כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף.

בראשית פרק מ

* פסוק כב: וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה: כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף.

בראשית פרק מא

* פסוק יג: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה.


---------------------*******---------------

1)מישהו פעם סיפר לי ששר המשקים שילם ליוסף כסף לפני שהוא ביקש את פתרון חלומו, ושר האופים לא שילם.

לפיכך יוסף פתר ששר המשקים יחיה וששר האופים ימות.

מי שיודע איך לומדים את זה מהפסוקים ויגלה לי, ישמח מאד את ליבי.

2) בכל מקרה הנקודה היא שהמציאות איננה הולכת רק אחרי החלום אלא בעיקר אחרי פיתרון החלום.

שר המשקים קלט את זה וזה בא לידי ביטוי פעמיים:

א) בשעה שהוא ביקש את פיתרון החלום של עצמו, אז בבית האסורים, ולכן הוא ריצה גם את יוסף בכסף.

ב) בשעה שפרעה חיפש פתרון לחלומו, יכל שר המשקים לרוץ אל יוסף ולספר לו את החלום, ולבקש פיתרון..ואז לחזור אל פרעה ולתת לו את הפיתרון וכך יכל שר המשקים לקנות תהילה לעצמו.

אבל הוא לא עשה כך, משום שהוא ידע שהחלומות של המלך הם לא משחק ילדים אישי כמו החלומות של השר, והוא ידע שיוסף יתייחס אחרת אל החלום אם הוא ידע שזה החלום של המלך, ושהוא גם יתייחס אחרת לכך שהמלך בעצמו מבקש את הפיתרון,

ולכן הוא החליט שהכי טוב זה להעמיד את יוסף ישירות בפני פרעה.

ואכן יוסף התייחס אל החלום של המלך כאל חלום בעל משמעות כלל ארצית.

לא נראה לי הגיוני שיוסף יכל לנבא מה שבא לו,וזה ששילם כסף קיבל נבואה חיובית וזה שלא שילם קיבל נבואה שלילית...

גם אם באמת היה שם איזשהו עניין עם כסף זה עדיין לא יכול לתת ליוסף אפשרות להחליט על גורלם בעצמו...לא?

מגי,

שר האופים היה מניוק.
לא ברר את הקמח של הלחם של פרעה.

כנראה שזה שהוא לא שילם היה עוד סימפטום לאישיות שלו.
כל כלב ביג' יומו.

מי הוא שיתייחס ככה ליוסף שלנו?
מיילא לפרעה..אבל ליוסף????!!!!


ניינוי, בואי נתחיל בנקודה קטנה: שמעת פעם על המושג נבואה שמגשימה את עצמה?

מה דעתך עליה?