכך שהוא שומע ומייד פועל] ואת הכוחות האלה להשקיע במחשבות שאנחנו מעבירים אל ההשגחה הפרטית של ה' ולפעמים זה יוצא גם בדיבור. זה קשה קצת להוציא את זה בדיבור וגם הבן אדם מתחיל להיבהל מעצמו שמא הוא מתחיל להתנהג מוזר ולדבר עם עצמו אבל זה מבורך ובעל עוצמה גדולה.
במחשבות זה יותר כיף. אתה מרגיש טוב בזה שאתה משדר לה' מחשבות.
תתחילי במחשבות ומדי פעם תזרקי איזה משפט.
בעיניי אלה שעושים את זה, ושאכפת להם מהחיים לא נראים מטומטמים.
ניינוי, תעברי לדברים היותר חשובים לך. זה היה תרגול קדוש.
 |
|
|
