| נשלח ב-25/12/2005 12:34 |
 |
| |
מהי ההגדרה של "אדם דתי"?
איזה קריטריונים מאפיינים את האנשים האלה שאותם אנחנו מגדירים כ"דתיים"?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2005 17:23 |
|
| |
מחוייבים, ברוך השם... לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2005 21:45 |
|
| |
לדעתי המושג חסר-משמעות ומטעה, כי הוא נותן את הרושם כאילו עם ישראל מתחלק לשתי קבוצות "דתי" ו"לא דתי".
למעשה, יש הרבה יהודים, ויש תרי"ג מצוות, וכל יהודי מקיים חלק מתרי"ג המצוות.
מספר הקבוצות האפשריות בעם ישראל הוא כמספר תת-הקבוצות האפשריות של מצוות, שזה בערך 2 בחזקת 613.
במציאות כמובן יש פחות קבוצות (ולו רק משום שמספר היהודים בעולם הוא רק בערך 2 בחזקת 24), אבל בכל מקרה המספר הרבה יותר גדול מ-2.
במקום להשתמש במושג המבלבל "דתי", עדיף פשוט להתייחס לכל יהודי כפי מה שהוא - לעודד אותו על המצוות שהוא מקיים, ולעזור לו לקיים את מצוות שהוא עדיין לא מקיים. אין טעם לחלק לקבוצות ולתת סיווגים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2005 22:28 |
|
| |
כשחושבים על המלה דתי מסתומא מתכוונים לאדם שקשור לדת.
וזה כך לגבי כל הדתות.
אבל יהודי הוא תמיד יהודי.
בכלל זה סתם שימוש לשוני מוטעה.
זה כמו שמשתמשים במילה "חוזר בתשובה" לכל מי שלא קיים מצוות והתחיל לשמור תורה ומצוות.
ובעצם לחזור בתשובה זה הרבה מעבר לכך.
אצל הרבי המושג "חילוני" הוא בכלל מחוץ לתחום כי כל יהודי הוא קדוש.
אני חושבת שהשימוש של הרבי בשפה הוא מדהים. איך שכל מילה מכוונת למשמעות הכי מהותית שלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 00:55 |
|
| |
אני חושבת שאין כל רע בלהכניס את האדם לתוך תבנית ולקרוא לו דתי, או , חוזר בתשובה...
זו סה"כ קטגוריה שכל אחד תופס אותה אחרת...ולאו דוקא מה שהחברה רוצה שנחשוב...
אדם דתי בעיניי הוא כל אדם שמרגיש שיש לו את הזכות להבין, להכיר ולהוקיר שהוא קרוב לקדוש ברוך הוא...
תוקן על ידי - ניינוי - 26/12/2005 1:00:51
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 13:54 |
|
| |
לדעתי "אדם דתי" הוא כל אדם שמוכרע אצלו שהצעדים בהם יש לנקוט הם הצעדים אותה הדת מציעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 10:11 |
|
| |
שמתם לב שיהודי שנוסע לטייל בחול מתחיל לפתח זיקה חזקה יותר ליהדותו?בכל פעם שנסעתי לטייל הרגשתי קרובה יותר ליהדות , היתה לי תחושה שאני נציגה של היהדות בחול ,הרגשתי גאווה ושימחה שאני יהודיה .כשגרתי בחול הינו קבוצה קטנה של יהודים ודאגנו לעשות את החגים בשלמותם.אפילו יום כיפור עשינו כשכולם חגגו בחוץ ואכלו אנחנו צמנו.אני מדברת על אנשים שהחגים בארץ לא היו להם כל כך חשובים אבל פתאום מרחוק הרגש היהודי האמיתי יוצא.אני מרגישה שבארץ אנחנו לא מעריכים את ה"קלות"שיש לנו להיתקרב לדת ולהתחיל לקיים את מיצוות השם כמו שמעריכים היהודים שחיים בחול וביחוד אלו שנולדו שם ואין להם את שפת הקודש.
להיות אדם דתי זה לקיים את מיצוות השם.להרגיש את התחושה הזאת שיש לנו מרחוק ,כשאנחנו נימצאים הכי קרוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 19:59 |
|
| |
אני עשיתי את המבחן, יצא לי שאני 30% בחור ישיבה ימני, 60% בחור ישיבה שמאלי, 60% אורתודוקס מודרני ימני, ו - 30% אורתודוקס מודרני שמאלי.
ההגדרה שהמחשב נתן לי היתה
Huh?
והוא הוסיף:
I give up, what are you?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2005 14:06 |
|
| |
הראל, אני לא כל כך חלק באנגלית.
הייתי שמח מאד אם היית פותח אשכול מיוחד לכל אחת מהשאלות הללו.
כל אחד מהגולשים יענה את תשובתו, ואלוי נוכל לדון על מה שיעניין אותנו.
נראה לך מתאים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2005 21:23 |
|
| |
דת-חוק דתי-חוקי
נראה לי שחלומו האמיתי של כל אדם באשר הוא ,הוא להיות דתי , היינו חוקי.
להיות אדם שמציב לעצמו חוקים{כל אחד וחוקיו}ועומד בהם בפני עצמו.
לצערי אני לא מאמין שיש אדם דתי{שעומד תמיד בחוקים שקבע לעצמו }
לשמחתי אני רואה שלמרות שאין אדם דתי ישנם המונים שלא מוותרים ויודעים שגם אם לא יצליחו תמיד{להיות חוקיים}לפחות הם יוכלו להגיד ניסינו.
אז בהצלחה לכל המתרגלים את חוקיהם("דתיים"בפינו)המשיכו כך ואל תתיאשו אפילו אם אין שלמות להגיע אליה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2006 01:17 |
|
| |
אזרחי: זה לא המבחן שלי
וגם אני לא לגמרי מבין את כל השאלות
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2006 09:43 |
|
| |
עינבחי, נראה לי שבאמת ההגדרה של דת היא חוק.
המילה "דת" הגיעה לעברית מפרסית, ומשמעותה הראשונית היא 'חוק'. במשמעות זו מופיעה המילה בתנ"ך בספרים המאוחרים, כדוגמת בפסוק במגילת אסתר "ואת דתיהמלך אינם עושים". רק לאחר מכן, הורחבה משמעות המילה לכפי שהיא כיום.
כיום ההגדרה של דת היא שהיא דוגלת בעקרונות אמונה ודרך חיים.
דת היא גם היררכית וככל שהאדם עולה במעלת החכמה ונעשה לאיש דת, כך גוברת השפעתו ויכולתו לפרשן את הדת.
דת היא גם דבר שעובר מאנשי הדת הקודמים אל הבאים מבלי לתת להם יכולת בחירה משמעותית.
דת גם מייחסת חשיבות מכרעת להתערבותו של האל במעשיו של האדם.
רוב האנשים ישייכו את עצמם לאמונת הדת, גם אם בפועל הם לא מקפידים בחוקיה, ולא מגיעים למשל לבתי התפילה באופן סדיר כמצוות אותה דת, ועדיין הם ישמרו על שייכות נפשית לאותה דת ואמונותיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 19:44 |
|
| |
"מימינו אש דת למו"
|
|
|
|
|
